מנתוני המנהל האזרחי בהתנחלויות ביהודה ושומרון מצויים 3,455 בתי מגורים ומבני ציבור על קרקע פרטית פלסטינית. כך עולה מנתוני המינהל האזרחי שפורסמו היום על ידי יותם ברגר ב'הארץ'. כל המבנים האלה אינם חוקיים בפועל — אך יוכלו להיות מוסדרים באמצעות חוק ההסדרה, שתוקפו נדון בימים אלה בבג"ץ. הנתונים של המנהל האזרחי נחשפו במסגרת נספח מפורט, שצורף לתגובת המדינה לעתירות נגד החוק.
המינהל האזרחי מדגיש כי 3,455 המבנים האלה מתחלקים לשלוש קטגוריות. הראשונה כוללת 1,285 מבנים הבנויים על קרקעות פרטיות שאפשר לכנותן "מובהקות". אלה מבנים שהוקמו בעשרים השנים האחרונות על שטח פרטי פלסטיני שמעולם לא הוגדר אדמת מדינה ושהוצאו נגדם צווי הריסה.
הקטגוריה השנייה כוללת 1,048 מבנים שנבנו על קרקעות פרטיות שנחשבו בעבר אדמות מדינה בשגגה. בשנתיים האחרונות הוקם במנהל האזרחי 'צוות קו כחול' שבדק באמצעים משוכללים יותר את וואי השטח של האדמות שהוכרזו כאדמות מדינה ואת גבולות היישובים החוקיים לפי הכלים החדישים. על פי הנתונים 1048 יחידות הוחרגו מהקו הכחול ובעצם הוכרזו כלא חוקיות לאחר עבודת אותו הצוות שעדכן את גבולות היישובים שיושבים על אדמות מדינה.
בקטגוריה השלישית כלולים 1,122 מבנים שהוקמו לפני יותר מ–20 שנים, בתקופה שבה כמעט לא נאכפו דיני התכנון ביו"ש. בפירוט של קטיגוריה זו מונים במנהל האזרחי את החלוקה לפי יישובים: 480 מהם בעפרה, 193 בבית אל ו-146 באלון מורה. עוד כמה עשרות מבנים כאלה הוקמו בעלי, בשבי שומרון, בפסגות, במעלה מכמש ובחרמש.