אלו ואלו: האם יש מקום להסכמי קדם נישואין?

גירושים מכוערים ואפילו עגינות, הביאו לעולם את הסכמי קדם הנישואין שיסדירו את מערכת היחסים החוקית בין בני הזוג. ואולם, יש מי שטוענים כי מדובר ב"מסמך של חורבן". פולמוס הלכתי

חדשות כיפה
כט באדר התשעג
,
11 במרץ, 2013 14:24

הסכמי קדם נישואין - האומנם פתרון למסורבות הגט?

מרים גולדפישר

זעקת מסורבות הגט עולה מן השטח, ואולם כאשר הממסד הרבני אינו מגלה את הרגישות המיוחדת לנושא ואינו משתמש בפתרונות שההלכה מציידת אותו בהם, מנסים אנשים שאינם ברי סמכא להמציא, ואחר-כך גם לפרסם, פתרונות שווא. עד כה לא נכתבה שום חוות דעת הלכתית מוסמכת ורצינית, המאשרת אותם המסמכים המופצים בציבור, כביכול כדעת תורה. ההפך הוא הנכון: לא מעט דיינים חשובים, ביניהם גם דיינים הנחשבים ליברלים ו"פתוחים" יותר, לא היססו להביע בכתב ובפומבי את התנגדותם.

לפני למעלה מעשרים שנה הועלו הצעות בעניין הסכמי קדם נישואין בפני מועצת הרבנות הראשית לישראל, בראשות הרבנים הראשיים אברהם שפירא ומרדכי אליהו. חד משמעית הוחלט לדחות את ההצעות. כ- 7 שנים אח"כ הקימו גם הרבנים הראשיים, ישראל-מאיר לאו ואליהו בקשי דורון, קבוצת חשיבה. ישבו בה וותיקי הדיינים, שנתבקשו שוב לבדוק רעיונות חדשים למניעת עיגון. לא התקבלה כל החלטה לאשר נוסח של הסכם קדם נישואין, שמתאים להלכה. וכל-כך למה? משום החשש מפני גט מעושה. גט חייב להינתן מרצונו של הבעל וכשהוא ניתן מתוך כפיה שלא כדין, קיים חשש לגט מעושה.

אימוץ ההסכם לכבוד הדדי עלולה לגרום בעיות קשות חלילה שעוד יצטערו על כך.

אין להקל ראש, חלילה, בבעיית מסורבות הגט. זו אכן בעיה כואבת ומציקה, שאסור להשלים עמה. יש להיאבק בה ובהשלכותיה, וגם לזעוק ולהזעיק נגד התנהלות בתי דין המאפשרים את המשכה של התופעה המבישה, שהיא כפצע פתוח בחברה הישראלית. ואולם חשוב להדגיש ולומר שוב ושוב: הסכמי קדם-נישואין אינם המפתח לפתרון! אנשים המתגרשים בכבוד אינם זקוקים להם, והאחרים, לעומתם, יחפשו וימצאו בהם תמיד פרצות.

כך או כך, עם ההסכם ובלעדיו, המפתח נשאר בידי הבעל, אלא אם כן ביה"ד יכפה עליו מתן גט כדין. במקרים רבים, יש באפשרותו של ביה"ד לעשות זאת. כל עוד לא יכפו עליו, ימשיך הבעל להתנות את מתן הגט בביטול החובות או התשלומים שהתחייב עליהם בהסכם, ומה הועילו חכמים?

מאידך, במקרים בהם היוזמה לגירושין תבוא מצד הבעל, והאשה לא תרצה להתגרש, יהיו הדיינים מנועים מלעכב את הגירושין, שכן די בכך שאשה נכנעת ללחצים, מחשש להפסד כספי, ומודיעה בעל כורחה על הסכמתה לקבל את הגט.

כדאי וחשוב להבין שההסכמים המדוברים בנויים על העקרון של הטלת קנסות כספיים על הסרבן/ית, החל מיום הסירוב ועד מתן הגט. גם אלה שממליצים עליהם, עושים זאת תוך התניות: שהתשלום הכספי יהיה עבור מזונות ולא ייחשב כקנס לאי מתן גט. שסכום הפיצוי יישאר לשיקול דעתו של ביה"ד, ע"פ יכולות הבעל, ושהצדדים יצהירו על הסכמתם לדין תורה. במקרים בהם הקנס הכספי אינו מקובל על ביה"ד, לא יבצע ביה"ד את הגט.

לכשיתגרשו בני זוג, שהיה בידם הסכם קדם נישואין, במידה ויתעורר חשש אצל האשה או בביה"ד שהגט ניתן בעקבות הכפייה שהופעלה על הבעל במזונות, תימצא האשה בבעיה קשה. אז יקשה מאוד לגרור את הבעל לתת גט נוסף לחומרה ותיפתח בפניו ההזדמנות לסחיטה נוספת. תסריט זה אינו דמיוני. ומי יסכים להשיא במקרה כזה את בתו לאשה שילדיה יהיו בגדר חשש ממזרות?!

במבחן התוצאה עלול הסכם שכזה להרע את מצבן של הנשים. אשר על-כן, יש להסתייג ולהתריע ברבים מפני השלכותיו החמורות.

