"אשת יפת תואר" היא סוגיה מורכבת שגם אנשים בוגרים לא תמיד מצליחים להבין או להסביר אותה לעצמם ולסביבה. מסתבר שבמשרד החינוך יש כאלה שסברו שחלק מתלמידי בתי הספר היסודיים של החמ"ד עשויים להכיל את הנושא הנפיץ, שהצליח אפילו לסכן את מינויו של הרב הצבאי הראשי הנוכחי.
הבוקר (שני) פורסם ב'ידיעות אחרונות' כי בין דפי יומן שחולק בחלק מבתי הספר הדתיים, תואר באמצעות קומיקס סיפור "אשת יפת תואר" שעוסק בדינה של אשה גויה שנשבתה בזמן מלחמה.
ביומן מתואר משחק בין שני ילדים שמדמים מלחמה ואז פונה אחד מהם, שמשחק את האישה השבויה, לזה שמדמה את החייל היהודי ומציע לו שישחרר אותו בתמורה לזה שהם ינשאו כשאחת הסיבות שהוא מונה זה כי "אני מה זה יפה". בתחילה החייל נרתע מכך שמוצע לו להתחתן עם גויה, אך בהמשך הקומיקס הוא "נזכר" במה שלמד בבית הספר וכיצד הוא בכל זאת יכול לעשות זאת.
אחת האמהות שנחשפה ליומן כתבה בדף הפייסבוק שלה: "אין לי מושג מי אישר את הבושה הזו, אבל מדובר במקבץ עילג, גזעני, שוביניסטי ולא רלוונטי לתלמידי בית־ספר יסודי או לאזרחי מדינה מערבית. בראש ובראשונה, זה לא חינוכי בשום אמת מידה הגיונית. חבל שלא מתמקדים בערכי מוסר כמו 'והדרת פני זקן'".
מדובר ביומן ששמו "חמד של יומן" שחולק במחיר סמלי לתלמידי בתי־הספר היסודיים הממלכתיים דתיים. היומן מורכב מקומיקס המתאר התמודדות עם ההלכה, וסדרת הציורים שעוררו סערה עסקו בשאלה – שכלל לא ברור מה מקומה ביומן לילדים – של חייל אשר לוקח בשבי גויה לה. בציורים מוצגת הילדה הקטנה כ"גויה יפה", והחייל מונה בפניה את הנסיבות שבהן יותר לו להינשא לה גם אם לא תתגייר – לפי דין "אשת יפת תואר".
תיאור הסיפור ביומןצילום: ללא קרדיט
יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שהדין, שנכתב בפרשת 'כי תצא', עלה לכותרות בהקשרים שליליים. לפני מעט יותר משנה כשנודע על כוונת מינויו של הרב אייל קרים לרב הצבאי הראשי, פרסמו מתנגדיו דברים שכתב לפני שנים רבות ב'כיפה' בנוגע לדין זה. בהמשך הנושא אף הגיע לפתחו של בג"ץ שבחר להקפיא את מינויו עד שיבהיר את דבריו כפי שבסופו של דבר קרה.
במשרד החינוך התייחסו לחלקים שנכתבו ביומן ואמרו כי מנהל החמ"ד, ד"ר אברהם ליפשיץ, הורה להקפיא את השימוש ביומן בשל "אי התאמת התכנים לגיל".
בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' אמרו בתגובה לפרסום על היומן של 'ידידי החמ"ד' כי הוא "הצליח להוציא טעם לפגם בכמה קומיקסים מדוברים. ניכר כי היה ניסיון כנה להתמודד עם נושאים מורכבים שחשוב שילמדו, ואולם, התוצאה אינה בהכרח מוצלחת מבחינה חינוכית".
לדבריהם, "שוק היומנים הוא חופשי ופתוח לכל מאן דבעי בכתיבת הגיגיו, והוא נמכר לבתי ספר של החמ"ד ללא פיקוח פדגוגי וללא סמכות חינוכית מקצועית של משרד החינוך. טוב שאנחנו ההורים, ערניים למה שהילדים שלנו לומדים ושומעים בבית הספר. אנחנו בעד מעורבות הורית בחינוך וביכולתנו לפעול בנושא".
"במקרה זה", הוסיפו בתנועה כי "השוק החופשי הוא יתרון וחיסרון: אנחנו יכולים בהחלט לשאת ולתת עם בית הספר על טיב היומן שיירכש בשנה הבאה לילדינו, ולדאוג שמי שלא מספק סחורה איכותית לטעמינו, לא יגיע אל מדפי הילדים. נעיר כי לא על כל אנקדוטה או סיפור חסר טעם המופיע ביומן כלשהו, אנחנו צריכים לצאת למלחמה, אך מכיוון שיש חלופות מצויינות, הרי שעדיף לבחור בהן".