לרגל שנת ה-70 למדינת ישראל, ולקראת ט"ו בשבט, פרסם היום (שלישי) משרד החקלאות נתונים על היקפי הגידול של הפירות הישראליים.
על פי ההערכות אנשי המשרד בחג האילנות הקרוב עלות הפירות היבשים תעלה לצרכן פי 4 מפירות טריים, שאותם הם ממליצים לצרוך.
בנוגע לכמויות הייצור פורסם כי הייצור השנתי של תמרים טריים במדינת ישראל עומד על 55,000 טון (75% מג'הול) והייצור השנתי של בננות טריות עומד על 150,000. כמו כן יוצרו 45,000 טון מנגו, 7,000 טון שקדים טריים, 12,000 טון מישמש ו-3,300 טון תאנה טרייה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל אמר כי "אין ספק שפירות טריים בריאים יותר ומזינים יותר! לשמחתנו מדינת ישראל בורכה בשפע רב ועליה נאמר ארץ גפן, תאנה ורימון זית שמן ודבש במקביל חקלאי ישראל מגדלים כל השנה עשרות זנים של פירות טריים אז למה להיצמד להרגלים ישנים ולצרוך פירות מיובשים? גם בט"ו בשבט צרכו פירות טריים ובמקום פרי יבש – תאכלו פרי "פרש".
ַַט"ו בשבט Hַ&Oצילום: ישראל כהן
במשרד החקלאות ציינו כי "כיום ניתן למצוא ברשתות השיווק סוגים שונים של פירות בצבעים ובטעמים כאשר לכל אחד מהם ערכים תזונתיים אשר תורמים רבות לבריאותנו ולבריאות ילדינו. הפירות הטריים, בניגוד לפירות המיובשים, מכילים וויטמינים וערכים תזונתיים רבים".
אז מדוע אנחנו אוכלים פירות יבשים? מדובר על מסורת עתיקת יומין של היהודים שחיו בגולה אשר נבעה ממחסור בפירות טריים בתקופת החורף, הפתרון שנמצא היה צריכת פירות מיובשים, על מנת שהפירות לא ירקבו, הם עברו תהליך ייבוש על מנת שיוכלו לשרוד בתנאי הדרך.
עוד אמרו במשרד כי "פירות מיובשים יקרים יותר מפירות טריים - הפירות המיובשים מכילים פחות ויטמינים מפירות טריים ואף מכילים על פי רוב תוספות של רכיבים מלאכותיים (כגון סוכרים או צבעי מאכל). מרבית כמות הפירות המיובשים מיובאים בעיקר מטורקיה".
אלה נתוני הייצור המלאים בכל שנה בישראל
שזיף טרי - הייצור השנתי של שזיף במדינת ישראל עומד על כ- 18,500 טון. השטח הנטוע של שזיף במדינת ישראל עומד על כ- 30,000 דונם. איזורי גידול: עמק החולה, שפלה. ייצוא בין 1000-4000 טונות.
משמש טרי - הייצור השנתי של מישמש במדינת ישראל עומד על כ- 12,000 טון. השטח הנטוע של מישמש במדינת ישראל עומד על כ- 7,500 דונם. איזורי גידול: מושבות השומרון, עמק החולה והשפלה. שוק מקומי בלבד.
תאנה טרייה – הייצור השנתי של תאנה טרייה במדינת ישראל עומד על כ-3,300 טון. השטח הנטוע של התאנה במדינת ישראל עומד על כ-1,400 דונם. אזורי גידול: כל הארץ למעט הנגב והערבה. יצוא כ- 250-300 טון, מקומי כ- 3,000 טון ועד לא מכבר, הבקעה הייתה מקום ראשון בייצוא תאנים, אך המצב הורע בעקבות החרם על ישראל.
תמרים - הייצור השנתי של תמרים במדינת ישראל עומד על כ- 55,000 (75% מג'הול) טון. השטח הנטוע של התמרים במדינת ישראל עומד על כ-38,000 דונם. אזורי הגידול: הערבה והבקעה. יצוא 48% מקומי 45%, תעשייה- 7%.
שקד טרי - הייצור השנתי של השקד במדינת ישראל עומד על כ- 6300-7,000 טון. השטח הנטוע של השקד במדינת ישראל עומד על כ- 52,000 דונם. אזור הגידול: עמק יזרעאל, שפלה, גליל, נגב. ייצוא כ-300 טון.
אגוזי אדמה (בוטנים)- מגדלים כ-30-35 אלף דונם. יבול כ-15,000 טון שמתוכם מייצאים כ-6,000-7,000 טון (מוצר פרמיום באירופה ומיוצא מישראל לאירופה בקליפתו במחירים של מעל 3,000 יורו).
פקאן - הייצור השנתי של פקאן במדינת ישראל עומד על 3,100 טון. השטח הנטוע של פקאן במדינת ישראל עומד על כ- 3,000 דונם. אזורי גידול: גליל עליון, עמק החולה, עמק יזרעאל, ומישור החוף. שוק המקומי בלבד.
הדרים - הייצור השנתי של הדרים במדינת ישראל עומד על כ- 550,000 טון. השטח הנטוע של ההדרים במדינת ישראל משתרע כל כ- 189,000 דונם (אור-30%). אזורי הגידול: מישור החוף, גליל-גולן, נגב, עמקים פנימיים ולכיש. יצוא-40% מקומי – 30% תעשייה- 30%
רימונים - הייצור השנתי של רימונים במדינת ישראל עומד על כ- 60,000 טון. השטח הנטוע של הרימונים במדינת ישראל עומד על כ- 20,000 דונם. אזורי הגידול: מישור החוף, שפלה, גליל, עמקים, נגב. יצוא- 40% מקומי – 35% תעשייה- 25%.
אפרסמון - הייצור השנתי של האפרסמון במדינת ישראל עומד על 40,000 טון. השטח הנטוע של האפרסמון במדינת ישראל עומד על כ- 13,000 דונם. אזור הגידול: מישור החוף. יצוא- 35% מקומי- 65%.
אבוקדו – הייצור השנתי של אבוקדו במדינת ישראל עומד על כ-110,000 טון. השטח הנטוע של האבוקדו במדינת ישראל עומד על כ-80,000 דונם. אזורי גידול: מישור החוף, גליל מערבי ועמק חפר. יצוא-60% מקומי – 40% האס- 1.5 טון/ד' ירוקים -2 טון לדונם.
פירות קיץצילום: shutterstock
אפרסק ונקטרינה - הייצור השנתי של אפרסק ונקטרינה במדינת ישראל עומד על 90,000 טון. השטח הנטוע של אפרסק ונקטרינה במדינת ישראל עומד על כ- 38,000 דונם. אזורי גידול: גליל/גולן, שפלה פנימית. ייצוא- 1000 טון בלבד.
תפוח - הייצור השנתי של התפוח במדינת ישראל עומד על 110,000 טון (סטרקינג, זהוב, סמיט). השטח הנטוע של התפוח במדינת ישראל עומד על כ-38,000 דונם. אזור הגידול: גליל עליון. מקומי –התמודדות עם יבוא.
אגס - הייצור השנתי של האגס במדינת ישראל עומד על 26,000 טון. השטח הנטוע של האגס במדינת ישראל עומד על כ- 13,000 דונם (ספדונה, קוסציה). אזור הגידול: גליל עליון. מיועד לשוק המקומי.
בננות - הייצור השנתי של בננות במדינת ישראל עומד על 150,000 טון. השטח הנטוע של הבננות במדינת ישראל 25,000 דונם. אזורי הגידול: עמק הירדן, חוף כרמל וגליל מערבי. יצוא, לעזה – 20%, מקומי – 80%.
מנגו - הייצור השנתי של מנגו במדינת ישראל עומד על 45,000 טון. השטח הנטוע של המנגו במדינת ישראל 23,000 דונם, אזורי הגידול: סובב כנרת, עמק בית שאן. יצוא-50%, מקומי- 50%.
קיווי - הייצור השנתי של שסק במדינת ישראל עומד על 5,000 טון. השטח הנטוע של הקיווי במדינת ישראל עומד על כ- 2,000 דונם. אזורי גידול: גליל עליון. מיועד לשוק המקומי.
דובדבן - הייצור השנתי של דובדבן במדינת ישראל עומד על 6,000 טון. השטח הנטוע של הדובדבן במדינת ישראל עומד על כ- 5,000 דונם. אזורי גידול: גליל עליון. מיועד לשוק המקומי.
ליצ'י - הייצור השנתי של ליצ'י במדינת ישראל עומד על 1,200 טון. השטח הנטוע של ליצ'י במדינת ישראל עומד על כ- 1,200 דונם. אזורי גידול: סובב כנרת, חוף כרמל, גליל עליון. יצוא-50%. שוק מקומי -50%.
גואיבה - השטח הנטוע של הגואיבה במדינת ישראל עומד על כ- 2,000 דונם. אזורי גידול: 70% במישור החוף והשאר מפוזר בכל רחבי הארץ. מיועד לשוק המקומי.
נתוני יבוא פירות יבשיםצילום: משרד החקלאות
ענבים:
כרם מאכל - הייצור השנתי של כרם מאכל במדינת ישראל עומד על 70,000 טון. השטח הנטוע של כרם מאכל במדינת ישראל עומד על כ- 27,000 דונם. אזורי גידול: חבל לכיש, בקעת הירדן, גזר, באר טוביה. ייצוא – 3,000 טון, שוק מקומי – 95%.
כרם יין - הייצור השנתי של כרם מאכל במדינת ישראל עומד על 65,000 טון (כ-50 מיליון בקבוקים). השטח הנטוע של כרם יין במדינת ישראל עומד על כ- 55,000 דונם. אזורי גידול: גליל, גולן, שפלה, מישור החוף, הרי המרכז. 85% שוק מקומי, 15% יצוא.
שמנים:
חוחובה – ייצור השנתי של חוחובה במדינת ישראל עומד על 4,000 טון שמן. השטח הנטוע של חוחובה במדינת ישראל עומד על 25,000 דונם. פדיון שנתי כ-60 מיליון שקל. אזור גידול עיקרי: נגב. ייצוא – 99%.
שמן - סה"כ יצור מקומי 17,500 טון (מגידול בעל ושלחין) וכ- 3,500 טון ייבוא - זיתי מאכל ('שלחין' - הכוונה לעצי זית הגדלים על ידי השקייה) השטח הנטוע עומד על כ- 15,000 דונם. מיועד לשוק המקומי. שמן זית 'בעל' ('בעל' הכוונה לעצי זית הגדלים ללא השקיה) - השטח הנטוע עומד על כ- 250,000 דונם. שטחי הגידול שייכים לרוב למגזר הערבי. אזורי גידול: מישור החוף, הגליל. מיועד לשוק המקומי. שמן זית 'שלחין' - השטח הנטוע של זיתי 'שלחין' שמן במדינת ישראל עומד על כ- 70,000 דונם. אזורי גידול: נגב, גדרה-חדרה, גליל מערבי.