פרשיות השבוע

חזון אחרית הימים בועדה לבחירת רב העיר ירושלים. בני"שים במיל.? אולי תשקלו לחזור לצה"ל וגם צל"ש מפתיע במיוחד

חיים אקשטיין 31/07/09 00:00 י באב התשסט

מתוך אתר האינטרנט של הערוץ, צילום: מתוך אתר האינטרנט של הערוץ
מתוך אתר האינטרנט של הערוץ, צילום: מתוך אתר האינטרנט של הערוץ

האייטם המרכזי של השבוע, ללא ספק, היה חורבן בית המקדש. זה היה האירוע שהשפיע יותר מכל אירוע אחר על ישראל ועל העולם כולו, אע"פ שהם לא כ"כ שמו לב לכך. העובדה שהאירוע הזה חוזר על עצמו כל שנה מחדש ב-1,939 השנים האחרונות, אינה גורעת מרמת ההשפעה שלו. כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, גם אם המשפט הזה נעשה כבר די שחוק, כאילו חרב בימיו. ואלולא הוא היה חרב בימים אלו, כל העולם היה נראה אחרת לגמרי. כל האירועים האחרים שקרו השבוע לא היו מתרחשים בכלל.

ברגעים בהם אתם קוראים את השורות הללו, הקיבה שלכם כבר חוזרת לעצמה, מכונת הכביסה חוזרת לעבוד כרגיל וכבר מחשבים שוב את השעות בין בשר לחלב, אך כל זה אינו משנה את העובדה שבית המקדש נחרב שוב, והוא עדיין מחכה לנו.

המפגינים נעצרו

אולי לא כולם זוכרים, אבל עד לא מזמן זה היה נוהל קבוע. רואים מודעה גדולה, עם כותרת ענק: "כן ל.... - לא ל...."; מתחתיה הסבר בכתב קצת יותר קטן, בו מופיעים לרוב ביטויים כגון "לא ניתן", "נקרא לראש הממשלה" וכדומה; תאריך, שעה, שם של כיכר, המשפט "בהשתתפות רבנים, ח"כים ואישי ציבור" ולמטה פרטים על הסעות. התגובה הראשונית למודעה היא שברור שמגיעים, אח"כ נזכרים שיש באותו יום חתונה, בר-מצווה או סיבה אחרת לא להגיע, בסוף מחליטים אם להגיע. בהפגנה עצמה הנוהל היה הרבה יותר פשוט: באים, מוחאים כפיים איפה שצריך, שורקים בוז איפה שצריך ובעיקר מחפשים כמה שיותר חברה שלא ראינו מזמן (כלומר, מאז ההפגנה הקודמת).


כמה שיותר חברה (צילום ארכיון, באדיבות מועצת יש"ע)



זה היה פחות או יותר הנוהל, והוא נמשך במשך תקופה ארוכה, עד לפני ארבע שנים בערך. או שמא ארבע שנים בדיוק. המודעות שקראו השבוע להפגנה נגד כניעה לתכתיבים האמריקניים, ממש הזכירו את המודעות ההן, שהיה מספיק רק לתלות אותן - ו-150,000 איש כבר יתייצבו במקום ובזמן הנקובים בהן. הפעם, גם אם נשכנע את עצמנו שעוד עשרות אוטובוסים נתקעו בדרך, והתקשורת השמאלנית הורידה כמה אלפים ממספר הנוכחים האמיתי, הכמות שהגיעה השבוע לירושלים לא תתקרב לימי הזוהר של ההפגנות. במקום התירוצים הקבועים של האוטובוסים, המשטרה והתקשורת, נצטרך לחשוב על תירוצים אחרים. למשל: הציבור כבר איננו מצליח להתאחד סביב הפגנה אחת, אנשים אינם חוששים - או לפחות חושבים שמוקדם מדי לחשוש - מהלחץ האמריקני, התייאשנו מההפגנות אחרי אותו גל מחאה לפני ארבע שנים, ועוד. הפעם, יכול להיות שהתירוצים יהיו נכונים מתמיד.

