סגור

האדם כנזר הבריאה

כדי לעמוד על מידת האבסורד שבטענה שכל היקום משרת את האדם – די להעיף מבט בכוכבים הרבים שברקיע. ביקום יש מיליארדים של כוכבים – וכי איזו תועלת יכולה לצמוח לאדם מאותם כוכבים רבים עד לאין-ספור הפזורים בחלל?

פרופ' נתן אביעזר - המחלקה לפיסיקה, אונ' בר-אילן
יד בטבת התשסג
,
19 בדצמבר, 2002 0:00



ההרמוניה השוררת היום בין גירסת התורה על התחלת היקום והתפתחותו לבין גילויים מדעיים חדישים רבים, נעשתה בשנים האחרונות מוקד להתעניינות רבה בקרב מדענים רבים. לדוגמא, פרופ' ג'וסף סילק, הקוסמולוג המפורסם מאוניברסיטת קליפורניה, התחיל את ספרו החדש על קוסמולוגיה מודרנית במילים אלה: "המפץ הגדול הוא הגירסה המדעית של בריאת העולם".
על הנושא הזה כתבתי ספר, "בראשית ברא", המיועד לכל יהודי שמוכן להתרשם – ואף להתפעל – מההתאמה המרשימה שנוצרה בין המדע החדיש לבין ספר בראשית. ספרי דן בפלאי מקור-היקום, התהוות מערכת השמש, תקופת הקרח הגדולה, המקור המסתורי של החיים, הפרץ הפתאומי של עולם-החי, והופעתו הבלתי מוסברת של האדם המודרני, כשכל אלה תואמים את פסוקי התורה.
מאז כתיבת הספר, ממשיכות להצטבר ראיות מדעיות המצביעות על התאמה בין התורה למדע.
שאלות:
בתום ששת ימי הבריאה, בירך הקב"ה את האדם. מהפסוקים הללו (בראשית א, כז-כט) משתמע כי היקום כולו לא נועד אלא לשרת את צרכיו של האדם. רעיון זה מפותח יותר בתלמוד הוא מומחש שם בעזרת משל: "האדם נברא בערב שבת – ומפני מה? כדי שייכנס לסעודה מיד. משל למלך בשר-ודם שבנה פלטרין (ארמון) ושיכללו והתקין סעודה, ואחר-כך הכניס אורחים" (סנהדרין לח.).
כדי לעמוד על מידת האבסורד שבטענה זו – שכל היקום משרת את האדם – די להעיף מבט בכוכבים הרבים שברקיע. ביקום יש מיליארדים של כוכבים – וכי איזו תועלת יכולה לצמוח לאדם מאותם כוכבים רבים עד לאין-ספור הפזורים בחלל? למעשה, עד שפותחו טלסקופים רבי-עוצמה, איש לא ידע על קיומם של כוכבים רבים כל_כך. האמונה שלכוכבים הרחוקים יש השפעה על חייהם של בני_האדם, היא בבחינת אסטרולוגיה ואמונות תפלות בלבד.
הדברים הללו מייצגים את הדעה המקובלת. נציג עתה את הממצאים המדעיים שיפיצו אור חדש על פסוקי התורה.

