סגור

ראש מכינת עצם: "שילוב נשים ביחידות קרביות מוביל להשמדת יחידות"

חוברת שמופצת בימים אלו מאגדת בתוכה מאמרים של רבנים בציונות הדתית ביניהם: הרב דוד פנדל, הרב יצחק שילת, הרב חיים ברוך והרב יגאל לוינשטיין שכותב: "לא לפחד לשלם מחיר אישי על שמירת הזהות היהודית"

חדשות כיפה
כה באדר התשעז
,
23 במרץ, 2017 14:14
צילום מסך

צילום מסךצילום: צילום מסך

במקביל לנסיונות של הרמטכ"ל להרגיע את רבני הציונות הדתית בהבטחות לשינויים קוסמטיים בפקודה החדשה, מתפרסמת היום חוברת חדשה המאגדת בתוכה מאמרים של הרב יצחק שילת ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, הרב יהושע ויצמן ראש ישיבת ההסדר במעלות, הרב דוד פנדל ראש ישיבת ההסדר בשדרות, הרב חיים ברוך ראש מכינת עצם והרב יגאל לוינשטיין ראש המכינה בעלי. בחוברת עוסקים הרבנים מהו ערכה האמיתי של האשה בישראל, חשיבות השמירה על קדושת המחנה והחומרה בשירות המשותף ביחידות הלוחמות.

ראש מכינת עצם, הרב חיים ברוך מתאר את המצב בצה"ל ואת הפגיעה בביטחון וביחידות כשהן משולבות בנשים: "שילוב נשים ביחידות קרביות מוביל ל"השמדת יחידות". זה משמיד את היחידות המעורבות כי היחידה לא יכולה להיכנס לעזה. לקרקל עד היום לא נתנו לחצות את הגבול לעולם. את הניסוי הזה של בנות בשריון לא כדאי לעשות על צה"ל. גדוד קרקל הוא לא גדוד מתמרן שתפקידו לעבור את הקווים אלא גדוד מגן שעומד על הגבול. ההבדלים בין הגדודים הללו זה שמיים וארץ. עד היום צה"ל הכניס את הבנות לכל מקצועות ההדרכה ולמקומות המסייעים לתמרון. לרוב כוחות כאלו 'נשארים בישראל'. מעולם לא הכניסו נשים לכוחות מתמרנים. קרקל זו לא יחידה שיש לה יכולת תמרון. אולי נקודתית הם עברו פה ושם את הגבול אבל זו לא יחידה מתמרנת. שריון זה כוח מתמרן".

(צילום: Hadas Parush/Flash90) "אם בת סוחבת פחות יש לזה משמעות מבצעית"

כדי להסביר את דבריו מרחיב הרב ברוך לגבי השיקולים של מפקדי השדה בשילוב היחידות הללו בלחימה: "המשמעות היא שכל מח"ט שיוצא למלחמה יודע לתעדף את כוחותיו. למשל אם יהיה גדוד בגולני שהוא מעורב. מכיוון שמדובר בגדוד שיסחוב פחות, אז החטיבה תהיה פחות. אם למח"ט יש שלושה גדודים הוא ישים את הגדוד היותר חזק מקדימה. את מי שהוא פחות סומך עליו ישים מאחור וייתן לו משימות אחרות. כל מפקד אוגדה עושה את זה, כל מח"ט וכל מג"ד. אם בת סוחבת פחות, והיא סוחבת פחות בהכול, במימיות ומחסניות - יש לדברים משמעות מבחינה מבצעית".

צה"ל נגרר

הרב ברוך מדגיש כי ההתבכות של צה"ל בנושא החלה כשערך השיוויון דורג מעל לכל שאר הערכים של צה"ל וחלק מהתהליך נעשה שלא במודע: " צה"ל נגרר לשם הוא לא רוצה את זה. ברגע שערך השוויון מעל לכל נגמר הדיון. אומרים לי מפקדים בצה"ל שאני צודק אבל השוויון יותר חשוב כי אחרת אנחנו לא נהיה צבא מוסרי ערכי ושוויוני. וכאן הבעיה הגדולה. אם הרמטכ"ל היה בא לרב דרוקמן ואומר יש לנו בעיה ביטחונית אין חיילים וצריך בנות - אז יש דיון. אבל לא חסר חיילים. יש יותר מדי חיילים. גם בקרבי. לכן אין כאן שאלה צבאית של כוח אדם. בשבוע שעבר הרמטכ"ל הודיע שהוא יבחן את הדברים אני מאמין שהוא ידע לבחון את זה מחדש ואם לא, נצטרך לפעול בדרכים אחרות".

"האג'נדה של הפקודה החדשה, פקודת השירות המשותף", אומר הרב ברוך, "היא לערב בין בנים לבנות איפה שאפשר. המפקד צריך לשאוף לערב בין בנים לבנות ולכן, זה פחות מאיים על ישיבות ההסדר שמתגייסים כקבוצה אלא למי שמתגייס כיחידי, תלמידי המכינות. ראיתי לא מזמן איזו כתבה ב'הארץ' שטוענת שהפקודה החדשה מטרתה לדחוק את בני הציונות הדתית מהצבא ואני חושש שהמטרה הזו עוד עלולה בטעות להצליח".

(צילום: דובר צהל) "לא ניתן לחייל להיות עם חיילת"

בהתייחס למה שצריכים החיילים והמפקדים בפועל לעשות אומר בגלוי הרב ברוך: "זה ישים את המפקד והחייל הדתי במקום מאוד קשה. יש לנו בוגר של המכינה שסיים קורס קצינים בצנחנים והוא עדיין בסדיר, ומכריחים אותו לשרת בקרקל. זו שבירת טאבו. כפיה חילונית. יש מג"ד שרוצים לשבץ אותו לגדוד מעורב, זו חציית קו ויש עוד המון סיפורים. להגיד שזה מסוג המתחים בין הציונות הדתית לצבא? זה לא נכון. זה יותר מזה. איך יהודי שומר מצוות יכול להיות בטנק עם חיילת? בעניין הזה יש יישור קו בין רבני הציונות הדתית".

"אנחנו לא ניתן לחייל להיות עם בנות", מסכם הרב ברוך "אני לא רוצה להגיד סתם דברים אבל זה יצריך המון מחשבה אם הפקודה והמגמה הזו לא תשתנה".

יהודי בביתך ובצאתך

הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה בעלי במאמר מפורט המתאר את התהליכים בחברה הישראלית ואת ההשפעה של ערכים מערביים ופוסט מודרניים הנמצאים במערכות השונות בחברה כותב בין השאר: "בשנותיה הראשונות של המדינה מערכת הערכים של החברה הכללית תאמה באופן די מדויק את מערכת הערכים של החברה הציונית-דתית. כשהציונות הייתה הרוח הנושבת הכללית, ערכים כמו התיישבות, עלייה ובטחון, עלו בקנה אחד עם ערכים יהודיים. היכולת להיות דתי-ציוני בביתך ודתי- ציוני בצאתך הייתה פשוטה, למרות הקושי ההלכתי".

(צילום: צילום מסך מיוטיוב)

"בשנות התשעים חלה מהפכה בחברה החילונית, ששמה עיניה מחדש על התרבות המעודכנת של המערב. בשנות התשעים התפתחה לה אליטה תרבותית ישראלית שהכריזה גלויות על אימוץ מערכת הערכים הליברלית-מערבית, שכזכור חדלה להיות מודרנית והפכה לפוסט. משמעותה של מערכת זו היא מעבר ממדינת לאום יהודית למדינת כל אזרחיה, שמעניקה לזכויות הפרט ערך עליון וחופש ליחיד להגדיר את עצמו ללא שייכות לאומית, היסטורית או מינית. הווה אומר, האליטה החילונית הישראלית אימצה תרבות של מחיקת זהויות לאומיות ומיניות, במחיר של העדפת הפרט והאוניברסליות. היה זה אך טבעי, למשל, שהזרם הפוסט-מודרני יכלול בתוכו".

"עלינו להגדיר מחדש את מושג ההשתלבות בחברה תוך שמירת הזהות היהודית", מדגיש הרב לוינשטיין, "השתלבות ולא התבוללות. המשמעות היא - הֵ יה יהודי בביתך ובצאתך. לא לפחד לשלם מחיר אישי על שמירת הזהות היהודית, גם אם עלולים להפסיד קידום או מעמד. יראת השמיים צריכה להיות קודמת לתפיסה הפוסט-מודרנית. יש לנסות למצוא את הדרכים בהם לא תהיה סתירה בין ההשתלבות לבין השמירה על הזהות, אבל לא על ידי קיפול דגלי הזהות היהודית".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב הראשי לצה"ל, הרב אייל קרים צילום: פלאש 90. נעם רבקין פנטון

הרב קרים: נוהל גידול הזקנים החדש יסייע לחיילים הדתיים

קרא עוד