ריבלין בהלווית הרב לוינגר: האמנת שבבנין חברון תבנה גם ירושלים

אישי ציבור ורבנים, בהם נשיא המדינה ראובן ריבלין, מספידים את אבי היישוב היהודי בחברון שנפטר בשבת בגיל 80

חנן גרינווד, כיפה 17/05/15 11:11 כח באייר התשעה

ריבלין בהלווית הרב לוינגר: האמנת שבבנין חברון תבנה גם ירושלים
חנן גרינווד, צילום: חנן גרינווד

לוויתו של הרב משה לוינגר, אבי היישוב היהודי בחברון, התחילה בשעה 1 ברחבת מערת המכפלה בחברון בהשתתפות אלפים מבני הציונות הדתית וההתיישבות ביהודה ושומרון. הלוויה התחילה בהספדים ברחבת מערת המכפלה, לאחר מכן ילכו האלפים ברגל במסע לוויה ממערת המכפלה לכיוון בית העלמין העתיק בחברון, תוך שהם הולכים סמוך לשכונות היישוב היהודי בחברון, אותם בנה הרב לוינגר במו ידיו.

בהלוויה משתתפים למעלה מרבבת בני אדם, למרות החום הרב ותחת אבטחה כבדה שמלווה בצלפים על הגגות. אחד מהמלווים הרבים התמוטט מהחום והוא מקבל במקום טיפול רפואי.

הנשיא ראובן ריבלין פתח את דברי ההספד: ""אחות חברון לירושלים" , כתב דוד בן גוריון למחדשי היישוב היהודי בחברון. קשה עלינו הפרידה ממך, הביטוי הזה מקבל משמעות אחרת, רבי משה יקיר חברון שמובא למנוחת עולמים.

פרצות לתודעת הרבים באותו ליל סדר מפורסם אבל הכרתי אותך כנער ירושלמי גדלת בבית עם עומק תורני נדיר. זה היה סימן ההיכר שלך. לא היית איש של קונצנזוס אבל אף פעם לא זלזלת בניסיון לגייס אליך עוד אנשים. לא חיפשת את הפשרה אבל לא הטלת ספק שרק בעזרת בסיס חזק יצליחו לחדש בחברון את יישוב היהודי. האמנת שבבניין חברון תיבנה גם ירושלים. לא הפסקת להאמין ולצפות לגאולת ישראל. נאבקת על הזכות להיטמן כאן בחברון ואכן אתה תיטמן כאן".

הרב דב ליאור: "יש קשר פנימי בין יום ירושלים ליום הסתלקותו של רבי משה. אין ספק שיש לרב לוינגר חלק גדול בחגיגות יום ירושלים. אין ספק שאצלו השחרור עמד במרכז סדר היום שלו.

עשרות דורות התפללו ליום השחרור והוא זכה למשוך אחריו את הציבור למלון פארק ומכאן יצאו לכבוש את כל היישובים. הוא חש שזו המשימה המיוחדת לדורנו. דורנו לא הפנים מספיק את השליחות. יש להשליט את הריבונות על כל אזורי ארץ ישראל. דבריו והשפעתו של הרב לוינגר ינציחו את זכרו, הוא נלקח מאתנו אבל משנתו אמור להמשיך.

הנחישות והעוצמה שלו היו עצומים ועלו בבריאותו. מי שרוצה להמשיך את דרכו צריך לעסוק בגאולת הארץ הזו. אני קורא לנציגי הממשלה שיזכו בחייהם להנחלת ריבונות בכלל ארץ ישראל. צריך לראות את משנתו כדוגמא".

(צילום: חנן גרינווד)

הרב חיים דרוקמן פרץ בבכי בעת הספדו: "הוא דאג לכל עם ישראל, הציבור אבל עליו. היית כולך כלל, דאגת לעם ישראל ולארץ ישראל.

מה אדם אחד יכול לעשות? להפעיל ציבור שלם. זכינו במתנה אדירה ביום ירושלים. אם לא אתה איפה היינו היום" אמר הרב דרוקמן. "לא וויתרת, זיכית את עם ישראל, עם ישראל סופד לך, המציאות תזכור אותך לעד. איזו השגחה יש בזה שאנו מובילים אותך לבית עולמך היום, עם הנצח לא מוותר על דרך ארוכה, נמשיך הלאה. צריך את העקשנות שלך", סיים הרב דרוקמן.

בנו, אפרים לוינגר: "היית לכל עם ישראל אבא גיבור, זכיתי ללמוד ממך את מהות החיים, ענווה ועוד ענווה, התבטלות בפני הכלל כך גידלת דור שלם. רצית שהמפעל ימשיך ולכן לעיתים ויתרת על כבודך, לכן היום המפעל שלך עומד. בחמש השנים האחרונות כמעט מדי יום שישי השתתפתי אתך בקבלת שבת בבית האבות. הזקנים חיכו בקוצר רוח לראות אותך".

הרב אליעזר ולדמן, ראש ישיבת ההסדר ניר ואחד מחבריו הקרובים של הרב לוינגר, ספד לו בקול רועד. "אמרו על רבי משה שהוא האבא של חברון, האבא של כל יהודה ושומרון, האבא של כולנו. ידע כל אחד ואחד שעומד כאן שבזכותו אנו עומדים במקום זה וזוכים לשפע הטוב של ארץ ישראל".

