לפני מספר שבועות נהרג אהוביה ז"ל בנסיבות לא ברורות אחרי מרדף משטרתי. חשבתי, ואתי רבנים ואנשי ציבור רבים, כי נכון שהפרשה תיחקר על ידי גורם אובייקטיבי חיצוני כמו שופט חוקר. כך אכן החליט בית המשפט לעשות.
במקביל יזמתי עם רבנים נוספים, פגישות עם בכירים במשטרה כדי להרגיע את הרוחות והיחסים בין ציבור המתיישבים ורשויות הביטחון. בשלב מסוים הבנתי כי חלק משמעותי מהמתח הקיים קשור בהתנהלות הפרקליטות המופקדת על חקירת השוטרים במח"ש.
פניתי למשנה לפרקליט המדינה, שבאופן נדיר נענה לבקשתי לקיים מפגש עם קבוצת רבנים, בהם הרב דרוקמן, הרב מדן, הרב שפירא, הרב אליהו והרב דוד דודקביץ.
הפגישה העלתה והציפה את כל הסוגיות. הרבנים שאלו והעירו. מר למברגר ענה על חלק מהשאלות, ועל חלק אחר הבטיח לבדוק. לא בקשנו ממנו להקים ועדת חקירה כי הוא לא הכתובת לכך, אבל לא הסתרנו את דעתנו שזה האופן הנכון לטפל בסוגיה.
הפגישה הסתיימה ברוח טובה תוך הבנה לא לפרסמה שלא בהסכמה. מישהו הפר סיכום זה וחבל. מגמתנו כרבנים צריכה להיות, לצד חקר האמת הכואבת על מה שקרה לאהוביה, גם להרבות שלום ואחוה בין הכוחות השונים הפועלים בעמנו.