רוב אזרחיה היהודים של ישראל מגדירים את עצמם כדתיים או מסורתיים, כך עלה מדו"ח שפרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לפי ממצאי הדו"ח, שסקר את היבטים שונים בהקשר הדתי בשנת 2016, בקרב היהודים כ-45% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-25% - מסורתי, כ-16% - דתי מאוד ודתי ו-14% - חרדי.
בלמ"ס העריכו כי בשנת 2065 מספר תושבי המדינה יזנק ל-20 מיליון, זאת על רקע העליה המשוערת בשיעור החרדים לכשליש מאוכלוסיית ישראל.
עוד עלה במסמך שפורסם כי "יהודים מרוצים מחייהם יותר מערבים. בקרב יהודים, חרדים מרוצים יותר מחייהם וממצבם הכלכלי מיתר האוכלוסייה היהודית למרות שהם מצליחים פחות לכסות את הוצאות החודשיות של משק הבית שלהם".
שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי דומה ועומד על 76.9% ו-76.0%, בהתאמה. במגזר החרדי הנתון נמוך בהרבה ועומד על 33.8% בלבד. מבין מחזיקי תעודות הבגרות ובעלי תואר ראשון ישנם פערים בין גברים לנשים.
כמה מהם עובדים וכמה בעלי תואר ראשון. תמונת ארכיון, חרדים בהפגנהצילום: יעקב נומי פלאש 90
במגזר היהודי הכללי 45% מבעלי התואר הם גברים,לעומת 48% נשים. במגזר הדתי- 44% הם גברים ו-48% נשים. באוכלוסיה שמוגדרת כדתייה מאוד שיעור הגברים בעלי תואר ראשון עומד על 48% לעומת 57% נשים ואילו בציבור החרדי ישנו פער הפוך לטובת הגברים (33%) על פני הנשים (28%).
תמונת מראה לנתונים האקדמאים ניתן למצוא בשיעור תעסוקה. במגזר הכללי 69% מחברי מעגל העבודה הם גברים לעומת 64% נשים. בציבור הדתי מדובר ב-67% גברים לעומת 61% נשים. בציבור שמוגדר דתי מאוד שיעור המועסקים זהה לשני המינים ומצביע על 67. ואילו בציבור החרדי 42% מהגברים מועסקים ולעומתם 59% מהנשים לוקחות חלק במעגל העבודה.
בציבור החילוני מצליחים לשמור על מצב מאוזן מבחינת הכנסות והוצאות כשהכנסה כספית חודשית ממוצעת נטו למשק בית מסתכמת ב- 17,633 לעומת הוצאה בת 16,519. במגזר החרדי עומדת ההכנסה הממוצעת נטו על 12,18, בעוד שההוצאות מסתכמות ב- 14,357.
נתון מעניין נוסף הוא מידת התרומות הכספיות בין 2 המגזרים.91% מהחרדים תרמו כסף בשנה האחרונה לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים, ואילו בקרב הציבור החילוני המספר נמוך בהרבה ועומד על 60%