גם העבודה צריכה חיזוק

ברור כי העבודה היא לצורך פרנסה בלבד, אז למה לנסות לרומם אותה ולומר שהיא מצווה, שהיא אידיאל עליון - ולנסות לייחס לעבודה ממדים רוחניים?

הרב ד"ר אורי נויבירט 30/12/13 16:56 כז בטבת התשעד

גם העבודה צריכה חיזוק
shutterstock, צילום: shutterstock

מי לא מאמין באידיאל של תורה ועבודה?

לפני מספר שנים נפגשתי עם רב שעומד בראש של מכון תורני חשוב ושוחחתי עמו בנוגע למיזם שקשור לתורה ולעבודה. במהלך השיחה אמר לי הרב כי כיום כבר כמעט שאין "רבנים גדולים" (דהיינו ראשי ישיבות וכיו"ב) שמאמינים באמת ובתמים באידיאל של תורה ועבודה. הרב הוסיף ואמר שהוא מכיר רק ראש ישיבה אחד שעדיין מאמין באידיאל של תורה ועבודה.

איני יודע האם הטענה הנ"ל הייתה מבוססת או שמא הייתה היא בגדר "תחושת בטן". אך בזמנו הדברים נשמעו לי מאוד הגיוניים והגם שהתחנכתי לאור ערכי תורה ועבודה בתוך תוכי חלחלה בי המחשבה שמא באמת אין אידיאל של עבודה. ככלות הכול צריך לעבוד כדי להתפרנס ואולי כדי שנרגיש טוב עם עצמנו אז עשינו אידיאליזציה מן העבודה.

מחשבה זו לא הרפתה ממני וכעבור מספר שנים החלטתי לעשות מעשה ולנסות ללמוד לעומק את השקפתם של חכמינו ז"ל בנושא תורה ועבודה.

מי שאין לו מלאכה לעשות מה יעשה?

בסופו של דבר יש להודות על האמת: מי שסבור כי העבודה אינה אלא כורח, לצורך פרנסה בלבד, אינו מאמין באידיאל של תורה ועבודה; לכל היותר מאמין הוא באידיאל של תורה בלבד.

דעה זו לגיטימית בהחלט. ברם יש לדעת שהיא מנוגדת לדעתו של ר' יהודה הנשיא (עורך המשנה ומגדולי התנאים) שאמר: "גדולה היא מלאכה, שאפילו יש לאדם חצר או גינה חרבים ילך ויעסוק בהם כדי שיהא עסוק במלאכה" (אבות דרבי נתן נוסח ב, כא).

לפי רבי אף אם אין לאדם מלאכה לעשות, או שאינו נצרך לפרנסה, עליו לעסוק במלאכה כלשהי.

וכן מסביר הרשב"ץ (מגן אבות, על אבות א, י): "זהו עניין יותר חזק, שאפילו יש לו במה להתפרנס חייב לעסוק במלאכה".

מדרשתו של רבי נלמד אפוא כי המלאכה אינה נועדה רק לפרנסה, אלא היא אידיאלית כשלעצמה.

מי עשה אידאליזציה מעבודה?

עוד יש לומר, כי לא אנו - המאמינים באידיאל של תורה ועבודה - עשינו אידיאליזציה מעבודה, אלא כבר חז"ל קדמו לנו בהשקפה זו (שיסודותיה מצויים כבר בתורה).

חז"ל הם אלה שקבעו כי המלאכה הנה מצווה, תוך הישענות על דברי הפסוק "ששת ימים תעבוד" (מכילתא דרשב"י כ, ט), הם שקבעו כי השכינה שורה בזכות המלאכה (במכילתא, שם ועוד) והם שקבעו כי "חייב אדם להיות אוהב את המלאכה ועוסק במלאכה" והוסיפו שגם ה' "עשה מלאכה" - בבוראו את העולם - ושראוי ללכת בדרכיו ולעסוק ביישובו של עולם (ע"פ אדר"ן, שם ועוד).

אחרי הכול באמונתנו לפיה העבודה הנה ערך כשלעצמו (ולא רק אמצעי לפרנסה) אנו ממשיכים בדרכם של חז"ל, ובקריאתנו לחזק את העבודה אנו מיישמים את הנחייתם במסכת ברכות (לב, ע"ב) לפיה "ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ" (=מלאכה).

אין ספק כי את שלושת הערכים הראשונים (תורה, תפילה ומעשים טובים) מרבים לחזק בישיבות, ובצדק, אך שאיפתנו צריכה להיות לחזק גם את הערך הרביעי - את ערך המלאכה.

הכותב הינו רכז פעילות תורנית וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. שאלות הגותיות בענייני עבודה, פרנסה וכדומה ניתן להפנות ל: orinoy1@gmail.com

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר