תורה ועבודה, מהדורת 2013

בית מדרש "קדם" לבוגרי צבא, הפועל בקיבוץ שדה אליהו, מאמין בעבודת כפיים חקלאית המשתלבת יחד עם לימודים תורניים ברמה גבוהה. החזון של תורה ועבודה, מסתבר, עדיין חי בקרבנו

נטעאל בנדל, כיפה 24/01/13 22:55 יג בשבט התשעג

תורה ועבודה, מהדורת 2013
קדם, צילום: קדם

לאחר תפילת ותיקין הם צועדים חרש, אוחזים טוריות, אל חלקות האדמה שלחלוחית הטל עוד אחוזות בהן מהלילה. הם יעבדו שם ויזיעו לא מעט אך לאחר מכן לא ישתרעו על הספה או ינוחו בביתם - אלא ימשיכו לעמל יומם. לא בחממה אלא באוהלה של תורה, בבית המדרש. הכירו את בית מדרש ”קדם“ לבוגרי צבא בקיבוץ שדה אליהו שמיישמת באמת את חזון 'תורה ועבודה', כל עוד זו חקלאות אורגנית כמובן.

בשנת תשס"ה החליט קיבוץ שדה אליהו שהוא מעוניין בבית מדרש חי ותוסס שיעמוד במרכז הקיבוץ ויהיה שותף להווי החקלאי. מי שמונה לעמוד בראש המדרש הוא הרב בעז נתנאל. "הרעיון הוא שחבר'ה יגיעו לבית המדרש עם חדווה של אדם שהשקיע כמה שעות עבודה פיזית באדמת ארץ ישראל ואיזון ההדדי בין העבודה לתורה. זה לא כמו בחיים אבל זה דגם שמאפשר לאדם לבנות לעצמו חיים שמשלבים חיי תורה ועבודה", הוא מסביר.

בית המדרש פונה לבוגרי צבא ומזמין אותם לטעום מחיי הקיבוץ אך באינפוזיה גבוהה של לימוד תורה. בכל בוקר עובדים תלמידי בית המדרש בענפי הגידולים האורגניים של הקיבוץ. כרמים, רימונים גן ירק וגידולי שדה הם רק חלק מהם. בשעות הבוקר המאוחרות הם מתפנים אל בית המדרש שם יעסקו בלימוד תורה עד שעות הערב. "הם נכנסים לבית המדרש עם מאור פנים של אנשים שהיו מחוברים לאדמה הבוקר", מתאר זאת הרב בעז, ”כשאני פוגש אותם זה נותן לי חיים אחרים ושמחה של מקום מאוד עמוק".

מהו אותו חיבור בין לומדי תורה לאדמה?

”האדמה אמנם שותקת ואינה מדברת והיא שלישית מבין היסודות חי צומח דומם וכולנו רק דורכים עליה, אך היא נותנת לנו את החיים בצורת חיטה, גפן ומינרלים. ואף יותר מכך, צריך לדעת לגעת בה נכון ולהקשיב. איש תורה יודע לעשות זאת כמו שאומר ר' נחמן שהרועה יודע להקשיב לשירת העשבים ולשמוע ניגונים ואיש תורה אם יודע להקשיב הוא יוציא ניגונים יפים. אפשר ללמוד תורה מתוך חיי בועה שמחייה את עצמה, אבל הבועה לפעמים עפה לאוויר. מי שלומד כשהוא בעצמו מחובר לאדמה הוא מקבל תזונה ממקומות מאוד עמוקים של האדמה והמציאות".

("אחד היסודות האורגניים זו האמונה בקב"ה". צילום: קדם)

"עבודה חקלאית מאוד כיפית ואלו חיים בריאים", מתאר זאת אברהם חניה (22) שזה עתה סיים את לימודיו בבית המדרש, "אתה קם בזריחה ואתה מרגיש קשור לארץ ישראל. מאוד אהבתי לעבוד ולמדתי להעריך חקלאים על המסירות שלהם כי זו עבודה קשה". מלבד הלימוד חניה מזכיר נרגשות גם את החרקים שעבדו איתם יחד על מנת להציא פירות טובים יותר.

קיבוץ שדה אליהו הוא מהמובילים בתחום חקלאות האורגנית ומריו לוי בן הקיבוץ הוא מהמומחים הגדולים בעולם שזכה גם בפרס על מפעל חיים מטעם 'הפדרציה הבינלאומית של תנועות חקלאות אורגנית'. היום, כשהוא מתקרב לשנות ה-90 של חייו, הוא ממשיך לעבוד בשדה אך גם ללמד בבית המדרש. "אחד היסודות האורגנית זו האמונה בקב"ה", מסביר הרב בעז. חניה והרב בעז מסבירים כי השמירה על הסביבה והימנעות מהדברה כימקלית אלא שימוש בהדברה אורגנית על ידי חרקים מיוחדים הם דרכו של איש תורה מאמין.

"מי שבאמת מחובר לאדמה חייב להיות מודע לנושאים האלה", טוען הרב בעז, "לפעמים אין ברירה וישנו לחץ כלכלי כבד וחקלאי נאלץ להשתמש במדבירים וכימיקלים, למרות הערך הרב חקלאי שנופל כלכלית זו לא שמחה גדולה. אני חושב שכל מי שנוגע באדמה רוצה בשלומה ובטובתה על אף שהוא לא תמיד מסוגל לכך כלכלית".

בניגוד למושבים חלקאיים אחרים, בקיבוץ שדה אליהו לא תזכו לראות תאילנדי על טרקטור. בקיבוץ מקפידים על עבודה עברית ובית מדרש ”קדם“ הוא תרומה משמעותית לכך. בית המדרש שותף לא רק לחזון החקלאי אלא אף לארוחות המשותפות בחדר האוכל הקיבוצי. שיתוף הפעולה בין הקיבוצניקים שגם מגיעים ללמוד עם הבחורים בבית המדרש הופך את בית המדרש לקהילה של לימוד תורה וחקלאות אורגנית. מבחינתם, כל יום הוא ראש השנה לאילנות.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר