חידות ומליצות

מה בין משל למליצה? וכיצד רוצה שלמה המלך שיקראו את ספר משליו, על פי פשוטו או שמא על פי מדרשו?

אורי בירן
ד באדר התשסז
,
22 בפברואר, 2007 0:00

צילום:

אלו דברי משלי, עוד בתחילת ספרו:

"להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם".

בפסוק הזה, משל ומליצה מצד אחד, ודברי חכמים וחידותם מהעבר השני. בקטע זה ננסה לזהות את ההבדל בין הבנת משלים לבין הבנת דברי חכמים, וננסה גם לעמוד על השינויים בין משל למליצה ובין דברי חכמים לחידות שלהם.

למשל

כמו שכבר ראינו (קטע 2 - יודע ומבין) הבנה היא ליצור דבר מתוך דבר שקיים, להוסיף תובנה אישית על פני הנמצא כבר. על פי מה שאמרנו בקטע 1, משל נועד ליצור מציאות דמיונית שניתן להזדהות איתה, ושתביא אותנו לתובנה על חיינו אנו. אם מספרים למישהו משל, הוא יכול להשליך אותו לחייו הוא, ובעקבות הצגת הדברים בצורה בהירה במשל, הוא יכול להכריע בספקותיו האישיים.

כל זה תלוי, כמובן, בשיתוף הפעולה של האדם שלו מיועד המשל. בראש ובראשונה המשל צריך להיות טוב ואמין, אבל רק אם הקורא משתף פעולה, נכנס למשל, חי אותו ומזדהה איתו, אז זה ישפיע על חייו. היכולת של האדם להרגיש קשור למשהו תלויה הרבה פעמים במה שהוא מביא למשהו הזה. אדם שלומד פילוספיה, מזדהה איתה כאשר הוא מצליח לקשר אותה לדברים שהוא רואה בעולם, להוסיף את מה שהוא רואה למה שהוא קורא. בשביל שהמשל שאני מספר למישהו יעבוד, הוא צריך להרגיש חלק ממה שמסופר ולהעביר אותו לחייו, אחרת זה סתם סיפור תלוש.

לא רק את המשלים צריך להבין, גם מליצות. מה זה מליצה?

"והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם"

"אחי יוסף לא ידעו שהוא שומע אותם"

כי היה מליץ, היה מתורגמן. מתורגמן, תפקידו להעביר מסרים בין שני אנשים שלא מבינים איש את שפת רעהו. בעצם, המליצה היא הצינור שדרכו מעבירים את המשל (עיין גם פירוש רש"י פה), היא מה שדרכו ממשילים את המשל. אם בשביל להסביר מה זה הבנה הבאתי דוגמה של לימוד בבית הספר, אז המשל הוא בעצם הסבר העומק של הבנה, שיוצרת ומפתחת מעבר לחכמה, אבל יש גם מליצה שהיא מצבו העגום של כיתות הלימוד, שאנשים באים לשם מקסימום בשביל ללמוד ולא בשביל להבין וליצור.

שלמה המלך רוצה שכשנקרא משלים במשלי, נבין גם את המשל, שהוא קורא לו מליצה, וגם את הנמשל, את ההשלכה אלינו.

דברים וחידות

כאמור, שלמה רוצה שנבין את החכמה שאנו מקבלים, לא רק נקטלג אותה אצלנו. חכמים הם האנשים בעלי המידע, שמעבירים אותו אלינו. שני סוגי אמירות יש להם, דבר וחידה.

כאשר אדם מדבר, בתנ"ך כמו בימינו, הכוונה שהוא פונה אל האדם בצורה מפורשת ואומר לו בדיוק מה הוא רוצה. אם מישהו אומר "הלו, אני מדבר אליך", הוא רוצה שתקלוט שהוא פונה אליך בצורה ישירה, שהוא מכוון אליך.להבין דברי חכמה זה לקחת אמירות מפורשות, ולהתקדם איתם צעד נוסף.

כשאדם חד חידה, לעומת זאת, האמירות שלו מוסתרות, כוונתו עלומה, כשמשון בשעתו (שופטים י"ז):

"ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי... ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים".

שמשון הגיבור (והשופט) חד חידה לאנשי פלישתים. כתב החידה שהביא להם היה מאוד מסובך, ולא היה ניתן לפתור אותו סתם כך. כשמגלים לי פתרון של חידה, כמעט תמיד אני לא מבין איך לא הצלחתי לפתור אותה לבד, איך לא עליתי על הפתרון בעצמי. חידות טובות הם כאלה שברור איך התשובה הובילה אליהם, אבל קשה לעשות את הכיוון ההפוך. כשאדם פותר חידה, הוא בעצם יורד לעומק המשמעות שהוחבאה מאחורי האמירה של חד החידה, לסוד שעמד ביסוד החידה. להבין חידות זה בעצם להגיע לעומק המשמעות של האמירה שנאמרה.

אנשים אוהבים להתלונן על לימוד תורה שהוא לא "פשט", שהוא לא הכוונה הפשוטה. שלמה רוצה ללמד אותנו שיש חידות בדברי החכמים, יש עומק לא יתואר שקיים מאחורי הדברים הפשוטים. בין אם זה להבין את המליצה ולא רק את המשל, או להבין את החידה ולא רק את הדברים הגלויים.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו וריבלין, הערב צילום: חיים צח, לע"מ

יוזמה פוליטית חדשה: חנינה לנתניהו תמורת פרישה מהחיים הפוליטים

קרא עוד