פרישות מינית, לא פרשיות מיניות

הדיון התקשורתי בפרשת "הזמר המפורסם" עוסק בשאלת גילן של הנערות ומתעלם מכך שגם אם הנערות היו בגיל שבו הן כבר יכולות להחליט החלטה מודעת - עדיין יש במעשים הללו פסול. דעה

אליהו גליל
טו בכסלו התשעד
,
18 בנובמבר, 2013 10:26

צילום:

אמצעי התקשורת והמדיה החברתית עמוסים בימים אלו באזכורים וחצאי-אזכורים של מה שעשה או לא עשה זמר מפורסם עם נערות קטינות; כל אחד מחווה את דעתו, משמיע את קולו ומנתח את הפרשה המביכה. קקפוניה שלמה של קולות ורק קול אחד נעדר מהשיח: קולה של היהדות.

גם אנשי תקשורת דתיים נשאבים לעסוק בפרטי הפרשה אבל איש מהם לא מעז לומר שגורמט לצוואר אינו בגד ושהמלך ערום; א' גולן, עיתונאי מעריב, הצביע על הכשל הזה - אבל בצורה חלקית בלבד; גולן טען שהתקשורת צבועה בהתייחסותה הדו-ערכית למיניות, שכן היא מפציצה את צרכניה בתכנים מיניים מרומזים ואף בתכנים גלויים באצטלה של תרבות, אך נוקמת בחמת זעם קדושה במי שהולך צעד אחד קדימה והופך את הוירטואלי לממשי.

תוכחות אינן כוס התה שלי, אבל לפעמים צריך מישהו לקום ולעצור את הסחופת ולומר את האמת הלא-נעימה. הדיון התקשורתי מתמקד במישור המשפטי ואולי קצת נוגע גם במישור המוסרי, אבל מתעלם לחלוטין מהמישור הדתי של המעשים המיוחסים לזמר ההוא; דיונים נסובים על שאלת גילן של הנערות והאם הן הגיעו לגיל ההסכמה או לא, נשמעות עדויותיהם של הנערות וגם תגובתו של הזמר עלום השם להאשמות החמורות מקבלת במה. יש אפילו התייחסות לפסול המוסרי שבניצול אנשים שעולמם הפנימי עוד לא גובש. הכל יש, כולל הצהוב והנמוך, רק דבר אחד חשוב שכחו לציין, דבר שצריך לחזור ולהזכיר: לפי חוקי התורה, תורתנו הקדושה, המעשים שבהם נחשד הזמר פסולים לחלוטין בלי קשר לשאלה המשפטית. גם אם הנערות היו בגיל שבו הן כבר יכולות להחליט החלטה מודעת, וגם אם כבר יש להן עולם פנימי עשיר ובוגר, עדיין יש במעשים הללו פסול; גם אם הן כבר בנות 16 שנים, המעשים הללו סותרים את צו האל ואינם לרוחה של התורה. המוסר האלוהי רואה בפריצות מינית פגם; אלוהים מבקש מבני האדם לגדור עצמם ולא לקיים יחסים שלא במסגרת נישואין. בימינו האולטרה-מודרניים האמירה הפשוטה הזו כנגד ליברליזם מיני נשמעת אולטרה-שמרנית, אבל אי אפשר שלא לומר אותה.

לצערי, נראה שגם חכמים גדולים תועים בדבר זה; לפני כשנתיים, לאחר שהנשיא משה קצב הורשע באונס, שיגרו לו כמה רבנים חשובים מכתב תמיכה "פרטי", מכתב שמצא את דרכו גם לתקשורת. נתעלם לרגע מכך שבית המשפט כבר הכריע שהיה שם אונס ונקבל את ההנחה שאותם רבנים הצליחו להוכיח לעצמם מעל כל צל של ספק שלא היה שם מעשה של אונס - מעשה ש"פוגע ומחלל את כבודו של האדם", כפי שכתבו השופטים בהכרעת הדין - עדיין לא ניתן לשכל אנוש להבין את התמיכה בנשיא לשעבר. כיצד רבנים תומכים באדם שאמנם טען להד"ם, אך סנגוריו טענו שוב ושוב שדווקא כן קיים יחסים עם המתלוננות, אלא שהם נעשו בהסכמתן המלאה ולא בכפייה? וכי ההסכמה מכשירה את המעשים האסורים לפי דין התורה והופכת אותם לכשרים? ליקוי מאורות של ממש, לא פחות.

על אף שעמדה זו אינה מקובלת בציבור החילוני והנאור עד שכמעט והיא בגדר "דבר שלא נשמע", אסור לנו להיסחף אחרי השיח המשפטי המצמצם. לפחות בתוכנו פנימה צריך לומר בקול צלול: התורה דורשת מאיתנו פרישות מינית, לא פרשיות מיניות, אפילו הן כשרות לפי החוק הישראלי והמוסר המערבי.

מחבר המאמר הוא בעל הבלוג "בלוגין שאובין" העוסק ביהדות, מדע וחיות אקזוטיות אחרות.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נריה זארוג צילום: הותר לשימוש

ממשיך במאבק: נריה זארוג מסרב לחתום על הצו המנהלי. ישאר במעצר עד השבוע הבא

קרא עוד