הכותבת הינה עורכת דין וטוענת רבנית הפועלת למניעת תופעת הסרבנות

קשר של אהבה - הסכם לכבוד הדדי

הרב דוד בן זזון

בדרך כלל כשאנשים שואלים את עצמם מהו הקשר הזוגי האידיאלי בעיניהם הם עונים שקשר כזה צריך להיות קשר מלא באהבה, חום, התרגשות ושמחה גדולה. ומה התורה מוסיפה לנו? כשאדם דתי חושב על נישואין ועל ברית זוגית הוא צריך להוסיף מימד נוסף מעבר לאנשים אחרים: אחריות. מתוך נקודת מבט זאת תיקנו חכמים שכל גבר הנושא אישה צריך לכתוב לה כתובה. הכתובה מבטאת את האחריות על הקשר המוטלת על האיש. תשלום הכתובה היווה חסם כלפי גברים קלי דעת שברגע של כעס או חולשה החליטו לגרש את נשותיהם - הכתובה הכריחה אותם לשלם תשלום הגון: מאתיים זוז (סכום המספיק לפרנסת שנה תמימה). התשלום גם גרם לאותם הגברים לחשוב פעמיים האם כדאי להם להתגרש. בנוסף, הכתובה עזרה לנשים במקרים שלאישה לא היה כסף אחרי הגירושין באה הכתובה ונתנה סעד ממשי שאיפשר לה קיום בכבוד גם אחרי הגירושין.

למרות תקנת הכתובה, אנו שומעים על זוגות שלא רוצים להתחתן דרך הרבנות הראשית, ואחת הסיבות היא משום שהם סבורים שהם עלולים להסתבך ולמצוא את עצמם תקועים ללא יכולת לקבל גט למשך שנים, וללא יכולת לפתוח דף חדש במקרה של סכסוך. ואכן, בשנים האחרונות זכיתי להיות שותף בחיבור ההסכם לכבוד הדדי, שהוא הסכם קדם נישואין שנועד לצמצם את העגינות, ולאפשר לבני הזוג לפרק את הזוגיות על פי הסכם מראש, הוגן והדדי.

במדינת ישראל בכל שנה מתגרשים כעשרת אלפים זוגות (על פי נתוני הרבנות הראשית), ואני מניח שאין קורא שלא מכיר באופן אישי איש או אישה שהתגרשו, וכמעט בכל משפחה יש מישהו שהתגרש. גירושין הוא מצב כואב גם כאשר הם מוצדקים בעיני אחד מהצדדים ואף בעיני שניהם, כרוך בהם סבל, עגמת נפש, הוצאות כספיות רבות, וקשיי הסתגלות למצב החדש אחרי הגירושין וכו'. לא פלא שזוגות רבים מוצאים את עצמם נאבקים במשך שנים בבתי משפט על חלוקת הממון, משמורת ועוד נושאים אחרים הכרוכים במצב אליו הם נקלעו.

עם השנים, פגשתי זוגות שהיו בהליכי גירושין, ובמקרים רבים יתכן מאוד שאילו הם היו חותמים מראש על ההסכם לכבוד הדדי סביר להניח שהם היו יכולים לחסוך לעצמם הרבה כסף וכאב ראש, ועגמת נפש שנמשכה שנים - שכן אז חלק גדול מהנושאים עליהם הם התכתשו בבית הדין ובבית המשפט - היה יכול לבוא לידי פתרון הולם באמצעות ההסכם.

אגב, גם גברים שיחתמו על הסכם כזה יכולים להרוויח. אם האישה סרבנית, לדיינים כמעט ואין כלים לאכוף את האישה להסכים לפירוד. הגבר יכול להישאר תקוע שנים. ההסכם נותן כוח בידי הדיינים להביא לסיומם מקרים בהם העסק תקוע, ונסחב על פני שנים. בהסכם, יש עוד דברים רבים וטובים. למשל: הפניה לשיקום הזוגיות בצורה מקצועית במקרה משבר, ויכולת לאלץ את בן הזוג לבוא ולנסות בכל זאת לשקם את הנישואין. ההסכם גמיש. ניתן להתאים את ההסכם לכל זוג. והכי חשוב, ההסכם משדר לבני הזוג אווירה של כבוד הדדי, והבנה בסיסית שהקשר תלוי בשניהם לטוב ולמוטב.

ברור לי שחז"ל שתיקנו את הכתובה לא היו נשארים אדישים למצב כפי שהוא היום. לא לחינם קבעו החכמים כי תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. לאורך הדורות, ניסו חכמי ישראל להוביל למצב של שלום בין בני אדם, ומעל לכל בין איש לאשתו. אני מתפלל לפני מי שאמר שיימחה שמו על המים, שאת ההסכם יחתמו, ישימו בכספת, ויחיו באהבה באחווה, באושר ובכבוד הדדי.

הכותב הינו רב קיבוץ עין צורים ומיוזמי וכותבי הסכם קדם הנישואים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בחר באופציה היחידה שנותרה לו. גנץ צילום: פלאש 90, גילי יערי

פוליטיקאי ענק? מעולם נתניהו לא נתן הרבה כל כך למעטים כל כך

קרא עוד