בדרך לרבנות 1

מה משותף לרב שלמה אבינר, הרב רא"ם הכהן, הרב יהודה עמיטל, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב מדן, הרב צבי טאו והרב יובל שרלו? יהיו שיאמרו: חוץ מהעובדה שכולם רבנים - אין שום מכנה משותף. אחרים יאמרו שכולם עדיין שייכים לאותו ציבור, להשקפות העולם שלהם יש עדיין אותו בסיס וכיו"ב, אבל עדיין יהיה מפתיע לראות את כל הנ"ל ברשימה אחת. אז מסתבר שלקראת הבחירות למשרת רבה הראשי של ירושלים, הוחלט לכנס 60 רבנים מכל גווני הציונות הדתית, שיבחרו מועמד דתי-לאומי. אבל הפעם, כשאומרים "כל גווני" באמת מתכוונים לזה. הרבנים הרשומים לעיל הם רק דוגמאות בודדות מתוך הרשימה הגדולה והמגוונת.


בעקבות אותה רשימה, המדור כמעט יצא בכותרת ראשית שאין צורך להשיג השנה קינות כי המשיח כבר בפתח, אבל ב-ynet הכותרת שאלה דווקא האם יש כאן צעד נוסף בדרך לפילוג. ולמה פילוג? כי יש אנשים שגם הרשימה הכי מאוחדת שהיה אפשר להעלות על הדעת, מטרידה אותם. צריך גם נשים, צריך גם אנשים מהאקדמיה, ובכלל "הרשימה הזאת ***** מדי" (המילה שהופיעה במקור צונזרה ע"י המדור מחמת מיאוס. הכוונה כמובן לנוזל ששמים על הנקניקייה ומתחרז עם סנדל). היכולת הזאת למצוא בכל דבר את נקודת המחלוקת ואת הגורם המפלג, פשוט מרשימה, ופשוט בלתי נסבלת.

בדרך לרבנות 2

למי שחשב שהפעם זה לא יקרה - גם השבוע המדור מדווח מהשטח הצה"לי (נמאס לכם? האמת היא שגם למדור נמאס, אבל זה מה יש). והפעם, יוזמה חדשה ברבנות הצבאית: בשל מחסור בכוח אדם (ביחס לשאיפות - לחזק את התודעה היהודית בכל פינה אפשרית בצבא), הרבנות מציעה לתלמידי ישיבות הסדר, שכבר סיימו את שירותם הפעיל וחזרו לישיבה - לחזור לשירות סדיר לתקופה של שלושה חודשים עד חצי שנה, ולמלא תפקידים שונים ברבנות (אירגון ימי עיון, העברת שיחות, כתיבת מאמרים וחוברות ועוד).


אחריו! (צילום:דובר צה"ל)


המדור מתקשה לנסח מה בדיוק מציק לו בסיפור הזה. אולי בשלב בו יחידות אחרות בצה"ל, שאינן קשורות ישירות לעולם הרוח, יטענו בתוקף שגם הן זקוקות בדחיפות לכוח אדם, והן רוצות לגייס שוב בני"שים לשירות על חשבון תקופת הישיבה - יהיה לו יותר קל להגדיר מה הבעיה.

24 שעות, חוץ מט באב

המדור כבר העניק לפני כמה חודשים, לתדהמתו המרובה, את שכוייח השבוע לערוץ המוזיקה 24. הוא היה בטוח שמדובר באירוע חד-פעמי, יחיד מסוגו, שלא יחזור על עצמו שנית לעולם. והנה, זה קורה שוב, לאחר שהערוץ כיבה את עצמו לרגל תשעה באב, ואף טרח להתייחס לתשעת הימים. עצוב שזה לא ברור מאליו, אבל משמח שלפחות זה קורה.

שכוייח גם למרכז תאיר, כנס שדרות לחברה, ושאר מארגני אירוע הדיאלוג "הלילה לא לומדים תורה", שהתקיים השנה בתריסה מקומות שונים בארץ. כשמגיעים ל-12 מקומות, כבר לא מדובר באירוע אחד שמתקיים בכמה מוקדים, אלא בשאיפה להתפרס ולהתרחב לכל רחבי הארץ, מה שיכול רק להוסיף ולהועיל לתשעה באב בימינו.

ותהייה קטנה לסיום

זה התחיל בהונאת כספים מטורפת, ועכשיו ממשיך לסחר באיברים. האם בעתיד הקרוב נפסיק לבטוח בנדיבים מארה"ב?

בברכת היו שלום ותודה על הדגים (אם כי הבשר היה בכל זאת חסר)

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר