סגור
חדשות כיפה

שנה לפיגוע במרכז הרב

אירוע זכרון להרוגי הפיגוע בישיבת מרכז הרב הצליח להציף מחדש את הכאב בדבר ילדים שנלקחו טרם זמנם

צילום:

בשבת האחרונה ברכו בתפילה את חדש אדר. בשעה שהחזן קרא במנגינה הידועה: ראש חודש אדר יהיה ביום שלישי ולמחרתו ביום רביעי הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה סמרו שערות ראשי וצמרמורת אחזתני. היטב אני זוכר את אשר ארע בראש חדש אדר שלפני שנה. היטב אני זוכר את בשורת ליל חמישי בעוד אני יושב בסדר ערב בישיבה. היטב אני זוכר כיצד חברי בישר לי על היקר לנו מאוד בעד רפרכסת הפלאפון. היטב אני זוכר את דרכי באישון לילה וחשיכה מצפון הארץ לירושלים. שמונה חברים צדיקים ויקרים שנלקחו מאיתנו בפיגוע הקשה בישיבת מרכז הרב.

ביום חמישי האחרון השתתפתי בארוע הזיכרון של הישיבה התיכונית בה למדתי, הישיבה לצעירים, שהתקיים בבית כנסת ישרון שבבירה. בתחילת הארוע דיברו אישים רשמיים וביניהם הרב הראשי לישראל, ראש העיר ירושלים ואחרים. לאחר החלק הרשמי שינה הארוע את פניו. את מקום המנחה תפס אחד מבוגרי הישיבה הצעירים והארוע החל לשאת פנים של זיכרון צורב ומרגש. לכל אחד מן הנופלים הוקדשו דקות ארוכות בהן עלה אחד מחבריו, קרוביו או מוריו להספידו, ולאחר מכן עלה אומן וניגן לזכרו שני שירים. בין האומנים ניתן למנות את גיא צבי מינצ, משפחת ואך, צבי זלבסקי, מוסא ברלין, אהרן רזאל ותלמידי ובוגרי הישיבה.


פנים של זיכרון צורב ומרגש (תלמיד הישיבה מספיד את חבריו)


אחד הרגעים המרגשים בארוע היה כאשר לאחר השיר הראשון של מוסא (דע לך, שכל רועה ורועה...) עלה המנחה לבמה ואמר: בתוך חשכת הפיגוע חווינו גם ניסים רבים. את הגדול שבהם אפשר לתאר בשתי מילים: נפתלי שטרית. נפתלי, כידוע, נפצע קשה מיריות המחבל ובנס ניצלו חייו. אני רוצה להזמין אותו לנגן יחד עם מוסא. לאחר הדברים עלה לבמה ילד צנום (בכיתה י) בכיפה גדולה לראשו. מתיקותו הקסימה אותי. הוא ניגש לקדמת הבמה, הרים מן הרצפה כינור והניחו על כתפו כדרך שנגני כינור מניחים אותו על כתפם.

לפני שהחלו בנגינה ניגש מוסא לרמקול השייך לדוברים ואמר: זו אינה הפעם הראשונה. השתתפתי גם בחגיגת בר המצווה של נפתלי וגם אז הוא ניגן יחד איתי. לאחר דבריו שב מוסא למקומו הניח את הקלרינט בפיו ופצח בנגינה. יה אכסוף נועם שבת... בנעימתו המיוחדת של מוסא יחד עם צלילי כינור מופלאים שלוו בשירה חרישית של הקהל הנרגש. ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך...ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך...ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך...להשקות להשקאות חסדך.... כך הולכת הנעימה ומגבירה קולה. ועם הנעימה גם ההתרגשות גוברת וכבר לא ניתן לעצור בעד הדמעות.


לא ניתן לעצור בעד הדמעות (נפתלי שטרית ומוסא ברלין)


בסיום הארוע, לאחר סיום התלמוד הבבלי החלונו רוקדים. בהתחלה בהיסוס ולאחר מכן בביטחון. לב טהור ברא לי..ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי...לב טהור ברא לי..ברא לי אלהים..ורוח נכון חדש בקרבי.. כך שרנו ותוך ריקוד שוב ושוב ושוב, פעמים רבות רבות. ולאחר מכן יודו לה חסדו ונפלאותיו לבני אדם ולאחר מכן ונקיתי דמם לא נקיתי וה שוכן בציון...ונקיתי דמם לא נקיתי וה שוכן בציון..ויהודה לעולם לעולם תשב וירושלים לדור ודור...ויהודה לעולם לעולם תשב וירושלים לדור ודור... הדמעות נקוות בקצה העין והלב נזכר כיצד שרנו את אותו השיר, לפני שנה, בוכים על קברו של יונדב, ועתה אנו כאן כולנו יחד לשיר אותו שוב.

שנה עברה, גם בחירות היו כאן, וההתנהלות בסכסוך הישראלי פלשתיני לא נשאה פנים חדשות. אין תלונות על כך שהרי אין פתרונות קסם. ימים יגידן כיצד יתפתחו הדברים. עלינו מוטל בראש ובראשונה לא להישבר. חלק ניכר מהאופי שעתיד לשאת המאבק בשנים הקרובות תלוי בחוסן הלאומי- חוסננו. החלק השני מוטל על מנהיגנו, ראשי המדינה והצבא. והחלק השלישי, התלוי במידת הבטחון שלנו, תלוי ברבונו של עולם. מי יודע מתי ישוב ונחם האלהים ומחה ה אלקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר...


הכותב הוא בוגר הישיבה לצעירים

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משה כחלון. יפרוש אחרי הבחירות? צילום: הדס פרוש, פלאש 90

כחלון יפרוש מהפוליטיקה? "פה כדי להישאר"

קרא עוד