רות קלדרון: האכזריות של הדתיים ממוטטת את חלום הבית הלאומי

חברת הכנסת לשעבר מפנה אצבע מאשימה כלפי הציונות הדתית, וטוענת כי הציבור הדתי בלם כל רפורמה שנועדה לשם יצירת מרקם חיים משותף עם החילוניים

חנן גרינווד, כיפה 09/04/15 15:14 כ בניסן התשעה

פלאש 90, צילום: פלאש 90
פלאש 90, צילום: פלאש 90

קרוב לחודש לאחר הבחירות, שהותירו את חברת הכנסת לשעבר רות קלדרון מחוץ לכנסת ה-20, תוקפת קלדרון בחריפות את הציבור הדתי שלדבריה בלם כל מהלך שלה לקדם חקיקה דתית שנועדה ליצירת מרקם חיים משותף עם החילונים.

בסטטוס חריף בדף הפייסבוק שלה כי היא כינתה את המהלכים שבלמו החקיקה 'אהבה נכזבת' וסיפרה על הדברים שהביאו אותה לכנסת. "אהבת ישראל כבוד ונאמנות ליהדות למדתי מאבי ואמי . לא במילים רבות אלא במעשיהם: בקידוש, במעשי חסד, בכבוד לאחרים. וכך למרות שאני יהודיה לא הלכתית, שייכת לציבור 'החילוני' נמשכתי להעמיק את ההבנה שלי ביהדות, השתוקקתי ללימוד תורה וזכיתי לעסוק בה כל חיי. ללמוד וללמד".

"כשהקמתי את בית המדרש השויוני הראשון בארץ, 'אלול' בירושלים למרות הרוח המפלגת שהיתה קיימת גם אז, הקמתי אותו בשותפות עם מוטי בר אור - בוגר ישיבת הגוש. חשוב היה לי שנלמד ביחד, נשים וגברים דתיים וחילוניים מתוך שותפות וכבוד הדדי", מספרת קלדרון. "גם בהקמת 'עלמא' בית לתרבות עברית בתל אביב עבדתי תמיד בחברה מעורבת וכמה מטובי מורי עלמא הם דתיים אורתודוכסים".

"במהלך כהונתי בכנסת ניסיתי לממש את החזון של יהדות משותפת, מתונה ומאחדת, מרחב ציבורי ישראלי יהודי מזמין ומכבד קהילות שונות", כותבת קלדרון עוד ומפנה אצבע מאשימה כלפי הציבור הדתי שלדבריה בלם את ניסיונות החקיקה.

"לקראת שנת השמיטה ניסיתי לחוקק חוק שמיטה שיקיים שמיטת חובות לחייבים, חידוש שמיטת החובות המקראית, זכיתי לגיבוי פרופ' יוג'ין קנדל, נשיא המדינה ושרים רבים. מי שיצא נגדי הוא הציבור הדתי. ניסיתי לחדש ולחוקק את סעיפי אמנת גביזון ומידן בחוק שבת במרחב הציבורי עם חברי אלעזר שטרן. מי שתקע את החוק הוא הציבור הדתי".

"ניסיתי ביחד עם חברתי עליזה לביא ואנשי יש עתיד, למנוע את המלחמה ברבנות הראשית ולאפשר 'ברית זוגיות' פתרון מקובל על רבנים לא מעטים, פתרון שאינו פוגע ברבנות כלל. מי שהתנגד ומנע את החוק הוא הציבור הדתי", ממשיכה קלדרון ומספרת כי "קיימתי בית מדרש בכנסת בכל שבוע . בית המדרש היה חי ושוקק. מי שמעולם לא הגיע הם חברי הכנסת הדתיים".

"בשנה שעברה במהלך ראיון בערוץ הכנסת דיברתי על מנהג הפמיניסטיות להניח תפוז על שולחן הסדר והזכרתי הנחת לחם על שולחן הסדר מתוך סיפור שציטט ביאליק על איש עני שהניח פרוסת לחם על שולחן העשיר כאות מחאה. מאז רודף אותי הציבור הדתי ועל אותה אמירה. כדי לא לומר דבר על אלול על עלמא על שבת על שמיטה על בית מדרש בכנסת. כדי להעלים את היד המושטת. כדי להוכיח לעצמכם שאין עם מי לדבר ".

"ההסתגרות הזאת לשון הרע הזה האכזריות הזאת ממוטטת את חלום הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בית גם למי שלא שומר כשרות. למי שחי חיים יהודיים אחרים. אהבה נכזבת כואבת. אבל תמיד האמנתי שהמנצח האמיתי הוא האוהב. אם, כמו שאמר עמיחי, בכלל יש מנצחים".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר