כשמירב רצתה שאיציק יפתיע אותה ליום ההולדת- מיתוסים בנישואים, חלק ב'

ראינו בשבוע שעבר כיצד אמונות ומיתוסים של גברים או נשים בזוגיות עלולים לשעבד את הזוגות לתבניות וקיבעונות שלא בהכרח נכונות ולא מאפשרות גמישות של צמיחה.

בכלל, ישנו כלל שאומר שלעומת המצה המסמלת את החירות והחופש יש את החמ"ץ - חייב, מוכרח, צריך. זוגות שבשיח שלהם תמיד מופיע "בתור בעל אתה חייב להיות האחראי על התיקונים בבית", "אתה מוכרח להיות נוכח בכל אירוע משפחתי של הצד שלי", "את צריכה בתור אשתי להופיע איתי בכל הכנסים שלי בעבודה" - השיח הזה נידון לכשלון משום שהוא לא מאפשר בחירה. צד אחד בזוגיות כופה את אמונותיו ורצונותיו על הצד השני ולא מאפשר גמישות ותימרון שדרכם אפשר להגיע לפשרה והבנה של שני הצדדים.

מיתוס נוסף שאני שומע פעמים רבות נוגע לדרכי התקשורת של בני הזוג. ברור לכולם שאם אני רוצה להעביר מסר לשכן או לשותף בעבודה אני צריך לומר לו את זה. מסירת מידע, בקשות או תלונות מתבצעות בעולמנו באמצעות דיבור. אך כל זה, כך מסתבר, ברור עד הקשר הזוגי. שם משום מה משתלטת המיסטיקה ולא פעם אני שומע "בתור אשתי היא צריכה (זוכרים?) להבין ש..." ואני קוטע אותו ושואל "סליחה אדוני מאיפה היא אמורה להבין אם לא אמרת לה"? והוא עונה "מה זאת אומרת, היא אשתי, זה ברור שהיא צריכה לדעת"

יש לזוגות חלום שיהיה ביניהם קשר טלפתי. "למרות שלא אמרתי אני מצפה ממנו שידע מתי ואיך לפנק אותי, אנחנו הרי נשמות תאומות לא?". הבעיה היא שהחלום הזה מוביל את הזוג לתסכולים ומריבות שהיו יכולים להימנע בקלות ע"י תיאום ציפיות פשוט.

החלום של מירב, עוד הרבה לפני החתונה, היה שבעלה יפתיע אותה כל שנה ביומולדת שלה. זו היתה פנטזיה שמירב המתינה זמן רב שתתממש. והנה נמצא הבעל, איציק, והייתה חתונה ואוטוטו מתקרב יום ההולדת ומירב בציפיה דרוכה. ביום עצמו, איציק חוזר מהעבודה ושואל אותה "מירב אולי שכחת אבל יש לך היום יומולדת וחשבתי שאולי נקפוץ לאיזה בית קפה לחגוג קצת". בהתחלה היתה המומה מהרעיון הכ"כ לא-מושקע כהגדרתה אך מייד התעשתה ואמרה לעצמה ודאי שם מחכה ההפתעה הגדולה. מה רבה היתה אכזבתה כשהבינה שבזה תמו כל הרעיונות המסעירים של בעלה "הרי הוא איש הייטק מקורי ומבריק. מפציץ את הבוס שלו עם רעיונות מדהימים ורק את אשתו הוא מייבש עם בית קפה אומלל, להיכן נעלמה היצירתיות שלו, למה זה לא בא לידי ביטוי בזוגיות?" זעקה בדמעות.

איציק לעומת זאת לא הבין על מה המהומה "מבחינתי עשיתי יותר ממה שקיבלתי כל חיי. אצלנו בבית אף פעם לא עשו ביג דיל מימי הולדת. כשאמא שלי עפה על עצמה אז היא כתבה לי כרטיס ברכה, וכאן השקעתי חצי יום עבודה ורציתי לשמח את אשתי ומה אני מקבל בתמורה, בכי וצעקות".

שאלתי את מירב מדוע לא אמרה לאיציק למה היא מצפה ממנו ביומולדת והיא ענתה "כי אז זה כבר לא היה זה, כל הקטע זה ההפתעה". מבחינתה הפתעה זה 'מושלם' ובזה היא חפצה, ואם זה מתוכנן אז זה רק 'טוב'. אמרתי לה "תראי מה זה, רצית מושלם ולכן לא תיאמת עם איציק ולבסוף קיבלת משהו אומלל כדבריך, אם רק היית מדברת איתו על זה לפני כן היית זוכה למשהו 'טוב' ולא היית מסיימת את הערב עם כ"כ הרבה עוגמת נפש".

הרצון שלנו לתקשורת לא מילולית בנישואין הוא קוסם ומובן אך המחיר שהוא גובה מבני הזוג הוא יקר מידי "ואין הצר שווה בנזק המלך". לו רק היינו מדברים על הדברים, מבהירים ציפיות, חלומות ובקשות היו נמנעים הרבה תסכולים ואי הבנות.

הכותב הוא פסיכותראפיסט, מטפל זוגי ומיני, muligrosman@gmail.com

(צילום: באדיבות המצולם)