חדשות כיפה

אלו ואלו: האם יש מקום לומר הלל בברכה בערב יום העצמאות?

הרב אורי שרקי סבור כי אמירת ההלל בלילה היא ההכרה בכך שהקמת המדינה איננה רק אחת הגאולות, כי אם הגאולה הנצחית שעליה דברו נביאינו. הרב ברוך אפרתי מתנגד: "זהו לא יום של שלמות"

חג כלל ישראל

הרב ברוך אפרתי

אודה על האמת - קשה עלי מאד הכתיבה בנושא זה.

יום העצמאות הוא חג חשוב ומשמעותי, אחד משיאי הקודש בשנה. ביום זה אנו מציינים את חזרת השכינה לציון, חזרת ישראל לארצם, וקידוש השם הגדול אל מול האומות כולן. אם בגלות בכינו 'הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ', אזי עתה זכינו להחזיר חילותיו של דוד מלכנו למקומם, תקומת צה"ל ומערכות המדינה הישראלית שכל עניינה שיהיה שם השם אחד. רבונו של עולם הודיע לעולם כולו שהוא מחוייב לברית הישנה והאמיתית עם עם הנצח, קיבץ גלויותנו והביאנו לנחלתנו, קומם את תורתנו בריבוי ישיבות יותר מכל תקופה אחרת. אנו חוזים ביד ד' עלינו גם בתהפוכות התרבות הישראלית, המבקשת לדעת את נפשה ולהגדיר מחדש 'מהו יהודי'. התרבות כולה על תהפוכותיה נובעת ממקור הקודש בישראל- את ד' אנו מבקשים, את הנבואה ואת המקדש, את התורה במלא הקיפה. אמנם באחרית הימים אנו רואים את הסטרא אחרא נאבק בכל כוחו לפני כילויו, מקים מדיה טלויזיונית של עריות ואלימות, ומנסה אף לחדור בכל כוחו לציבור הקדוש והעניו בישראל הציבור הציוני דתי, בעיתונות פסולה וברפיון קדושתה של תורה וטהרתה.

אולם על אף החושך והנסיונות שלו, אנו רואים את התהליך הכללי והעמוק של תחיית המתים הלאומית שלנו, גור אריה יהודה קם מתרדמתו ושב לאלוהיו בכלים וכוחות חדשים שרכש בגלות. אנו יודעים ובטוחים שהגאולה תצליח, וכדברי הרב זצ"ל בספר ג' באלול- 'הלא רואים בעליל שהקב"ה ציוני'.

לפיכך, כמה קשה לכתוב נגד אמירת הלל בליל יום העצמאות. כמה הייתי רוצה לצדד בדעה שיש לומר הלל בלילה כמו בפסח. ומה עוד, שעמדתי ההלכתית האישית בכלל מצדדת באמירת הלל בלילה. כך נראה מעיון בסוגיא, הן בהשואה לדין מגילה הן בהשואה להלל של פסח, על אף שיש צדדים לכאן ולכאן בזה.

אולם אעפ"כ, לענ"ד בפועל אין לומר הלל בליל יום העצמאות, משלוש סיבות מרכזיות-

א.ההלכה איננה פולקלור. ההלכה היא מערכת אלוקית עם כללים ברורים של פסיקה, והיררכיה ראויה מי יכול לפסוק ובאיזה תחום. כדי להכריע לכלל ישראל לומר הלל בלילה כמו בפסח ובברכה, יש להיות עם כתפיים רחבות מאד של פוסק גדול, ובגיבוי של רוב גדולי הפוסקים האחרים. והנה, רוב מניין ובניין של גדולי הפוסקים הציוניים בדור התחיה אינם אומרים הלל בליל יום העצמאות. מכולם, רק הגר"ש גורן והגר"מ ראטה זצ"ל סברו שיש לומר הלל בלילה. דעה זו לא התקבלה ברבנות הראשית מאז, וההוראה היוצאת משם היא לומר רק ביום. כך נוהגים גם בשלושת הישיבות הגדולות שלנו- מרכז הרב, הרב המור, והר עציון. לא אומרים הלל בלילה כי אם ביום. לפיכך בימינו אין רב רגיל יכול לפסוק לציבור הישראלי כולו לומר הלל בברכה בלילה לאחר שגדולי הפוסקים לא סברו כן, ורוב הישיבות לא נהגו כן. אין לנו מישהו גדול מהרצי"ה והרב נריה, הגר"א שפירא והגר"מ אליהו, הגר"ע יוסף והגר"י אריאל, הגר"א לכטנשטיין וגאון האמונה הרב טאו. אם אלה לא מורים כן, מי יכול לחלוק עליהם בנושא ציבורי? ההלכה אינה משחק אלא דבר יציב שיש בו כללים וסדר, ויש לציית לפסיקה הכללית הזו, 'וחיי עולם נטע בתוכנו' 'ועשית ככל אשר יורוך'. לא כל רב יכול להורות לאומה בעניינים הנוגעים לגאולה.

