סגור

חידון ללומדי הדף היומי

חידון ללומדי הדף היומי, מסכת יומא עא-עז

אריה פלהיימר
כה בשבט התשעד
,
26 בינואר, 2014 14:13
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

שאלות

1. באיזה עניין נזכר/ים:

א. חילוף ש שמאלית עם ס (פעמיים)?

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. המדווח על ביצוע שליחותו בסגנון דואלי - הכול על פי הפורום הנוכח באותו מעמד?

3. מה המשותף ל:

א. תלמידי חכמים ולנשים?

ב. מלך, אב בית דין, מי שהציבור צריך לו?

ג. "צבו"ר" - צדיקים, בינונים ורשעים?

4. השלם:

א. "כל תלמיד חכם שאין...... כ..... אינו.......... ......".

ב. "מעלין ב...... ולא ......ין".

5. שונות:

א. בעימות המילולי בין הכוהן הגדול לבין שמעיה ואבטליון, מתוך שהאחרונים הם בעלי "המילה האחרונה", ניכר פגם דווקא בהתנהגותו של הכוהן שעלב בהם. האם בעלי המוסר היו עשויים למצוא - לפחות לכאורה - חיסרון גם בהליכותיהם של השניים?

ב. בהזכרת מוצאם הלא יהודי של שמעיה ואבטליון עבר אולי הכוהן הגדול על לאו מדאורייתא. איזה הוא?

ג. איזו שאלה שואלת הגמרא על התקופה שבין משה רבינו לבין זו של יחזקאל?

ד. מה הם שני הכישורים ההכרחיים של הכוהן הגדול, שבלעדיהם אין שואלים באמצעותו באורים ותומים?

ה. אחת הבעיות המתלוות לחברת השפע היא צמצום תלותו של האדם בחסדי שמים. היכן בענייננו בא הדבר לידי ביטוי?

6. ביד הלשון:

א. "עצי שטים עומדים שעומדים דרך גדילתן דבר אחר עומדים שמעמידין את צפויין ד"א עומדים ...שעומדין לעולם ולעולמים" (ע"ב. 4 למטה). מה הם שלושת הפירושים השונים של המילה המובלטת?

ב. הבא ראיה מענייננו, שהיגוי ש שמאלית היה שונה מזה של ס.

ג. מהו מקורו (היחיד בש"ס) של הביטוי "מונח בקופסא", שמשמעו "משל לדבר בטוח ושמור היטב שאינו אבד על נקלה" (כגון:"אצל הרב עובדיה יוסף, כל מקורות היהדות היו מונחים בקופסא")?

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:

א. 1. "וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה", ע"ב: 2 לפני ההתרחבות הראשונה.

2. "כתיב שליו וקרינן סליו וכו'", ע"ה: 3 מתחת להתרחבות.

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. המשלח את השעיר לעזאזל מדווח לכוהן הגדול על ביצוע המשימה באחד משני נוסחים קצרים - בהתאם למעמד שבו נמצא הכוהן הגדול, ע"א. בשליש התחתון.

3. מה המשותף ל:

א. תכונות האופי שלהם (שתיים, על פי רש"י): ענוותנות ותשישות כוח, ע"א. 4 למטה וברש"י למקום בשורה האחרונה.

ב. לשלושתם בלבד נשאלים באורים ותומים, ע"א: בסיפא של המשנה.

ג. לכולו ירד המן, אלא שלכל קבוצה ממנו בהתאם לאופיה: לצדיקים על פתח בתיהם, לבינונים רחוק יותר, כך ש"יצאו ולקטו", והרשעים שטו ולקטו", ע"ה. 10 למטה.

4. השלם:

א. "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם", ע"ב: בחצי העמוד.

ב. "מעליןבקדש ולא מורידין", ע"ג. ברבע העליון.

5. שונות:

א. לכאורה, ב"חוכמה שלאחר מעשה", כדי להימנע מפגיעה בכוהן, וכדי לצאת ידי "והייתם נקיים מה' ומישראל", לפחות כלקח עתידי עבורנו, שמא היו הם צריכים לתת את דעתם מראש על הצפוי, ולא להגיע כלל וכלל למצב הזה?

ב. "לא תונו": "אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך וכו'", בבא מציעא נ"ח:.

ג. השאלה היא על מקור איסור הערלוּת אצל הכוהן הגדול בפרק הזמן שבין משה רבינו, שלא סייג אותה לעבודתו, עד שעשה זאת יחזקאל, ע"א: מתחת לאמצע העמוד.

ד. "כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו", ע"ג: 7 לפני סוף הפרק.

ה. רבי שמעון מסביר לתלמידיו את פשר ירידת המן בכל יום ולא אחת לשנה, בכוונת ההשגחה לגרום לתחושת התלות בקב"ה: "אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב נמצאו כולן מכוונין את לבם לאביהן שבשמים" (ע"ו. ברבע העליון).

תחושת התלות הזאת הייתה מצומצמת יחסית, לו אספקת המן הייתה מראש, אחת לשנה.

6. ביד הלשון:

א. 1. עומדים - מוצבים תדיר באופן צמיחתם.

2. מחזיקים.

3. עמידים.

ב. "...כתיב שליו וקרינן סליו" (ע"ה: 3 מההתרחבות).

ג. "טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמו שמונח בקופסא, ע"ה: מעל לשליש התחתון.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

המהומות  בלוד צילום: מיכל אברהם

מהומות נגד יהודים ברמלה: "כל בית עם דגל ישראל - חטף אבנים"

קרא עוד