הכוכבים הרחוקים


הממצאים האחרונים באסטרונומיה חשפו קשר ישיר בין החיים על פני כדור_הארץ ובין הכוכבים הרחוקים. לא נטעה אם נאמר שבלי הכוכבים, לא היו החיים אפשריים כלל.
גופם של כל היצורים החיים מכיל את היסודות הכימיים פחמן, מימן, חמצן וחנקן וכן כמויות קטנות אבל חיוניות של יסודות כימיים אחרים. מהו המקור לאותם יסודות כימיים?
לפי התיאוריה הקוסמולוגית המודרנית, המבוססת היטב (קרויה תיאוריית "המפץ הגדול"), דקות אחדות לאחר היווצרות היקום, לא היו בו אלא שני יסודות כימיים בלבד – מימן והליום. לא היו בו לא חמצן, לא פחמן, לא חנקן, ואף לא אחד מן היסודות הכימיים האחרים ההכרחיים לקיומם של חיים. כל היסודות הכימיים הללו נוצרו זמן רב לאחר מכן, בליבות הרותחות של כוכבים ענקיים. פרופסור מיכאל זייליק מסביר זאת כך: "תוחלת החיים של הכוכבים הענקיים מוגבלת, ולאחר מכן הם מתפוצצים. הכבשן התרמו_גרעיני שבליבת הכוכב מייצר במהלך חייו את היסודות הכימיים. עם מותו של הכוכב, עקב התפוצצות רבת_עוצמה המכונה 'סופרנובה', מתפזר לרחבי החלל רובו המכריע של חומר הכוכב. חומר זה הוא הבסיס שממנו נוצרים כוכבי לכת כדוגמת כדור-הארץ שלנו. בלי התפוצצות הסופרנובה, לא היה הפחמן, שהוא יסוד_מפתח בגוף החי, מתפשט בכל רחבי החלל. משום כך, אפשר לומר כי החיים נוצרו על פני כדור-הארץ הודות לחייהם ולמותם של כוכבים ענקיים".
עובדות אלה נתגלו רק לאחרונה. אנציקלופדיית קיימברידג' לאסטרונומיה עומדת על הקשר הישיר בין קיום חיים על_פני כדור_הארץ ובין היווצרותם של היסודות הכימיים בתוך הכוכבים הרחוקים:
"בעבר היה מקובל לחשוב כי הרכב יסודות הכימיים ביקום לא השתנה מעולם...האמת היא שכל האטומים שבכדור_הארץ (למעט מימן) נוצרו בליבות של כוכבים ענקיים השייכים לדור הכוכבים שקדם להיווצרותם של כוכבי הלכת. הסבר התהליך שבו נוצרו היסודות הכימיים, הוא מן התגליות הגדולות של הפיזיקה במאה העשרים...כל אטום שבגופנו נוצר בעבר הרחוק של ההיסטוריה הגלקטית. אין אנו אלא ילדי היקום".
ישנה תלות נוספת, חשובה ביותר, בינינו ובין הכוכבים, הנובעת דווקא מן המרחק העצום המפריד בינינו. כיום ידוע שריחוק ה' חיוני לקיומנו. התפוצצותו של כוכב מפזרת לא רק יסודות כימיים החיוניים לחיים, אלא גם "קרינה קוסמית" בעלת עוצמה קטלנית. אנו ניצלים מפגיעתה ההרסנית של הקרינה הזאת רק בזכות הריחוק הרב של הכוכבים מכדור_הארץ. הדרך הארוכה שעל גלי הקרינה לעבור קודם שיגיעו אלינו מפחיתה את עוצמתם עד כדי כך שאין ביכולתם לפגוע בנו.
פרופסור פרימן דייסון מאוניברסיטת פרינסטון מסביר: "המרחבים העצומים בין הכוכבים מדללים את עוצמת הקרינה הקוסמית במידה כזו המאפשרת לנו לחיות. אלמלא כן, היינו כולנו מתבשלים, או במקרה הטוב מאבדים את יכולת הפוריות. אלמלא המרחק הרב, שיצר איזורים בטוחים בחלל, לא הייתה שום מערכת ביולוגית מסוגלת להתקיים".
פסוקי התורה
בתורה ובתלמוד מודגש עיקרון בסיסי שלפיו האדם הוא תכלית הבריאה, ומעשה בראשית כולו לא נועד אלא לרווחתו של האדם – נזר הבריאה. אין דוגמא מוחשית לעיקרון זה יותר מן העובדה שנתגלתה לאחרונה, כי גם הכוכבים הרחוקים ביותר מילאו תפקיד חשוב מבחינת קיומו של האדם ("החיים נוצרו על פני כדור-הארץ הודות לחייהם ולמותם של כוכבים ענקיים", מ. זייליק Scientific American , אפריל 1978, כרך 238, עמ' 110). כיום ידוע שכל היסודות הכימיים ההכרחיים לקיומם של חיים (למעט מימן) נוצרו במעמקי הליבות הבוערות של כוכבים ענקיים, ונפלטו אחר-כך לחלל בעקבות ההתפוצצות האדירה של הסופרנובה. במשך הזמן הגיעו חומרים אלו למערכת השמש שלנו ומהם נוצר המירקם החי של הצמחייה ושל בעלי-החיים, ובכללם האדם.
התפוצצותם של הכוכבים אי_שם בחלל היא רק אחת מהתרחשויות רבות ושונות, שכולן היו חיוניות לקיומו של האדם ולרווחתו – וכולן אכן התרחשו. הרבה מדענים נדרשו לתופעה הזאת של צירופי-מקרים רבים, שהצד השווה שבהם הוא אחד – טובת האדם. בייחוד עמד על כך פרופסור פרימן דייסון והוא מבטא את התפעלותו במלים האלה: "כאשר אנו מביטים אל היקום ומבחינים במספר הרב של מאורעות אסטרונומיים שבמקרה מניבים בדיוק את התוצאה הרצויה לאדם, מתעוררת בנו ההרגשה שבמובן מסוים ידע היקום מראש על בואנו".
בנקל אפשר להבחין בהרמוניה השוררת בין דברי המדען הלא יהודי, בעל השם העולמי, ובין דברי חז"ל שהובאו בראש המאמר. למעשה, בניגוד מוחלט לדעה הרווחת, המדע המודרני מתיישב להפליא עם בריאת העולם והתפתחות היקום, כפי שהן מתוארות בתורה. מספר רב של גילויים מדעיים של הזמן האחרון מראים בעליל שהפרק הראשון של ספר בראשית אכן מתאר את המאורעות שהתרחשו בעבר הרחוק. לא זו בלבד שהמדע אינו סותר את התורה, אלא אדרבא, המדע נעשה כלי חשוב להבנתה.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שופטי בית המשפט העליון. ארכיון צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בג"ץ הוציא צו על תנאי לממשלה בשל אי העברת התקציב

קרא עוד