ב.ברמה הרעיונית, חשוב מאד להצהיר שיום העצמאות שאנו חוגגים אינו יום של שלימות אלא יום של השתלמות. יום העצמאות בשנת התשע"ג הוא יום חג, אך גם יום המדגיש כמה רבה הדרך לפנינו. הר הבית מוזנח ושועלים הולכים בו, עיר דוד מיושבת בישמעאלים ולא תחת שלטוננו הממלכתי המוצהר. המנון המדינה מוכתם בכתם שחור בכך שאין שם שמים מוזכר בו. עדיין רבים אינם שומרים שבת, רבים מביטים בערוצים המסחריים שיש בהם עריות ואלימות, אנו עדיין לא בגאולה השלימה כל עוד שאין קרבן התמיד והקטורת, כהנים בעבודתם וישראל בעריהם. רק בשל כך יש מקום להמנע מלומר הלל בלילה ולאומרו ביום בלבד, כאקט סימבולי. הבה נשמור משהו לבית המקדש ולמלכות בית דוד.

ג.צריך עיון גדול אם יש מקום להתחיל עוד מחלוקת בתוך הציבור בנושא הלכתי כזה. גם כך, הציבור כולו נבוך מרוב מנהגים שונים ביום העצמאות. הוספת מנהג נוסף לומר הלל בילה יוסיף פילוג על גבי פילוג בקרב יראי השם, והדבר יוצא כאבסורד- דוקא ביחס להודאה על הגאולה המאחדת אותנו, נדגיש את המחלוקת והפיזור. לכן ראוי בזה להיצמד לדעת הרוב ולכונן דין אחד, ולציין יחד את גאולתנו כפי ההכרעה של המוסד הממלכתי האמון על כך- הרבנות הראשית. לא טוב ולא בריא להוסיף מנהגים הסותרים אחרים בנושא שכולו אחדות. ובנוסף אנו יודעים, שהמחלוקות והמבוכה הציבורית בבתי הכנסת הציוניים הם 'דלק' לקינטורים של האנטי-ציוניים, המלגלגים על 'המנהג החדש והמבולבל'.

לסיכום - נקרא כולנו הלל בברכה ביום העצמאות בלבד, באחדות וכפי הפסיקה של גדולינו והרבנות הראשית לישראל.

הכותב הינו רב קהילה ביישוב אפרת

השיר יהיה לכם כליל התקדש חג

הרב אורי שרקי

חובת ההלל ביום העצמאות היא מתקנת הנביאים, משה אהרון ומרים (שמו"ר כג, א), שתיקנו לאומרו על כל גאולה (פסחים קיז, א, רש"י "על גאולתן").

בפסח הוא נאמר אף בלילה. שלש סיבות לכך: א) לפי החת"ם סופר הוא משום שאז היתה שעת הנס. וכך גם בב"ר (ג, ו) שאומרים אותו בלילה כשהנס בלילה. בתש"ח סיום המנדט היה בחצות לילה של ליל שבת, ואז קמה הממשלה הזמנית (מגילת העצמאות), כך שעיקרו של הלל בלילה. ב) לפי המהרש"א, קריאת המגילה בלילה, הבאה במקום ההלל לפי רב נחמן, היא מקור להלל בליל פסח. כך שעל גאולה ראוי לקבוע הלל בלילה. ג) לפי החיד"א (שו"ת חיים שאל ח"ב סי' טו) טעם ההלל בליל פסח הוא על פי הסוד (פע"ח שער כא, א), שעלו כל העולמות בבת אחת להוציאם מעבדות לחירות, ולכן רק אז יש לומר הלל בלילה ולא ב"נס קהל פרטי". מדבריו עולה שהלל בלילה נאמר רק בגאולה בסדר גודל של יציאת מצרים. הקמת המדינה היא גאולה אחרונה (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א על קרא דוהרבך מאבותיך), ועולה בערכה לעין ערוך על יציאת מצרים (הן לבן זומא והן לחכמים דב"ז ברכות יב, ב). כך שיש לומר עליה הלל בלילה מדין גאולה אחרונה. הדברים מפורשים ברש"י פסחים (צה, ב): "השיר יהיה לכם - ביום שתצאו מהגלות. כליל התקדש חג - כמו שאתם נוהגים לשורר בליל התקדש חג". עולה מדבריו שההלל של יום העצמאות הוא בעצמו המקור להלל של ליל פסח. ומפורש כן בירושלמי (פסחים פ"ט ה"ג): "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב (שבה היה ראוי לומר הלל ונדחה לעתיד לבוא - סנהדרין צד, א) ונמצא למד ממנו. מה זה טעון הלל אף זה טעון הלל". כך שמדין קל וחומר יש לומר בו הלל.

מה שיש טוענים שאההלל בליל פסח אינו נאמר אלא בגלל מצוות אכילת קרבן הפסח, כבר זכיתי לדחות במאמר "כליל התקדש חג", זיל קרי בי אתרי.

תקנת הרבנות הראשית בנשיאות הרב גורן בשנת תשל"ד ובשנת תש"מ היא שיש לברך על ההלל השלם בליל יום הצמאות ובבוקרו. כפי שהוכחתי מהעובדות במאמרי הנ"ל, תקנה זו תקפה כתקנה של מועצת הרבנות, ואינה רק "דעתו האישית של הרב גורן", וגם מעולם לא בוטלה. הטוען אחרת צריך להתמודד עם הראיות שהבאתי שם.

אמירת ההלל בלילה היא ההכרה בכך שהקמת המדינה איננה רק אחת הגאולות, כי אם הגאולה הנצחית שעליה דברו נביאינו.

הכותב הינו ממובילי ארגון "ראש יהודי" ו"מכון מאיר"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ליברמן ונתניהו בכנסת צילום: Yonatan Sindel/Flash90

יעזוב את הממשלה? המהלך המפתיע של ליברמן

קרא עוד