"הוא הסתלק לקראת יום ירושלים ויום חברון, ביום שבת, כשאנו אומרים את הפסוק 'ואולך אתכם קוממויות לארצכם'. זה היה כל מטרתו מאז שחרור יהודה ושומרון. להחזיר אותנו קוממיות לארצנו", הוסיף הרב ולדמן.

השר אורי אריאל ספד לו וסיפר כי בשנים לאחר שהרב לוינגר סבל מאירוע מוחי, הוא היה זוכר אותו בברכת הכהנים. "קראת לי אורי הכהן ואני קראתי לך רבי משה הלוי. במשך שנים אמרתי את ברכת הכהנים ונזכרתי בך". לאחר דבריו קרא את ברכת הכהנים בפעם האחרונה לזכרו של הרב לוינגר.

הרב לוינגר היה ממקימי תנועת ההתיישבות גוש אמונים, וממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר. הרב לוינגר נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון לאחר 1967 וראשון היהודים מתיישבי חברון בעת החדשה. זוכה פרס מוסקוביץ לציונות. הקמת גוש אמונים עד ידו ועל ידי חנן פורת ז'ל ואלייקים העצני הי'ו הפכה אותו בעיני רבים אחד מאבות ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון בכלל ובחברון בפרט. הוא היה חתום על מודעה שקראה באפריל 1968 ל"משפחות או בודדים לבוא ליישב מחדש ביהודים את העיר העתיקה חברון". בפסח 1968 עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את ליל הסדר הראשון במלון 'פארק' בחברון, ולאחר החג הודיעו חברי הקבוצה כי הם נשארים במקום עד להודעה חדשה. הממשלה התנגדה ובראשם השר שפירא מהמזרחי אך השר יגאל אלון היה ראשון התומכים ואף הגיע לביקור במקום ולבסוף הלכו בעקבותיו כל חברי הממשלה.

בשבת נפטר הרב משה לוינגר, לאחר מאבק במחלה קשה, והוא בן 80. תגובות הספד על פטירתו הגיעו מכל קצוות הקשת הפוליטית, כולל אישים המתנגדים למשנתו המדינית.

(צילום: חנן גרינווד)

הרב אליעזר וולדמן, ראש ישיבת ניר קרית ארבע וחברו של הרב לוינגר: "אמרו על רבי משה שהוא האבא של חברון, של כל יהודה ושומרון, של כולנו. ידע כל אחד כאן שבזכותו אנו זוכים לשפע הטוב של ארץ ישראל.

הוא להסתלק לקראת יום ירושלים ויום חברון. ביום שבת. כשאנו אומרים את הפסוק ואולך אתכם קוממיות

זאת היה כל מטרתו מאז שחרור יו"ש. רבי משה הוביל אותנו כולנו למעשים גדולים, מאות אלפים חיים ביו"ש בזכותו.

נעמי שמר כתבה על האיש המוזר שאומר ארץ ישראל לעם ישראל והפלא הוא שאלפים אומרים זאת כעת. מה טוב חלקנו שאנחנו שייכים לאותה אמירה.

לימדת אותנו מהי מסירות נפש עבור ארץ ישראל, לעם ישראל על פי תורת ישראל. נמשיך את דרכך הזאת".

שר החקלאות, אורי אריאל: "אנחנו מצווים להמשיך. ללכת בדרך שהתוותה לנו התורה. מתחייבים כאן ליד קברי האבות להמשיך בדרך ימה וקדמה צפונה ונגבה".

אריאל סיפר שהוא היה קורא לרב לוינגר "רבי משה הלוי" והוא היה קורא לו אורי הכהן, "לאחר שלקית באירוע מוחי לפני שבע שנים ביקשת ממני שאזכיר אותך כל פעם שאני מברך ברכת כהנים ואכן כך עשיתי שנים רבות, עכשיו אני מברך אותך בפעם האחרונה", אמר השר אריאל ונשא את ברכת כהנים המלאה.

אריאל, שפעל לצידו במשך עשרות שנים ספד לו אתמול בראיון ל'כיפה'. "הוא היה מורי ורבי בתחום ארץ ישראל, בתחום שבין אדם לחברו וכמובן גם בתחום התורני. אפשר לומר שכל האורות ביהודה ושומרון מהוות זיכרון לפועלו. הוא היה מורה דרך למעל 400 אלף יהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון. הוא פרץ להם את הדרך".בני קצובר, חברו ושותפו לדרך במהלך כל שנות ההתיישבות ביהודה ושומרון, ספד לו אמש (מוצאי שבת) בראיון ל'כיפה'. "אם יש מישהו שמגיע לו את התואר 'אבי ההתיישבות ביו"ש' זה הרב משה לוינגר. הוא דחף את חנן פורת להקים את כפר עציון, הוא דחף את הכניסה למלון פארק ולעיר האבות, הוא זה שדחף עד ימיו האחרונים לנסות ולהקים יישובים חדשים והקים את נחלה בראשות דניאלה וייס. כל חייו היו קודש למפעל ההתיישבות וכמה סמלי שהוא הסתלק בתאריך בו חזרנו באורח נס ליהודה ושומרון".

(צילום: חנן גרינווד)



כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר