סוף סוף חנינה

בעקבות חוק החנינה לנוער ההתנתקות, מספר הרב חיים רטיג את סיפורו האישי של בנו, מעצורי ההתנתקות

הרב חיים רטיג 26/01/10 00:00 יא בשבט התשע

תמונת אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לידיעה, צילום: תמונת אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לידיעה
תמונת אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לידיעה, צילום: תמונת אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לידיעה

אנחנו משפחה כתומה. כולנו השתתפנו במאבק הציבורי נגד הגירוש, כל המשפחה התגייסה. לא חשבנו שנוכל לעצור את המערכת המשומנת של הגירוש, אבל לשתוק לא יכולנו. הבנות היו בבית הכנסת בנווה דקלים, ובבנו הבכור שלנו היה בתחילה בישוב גני טל, אצל מי שלימים תעשה לאשתו, תומך ומסייע למשפחה יקרה שעולמה חרב עליה.

גורל המגורשים ומצב המדינה לאור הגירוש ידוע לכולם, את התוצאה ראינו במלחמת לבנון השנייה. אך מה שפחות ידוע הוא, מה היה גורלם של המתנגדים למהלך, בהם גם בני חגי. הפרקליטות מתוך חדווה ושצף קצף ביטלה כל מושג משפטי של שוויון ושל זכויות אסירים. כל מערכת המשפט התגייסה ושיתפה פעולה עם השלטון, פתאום נדמה היה כי במקום שלטון החוק, השלטון נעשה החוק. שופטים פרקליטים ושוטרים הפכו לעושי דברו של ראש הממשלה, ללא שום עקרון של הפרדת רשויות.

בבית משפט מיוחד שהוקם בכלא באר שבע התגלו בעיות רבות. בתחילה לא הוציאו השוטרים את העצורים לדיון בטענה שהעצורים מסרבים להגיע לדיון, למרות שהסיבה היתה הרבה יותר פשוטה- למשטרה לא היה מספיק כח אדם. הארכות מעצר התבצעו בצורה גורפת וכוללנית וללא דיון פרטני כפי שראוי היה. ערבבו בין קטינים ובגירים, לא שמרו על התקנות במעצר קטינים ועוד ועוד. נדמה היה לי כי אנחנו בארץ בעלת אופי דיקטטורי, בה הכל היה מותר.


פתאום כולם נעלמו (צילום: ePublicist-cc-by-nd)


לאחר שהגירוש הסתיים היו רבים שחשבו כי הגיע העת לחזור לשגרה. אך, הפרקליטות, ובראשה שי ניצן, גילו עקשנות רבה בניסיונותיהם להרשיע מאות בני נוער. כתבי האישום היו גם על "צוותא חדא" כביכול, לפתע שותף להפגנה הפך לשותף לתקיפת שוטרים. רוחו של היועץ המשפטי נשבה מעל, מנסה לנקום ב"פורעי החוק". השוואות להפגנות אחרות הראו כי יש כאן אכיפה סלקטיבית ושוב השוויון בפני החוק נעלם.

ומה קרה בציבור שלנו, המוכה והחבול? כולם שתקו, כולם נעלמו, גם הרבנים ששלחו אותם לגג בכפר דרום נעלמו. בשלב הזה התחלתי, בעזרת אנשים נוספים, לעורר רוח של מאבק ולהשיב מלחמה שערה. אט אט נפל לחברי כנסת שלנו האסימון שהמאבק לא נגמר, ופגישה גררה פגישה, והתייעצות משפטית רדפה התייעצות, נוצרה קואליציה בין הרב יצחק לוי ואורי אריאל, גם זבולון אורלב התגייס. ככה התחיל המהלך הציבורי. שסופו הוא החוק שנחקק היום.

בעזרת עמותת "חוננו" בראשותו של זנגי, ואורית סטרוק מארגון "זכויות אדם ביש"ע" ועוד רבים וטובים, החל מהלך של תביעת הזכויות של הנוער הנפלא הזה. הדרישה לעצור את חוסר הצדק המשווע, את הנסיון לגרום נזק לנוער בצורת אישומים פליליים. יושב ראש הכנסת ראובן רבלין התגייס להציע הצעת חוק חנינה ואורית דחפה מאחורי הקלעים. ככה נולד והתקדם החוק.

בינתיים בתי המשפט הפסיקו את דיוניהם והפרקליטות התחילה להבין את המסר שיש כאן שלטון והם לא בעלי הבית של המדינה. פתאום כנופית שלטון החוק החלה להזיע. התחושה של "אני ואין בלתי" התחילה להתפוגג לה. למרות התנגדותה של הפרקליטות, בסופו של התהליך הארוך הסיום משמח. למדנו שאנו יכולים להשפיע על המדינה ואסור לנו להיעלם או להתכופף, אלא לעמוד עם האמירה האמיתית של התורה הלאומית ולדרוש את הצדק ואת המוסר המגיעים לנו.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר