שקד ונאור הודיעו: אסתר חיות תהיה נשיאת העליון הבאה  

שרת המשפטים אילת שקד ונשיאת העליון, מרים נאור הודיעו במהלך דבריהן בישיבת וועדת חוקה על נושא האופן בו ייבחר נשיא בית המשפט העליון כי אין מחלוקת לגבי המינוי של אסתר חיות לנשיאה הבאה. נאור: "אם זה לא שבור מה יש לתקן?"

חדשות כיפה חדשות כיפה 09/07/17 17:05 טו בתמוז התשעז

שקד ונאור הודיעו: אסתר חיות תהיה נשיאת העליון הבאה  
שקד ונאור בדיוני הוועדה, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

 נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד הודיעו היום (ראשון) בוועדת החוקה של הכנסת כי נשיאת העליון הבאה תהיה אסתר חיות, על אף המחלוקות בין השתיים בסוגיית שיטת הסניוריטי, לפיו מתמנה השופט הוותיק ביותר לנשיא העליון. ביחס לניסיון של שקד לשנות את השיטה, אמרה נאור: "אם זה לא שבור, מה יש לתקן?".

נאור שדיברה ראשונה בוועדה, ביקשה להבהיר שאסתר חיות תהיה הנשיאה הבאה. "שרת המשפטים הצהירה בפומבי שנשיאת העליון הבאה תהיה אסתר חיות. אני מצפה שרוב חברי הוועדה לבחירת שופטים יצביעו בעד מועמדותה. אני סבורה שהעיתוי לעסוק בסניוריטי איננו מתאים". נשיאת העליון הדגישה כי "היה עדיף לקיים את הדיון, אם בכלל, במועד רחוק בעבר או בעתיד לאחר מינוי חיות. הדיון הוא עקרוני, מנותק מעניינים פרסונליים".

נשיאת העליון הביעה את חששה כי אם תבוטל שיטת הסניוריטי, שופטים המועמדים לנשיאות ינסו למצוא חן בעיני פוליטיקאים. "הנקודה שצריכה להטריד את כולנו היא כיצד פסיקותיהם של שופטי בית המשפט העליון יתפסו בעיני הציבור, אם שופטי בית המשפט העליון יהיו מצויים ב'מירוץ' לתפקיד הנשיא?", שאלה נאור.

נאור הדפה את טענת שקד לפיה רק בישראל נהוגה שיטה הסניוריטי. "ישנן מדינות שבהן השופטים בוחרים בעצמם את הנשיא, ללא כל מעורבות של גורמים חיצוניים, אלו הן דנמרק, איטליה וספרד. נאור סיכמה: "פוליטיזציה של בית המשפט העליון – תפגע בעצמאותו, בהפרדת הרשויות, וביכולתו של בית המשפט להגן על זכויות האדם בישראל. אכן – קל להרוס, קשה לבנות. כך בהקשר זה וכך בהקשרים אחרים. אין צורך ואין הצדקה לפגוע בשיטה הנוכחית".

אסתר חיות

אסתר חיותצילום: פלאש 90

שקד התייחסה לדבריה של נאור לגבי בחירתה של חיות ואמרה: "השופטת חיות היא שופטת מקצועית, היא המועמדת היחידה ואני כמובן מניחה שהיא תיבחר לנשיאה". לדבריה, "לתפקיד הנשיא צריך להתמנות האדם המתאים ביותר, מבחינה מנהיגותית ומהבחינה הניהולית. יש צורך בשינוי השיטה שכן לא יעלה על הדעת שהאדם הוותיק ביותר יתמנה, זה נכון גם למגזר הציבורי. אף אחד לא מעלה על דעתו שהאלוף הוותיק ביותר יתמנה לרמטכ"ל. אני מרגישה שכבלו את ידיי. אין בפני הוועדה את האפשרות לבחור באמת מי יהיה נשיא".

עוד אמרה שקד: "מדוע מושכלות יסוד הברורות כשמש בכל מקום אחר ובכל תחום אחר אינן רלוונטיות למינוי נשיא בית המשפט העליון? האם הוותק מהווה ערובה לכך שתמיד, אבל תמיד, יבחר אדם עם יכולות ניהול ברמה גבוהה? האם הוותק מהווה ערובה לכך שתמיד יבחר שופט בעל יכולות משפטיות המהוות דוגמה לשאר השופטים? ודאי שלא. אין כל ערובה לכך."

ישנה טענה ולפיה שיטת הסניוריטי מהווה מחסום בפני התגוששות פנימית בעליון מחד, ולובי אצל פוליטיקאים מאידך. תרשו לי לכפור בטענה זו. אם הייתה מחזיקה מים, היא הייתה נכונה גם בערכאות הנמוכות יותר, ולא היא. אינני רואה מאבקים וניסיונות השפעה אל מחוץ למערכת המשפטית בתהליך מינוי נשיא לבתי משפט השלום והמחוזי. להיפך – אני רואה התמודדויות המכבדות אחת את השניה, כשהקו המנחה הוא שהטוב ביותר ימונה. ואכן מונו בקדנציה הזו נשיאים מצוינים, שלא בהכרח היו הוותיקים בקרב המועמדים. מונו המתאימים ביותר, והדבר מוכיח את עצמו. אני מזכירה שבעבר נהג הסניוריטי באופן דומיננטי גם בשלום ובמחוזי, אך המנהג עבר מהעולם, וטוב שכך".