חדשות כיפה

ערב הוקרה לש"י עגנון יכלול מופע דראג קווין

בבית עגנון מציינים 50 שנה לזכייתו של הסופר הישראלי בפרס נובל לספרות. על סדר היום, "דיונים בנושאי מגדר, זהות מינית נזילה ומופע דראג מיוחד בהשראתו". בית עגנון: "מוזמנים להרחיב אופקים. זה לא כואב". פרופ' ויס: "כאב לב גדול"

בית עגנון

בית עגנוןצילום: בית עגנון

"נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים". זאת שורה מנאומו של הסופר ש"י עגנון, מטקס זכייתו בפרס נובל לספרות בשנת 1966. מעניין מה הוא היה אומר, אם היה יודע שבהזמנה לערב מיוחד לציון 50 שנה לזכייתו בפרס נובל, היה נכתב: "עגנון יוצא מהארון?".

היום מתקיים בכנסת יום עגנון לציון 50 שנה לזכייתו של הסופר המוערך בפרס נובל לספרות. באירועים השונים, שמתקיימים בשיתוף בית עגנון, נוטלים חלק חברי הכנסת, חוקרות ספרות ועוד. כמו כן, במהלך הטקס ישולבו קטעי המחזה מיצירות עגנון.

מעבר לציון המיוחד בכנסת, בבית עגנון מצאו דרכים חדשות ומגוונות להנגשת יצירתיו של הסופר הידוע לכלל הציבור. לשם כך הם יצאו בסדרת אירועים שעשויים לעורר ביקורת נוקבת מצד שוחרי כתביו של עגנון. בשבוע שעבר התקיים ערב שעסק בנושא אהבה לא ממומשת בסיפורי עגנון. השבוע נערך אירוע אחר שנושאו המרכזי היה "זוגיות על הבר בעקבות עגנון" אשר עסק בקנאה ואהבה והשתתפו בו הסקסולוג ד"ר דניאל דריי וד"ר מיכל שיראל.

אך אם האירועים האלה עוד עברו ללא ביקורת ציבורית, האירוע הבא עשוי לעורר הד גדול יותר. "עגנון יצא מהארון?", נשאל בתחילת ההזמנה לאירוע, שייערך ביום שני ה- 19.12, במסגרתו "יתקיים ערב בנושא מגדר בעקבות עגנון ובמהלכו אף יתקיים מופע דראג בהשראת עגנון עם מלכת הדראג גלינה פור דה ברה". באירוע שיתקיים בקפה 'תמול שלשום' בירושלים, ישתתפו מרצים המשתייכים לקהילת הלהט"ב שידונו "על זהות מינית נזילה אצל עגנון, כפי שמשתקפת למשל בסיפור 'החזנים' - על נערה שרוצה להיות חזן, על אהבה לא ממומשת בסיפורי עגנון בסיפורים 'סיפור פשוט', 'הרופא וגרושתו', 'שירה' ועוד".

(צילום: בית עגנון)

פרופסור הלל ויס, מרצה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן וראש החוג לספרות במכללת אורות ישראל, הוא גם עגנוניסט מושבע. פרופסור ויס, המתמחה בכתבי עגנון וניתוחיהם, טוען שכמעט כמו כל דבר בימינו, גם יצירותיו של עגנון זוכות לטיפול שטחי ורדוד, ל'כיפה' הוא אומר ש-"גררו את עגנון לריקנות גם בפרשנות וגם בביקורת. אנשים שמוגבלים בידע שלהם לחלוטין ולא יכולים ללמוד אפילו חצי דף גמרא מצאו צידוק למה לא צריך לחקור את עגנון על מקורותיו כי זה פשוט מפריע, הטקסט של עגנון מפריע ואין עגנון יותר".

לטענתו הדבר מעיד על כך שחלקים נרחבים בעולם התרבות שלנו פשוט נעלמו, "אתן כמשל את נהגי לונדון הוותיקים שכבר לא מכירים את לונדון בגלל הוויז. בבדיקות מוח התברר שאזורים שלמים במוח שלהם פשוט התנוונו. כל התרבות הקודמת נהרסה במידה רבה ואין עם מי לדבר. הכל היום שטחי, כל המשמעות של לימוד ובקיאות נהפכה לחלולה וגם המשמעות הרוחנית והמוסרית נהפכה לחלולה".

לדבריו "במציאות של היום המושג לגיטימי עבר מן העולם. לצערי הרב כל טומאה כשרה. הסיטרא אחרא התלבש על כל דבר שהיה קדוש ובעל ערך וניכס אליו נושאים כמו התנ"ך ומקורות חז"ל ספרות ואומנות וכדומה. היום אין משמעות למילה להבדיל. המשמעות העמוקה של השוויוניות והדמוקרטיה היא ביטול הנבחרות וביטול היהדות אין יותר איש ואשה".

לטענתו של פרופ' ויס, התמורות ההרסניות האלה לא פסחו גם על יצירותיו של עגנון, "בית עגנון וכל השאר לא באמת מבינים את עגנון לעומק. הם יודעים שיש ערך מסחרי, ציבורי ופוליטי לעגנון והם משתמשים בזה. היום יש יום עגנון בכנסת, ח"כ גליק ביקש ממני לנתח את נאום הפרס של עגנון, אבל אני לא מגיע לשם כי חבל לי על כאב הלב הכל כך גדול הזה".

(צילום: בית עגנון)

פרופ' ויס בטוח שאילו עגנון היה חי היום, הוא היה מוקיע את כל הערבים האלה לזכרו, "גם בימיו הוא דיבר נגד הספרות והתרבות הישראלית. אפילו בספרו 'תמול שלשום' הוא כתב נגד ההתנהלות ביפו שהיא ממשיכה עד היום הזה. גאולה כהן ראיינה אותו ואפשר לקרוא מה הוא כתב על התרבות של היום. לצערי היום הכל לגיטימי ואין שום חוק, אין לשון ואין שפה. עגנון דיבר בנאום שלו שהוא סופר מסופרי לשון הקודש. אנשים לא מבינים מה זה לשון הקודש, הם לא מבינים שישראלית ועברית זה רק שרידים שלא לומר מאובנים של לשון הקודש".

אורית מיטל, מנהלת בית עגנון, חושבת שאין כל בעיה באירועים שהם מארגנים. ל'כיפה' היא אומרת כי "יצירתו של עגנון עמוקה, מורכבת ורבת פנים. מי שמנסה למצוא רק פן אחד יופתע לגלות בה תמיד גם 'פנים אחרות'. משום כך היא מאפשרת לקוראים רבים להתעניין בה. דתיים וחילוניים, מבוגרים וצעירים, מכל העדות והצבעים".

בהתייחס לאירועים הדנים בזהות מינית ומגדרית טוענת מיטל כי "הנושא המגדרי שב ועולה בכל מיני דרכים ביצירת עגנון. הבולט ביותר אולי הוא שהוא שינה את שמו ל-'עגנון', בעקבות הסיפור הראשון שכתב 'עגונות' ובעקבות נושא העגינות שעניין אותו כל חייו. העגינות ההלכתית היא בעיה נשית, ועגנון מזדהה עם הנשים העגונות והופך את סיפורן לשלו וקורא לעצמו עגנון כהצהרה וכהכרזה פומבית על ההזדהות הזו".

לסיום, היא מציעה לכולם לא לפחד ללמוד את עגנון גם מזוויות חדשות ופחות מוכרות "יש ביצירתו התייחסויות לניידות מגדרית, הן לחיוב והן לשלילה. כל מי שלא מאמינים וכל מי שמתעניינים - כדאי להגיע לערב הקווירי של בית עגנון בקפה 'תמול שלשום' בירושלים ולהרחיב אופקים. זה לא כואב".

(צילום: בית עגנון)

אז האם הסופר ש"י עגנון היה סומך את ידיו על אירועי ההוקרה השונים שמארגנים לכבודו? האם היה שש לדבר בפתיחות כל כך גדולה על זהות מינית ומגדרית והיה נהנה לצפות במופע דראג שנערך "בהשראתו"?

כדי לנסות ולקבל תשובה, כדאי לעיין בשטר ה-50 שקלים שהיה בשימוש עד לפני שנתיים, שם מצוטט נאומו של עגנון, בטקס קבלת פרס נובל לספרות: "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחֱריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום, בחזון לילה, ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלוויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עַמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שֶׁמִּיִּרְאָתָם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם אֵחַי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה להם. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מקום האירוע. אמש צילום: Hadas Parush/Flash90

2 פצועים קל בפיגוע בבסיס מג"ב בירושלים

קרא עוד