נפתלי, סע לגבעת מרדכי ותבקש סליחה

שיעור בענווה: לפני 5 שנים, בבחירות לראשות הבית היהודי תקף בנט את אורלב שפרש 'רק' עשרה חודשים לפני ההתנתקות מממשלת שרון. היום, כשהוא שר בממשלה שהרסה את עמונה, הוא צריך לבקש סליחה

משה מאירסדורף
ו בשבט התשעז
,
02 בפברואר, 2017 19:58
צילום מסך

צילום מסךצילום: צילום מסך

נפתלי בנט,

היום בלילה, אחרי שאחרונת נשות עמונה תכסה בשמיכה את התינוק שלה בשעת ערב מאוחרת במגורים של המדרשה בעפרה, ואחרי שאחרון הנערים יגיע לביתו עם עיניים אדומות מבכי וחוסר שינה, ואחרי שהתקשורת תפסיק לשדר את השידורים החיים מהגבעה, כנס לרכב. בלי הדובר והיועץ הפוליטי ובלי הנהג. סע, רק אתה עם עצמך, לגבעת מרדכי בירושלים.

סע לביתו של זבולון אורלב. תדפוק בדלת, כנס ושב. ואחרי שיגיש לך אורלב שתיה חמה ויתיישב, תשפיל את מבטך ותגיד לו: 'זבולון, באתי לבקש סליחה'.

"תפסיקו לעשות ספינים"

לפני כ- 5 שנים, ערב הבחירות לראשות הבית היהודי וטרום בחירות 2013, התקיים עימות תקשורתי בין נפתלי ("משהו חדש מתחיל") בנט ובין זבולון ("מוביל ת'עניינים") אורלב ברדיו 'גלי ישראל'. מי שהנחו את העימות היו קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל. השבוע, עם סגירת הצירים לעמונה, צפיתי בו שוב. נזכרתי בתחושות שמילאו אותי אז, והם צפו ועלו אפילו ביתר שאת כשראיתי אותו ערב הפינוי.

זה קרה בחלק האחרון של העימות. נפתלי בנט זרק את אחד האסים המנצחים לכאורה מבחינתו: התנהלותו של זבולון אורלב כשר בממשלת שרון שנה לפני הגירוש מגוש קטיף. "אפי איתם ויצחק לוי התפטרו מהממשלה וזבולון אורלב לא. הוא היה יכול להפיל את הממשלה ולעצור את ההתנתקות", קבע בנט בנחרצות.

אורלב מצידו, הסביר אז באריכות את גרסתו, שלא נצטט את כולה כאן, אבל הוא ממש ניסה להסביר דקה אחרי דקה איך זה קרה: תוך כדי הבאת שמות של עדים שיצדיקו אותו, את שמו של הרב אברהם שפירא זצ"ל שהורה לו לנהוג כך, הוא הזכיר את ספריהם של ענת רוט ואליישיב רייכנר שניתחו את ההתנתקות ותמכו בגרסתו. הוא הזכיר שהשרים פוטרו מהממשלה ולא התפטרו, הזכיר שמרכז המפלגה ברוב של 80% הורה לו לעשות כך וציין שמבפנים יכולת ההשפעה שלך יותר משמעותית בטח מאשר לצעוק מבחוץ. ושוב ושוב חזר והתחנן: 'תפסיקו לעשות ספינים'. הוא אפילו הזכיר לבנט ששנה אחרי שנתניהו הצביע בעד ההתנתקות בנט הפך להיות ראש המטה שלו.

בנט לא התרגש. לרגעים היה נראה שהוא אפילו קצת נהנה מזה. בדיבורים רגשיים בעיקר הוא אמר ש "הייתי אזרח אז ואני זוכר שזה היה איום ונורא" ו-"הבטן התהפכה" ו-"היה חלון זמן שאז אפשר היה לשנות את הכל" תוך שהוא מתעלם מכל הסבריו של אורלב שממש נלחם על שמו הטוב. כשאורלב אמר לו שיתבע דיבה, ענה לו בנט בחיוך שחצני ובאנגלית: "when you have to shoot-shoot. Don’t talk".

מטכ"ליסט מול רואה חשבון

זה היה ממש לא כוחות. לא בגלל שטיעוניו של בנט היו משכנעים יותר. ההפך הוא הנכון. אלא בגלל הרעננות והסיסמאות הכובשות שבהן בנט דיבר. הוא, מטכ"ליסט, הייטקיסט אקזיטיסט, ומולו נבחר ציבור, שרץ שנים בתעלות בשביל ציבור כפוי טובה. בנט צעיר וחייכני, וממול אורלב שנראה כמו רואה חשבון. כשבנט היה מעלה פוסטים על טיול במדבר יהודה או עושה מתח לפני חדר האוכל במכינה בעלי, אורלב במקרה הטוב היה זוכה לתמונה ב'מצב הרוח' של 'קייטנת סבא' שהוא מארגן לנכדים. כשבנט גרף אלפי לייקים בפייסבוק, אורלב הרים טלפון לעוד ראש ישיבה שפעם סייע לו בתקציב אבל הרב הלך שבי אחרי בנט, ולעוד חבר מרכז ששכח שפנה לאורלב כשלבת שלו לא אישרו קורס באוניברסיטה.

אז באותו עימות הדגיש אורלב את הניסיון הרב שצבר במערכת הפוליטית. בנט לעג לו ואמר: "אם כשהייתי מנכ"ל הייטק היה בא אלי עובד שירד מ-12 מנדטים, ל-9, ואז ל-6 ואז ל-3 הייתי אומר לו שעם ניסיון כזה עדיף שיישב בבית". אורלב עוד ניסה לטעון שמעולם לא עמד בראש הרשימה והוביל, אבל אף אחד מהמצביעים כבר לא הקשיב.

לא הצלחתי להכיל את זה מרוב כעס. איך עשרות שנות ניסיון ועשייה למען הציבור לא נחשבות. איך יכול להגיע טירון פוליטי, אולי סמל ראשון פוליטי, ולקחת ראשות מפלגה רק כי הוא 'מגניב' יותר. הערכים היהודיים מדברים כל הזמן על כבוד לזקן שקנה חוכמה וניסיון במעשים ושנים. בעימות הזה ובכלל בבחירה בין השניים, היה נראה שרק רוצים חדש. לא משנה מה, העיקר שיהיה חדש ונוצץ ומהיר יותר.

כשבנט יהיה מזקני השבט

אם יש צדק בעולם, ויש ב"ה, יבוא יום בעוד כמה שנים, ומול בנט הוותיק והמנוסה עם השערות הלבנות, יישב בחור צעיר, עם קורות חיים מרשימים ויטיח בו: 'אתה ישבת בממשלה שהרסה יישוב של 20 שנה. אתה ישבת בממשלה והעדפת את מנעמי השררה על פני טובתן של 40 משפחות ו-200 ילדים. בגלל תירוצים של "השפעה מבפנים" עמונה היום הוא הר טרשים קרח. ההסברים שלך הם תירוצים'.

ובנט יגיד לו: העברנו את חוק ההסדרה, בנינו עוד המון בתים אחר כך, היה פסק דין חלוט, אובאמה ישב לנו על הצוואר, היועצים המשפטיים שמו לנו רגליים, כחלון לא רצה להוסיף את סעיף 7 שכלל את עמונה, נתניהו לא הסכים להעביר את דו"ח אדמונד לוי, ועוד ועוד... ואז אותו מועמד צעיר יגיד לו: "היה חלון זמן ופספסת אותו. אורלב פרש עשרה חודשים לפני ההתנתקות. אתה ישבת ממש בממשלה הזו וגם אחרי ההרס - האחריות עליך. זה קרה במשמרת שלך. ואם זה קרה במבחן התוצאה - סימן שלא עשית מספיק".

ואם באמת משווים, 'הבית היהודי' של היום נראית כמו אוגדת טנקים משוריינת לעומת המפד"ל של אז שנראתה כמו מחלקת אפסנאים מבחינת העוצמה הפוליטית. המפד"ל אז הייתה 4 מנדטים בקואליציה של 65. הבית היהודי של היום 8 מנדטים בקואליציה של 66. אז היה נציג אחד בקבינט, היום שניים. אז היה את תיק הרווחה. היום משפטים, חינוך וחקלאות. המערכת של אז הייתה כמו בולדוזר שכל רצונה הוא להרוס. היום, המערכת הפוליטית של היום, כולל הליכוד וליברמן והחרדים, היועץ המשפטי לממשלה, היו שמחים להימנע מהמראות האלה ובכל זאת לא מצאו שום פתרון שימנע אותו. אין לבנט שום כוח פוליטי שמתנגד לו ומאגף אותו מימין וקורא לו שוב ושוב להתפטר כמו שעשו לאורלב, והוא כמובן גם חזק מאוד מבחינה תקשורתית.

היום זה נראה מאוד רציונלי והגיוני להסביר למה בנט לא מתפטר. אבל בעוד 10, או עשרים שנה, זה ייראה ממש ממש לא הגיוני עד רמת הפשיעה, שנפתלי בנט ישב בממשלה שהרסה יישוב.

היום בנט, שירד מ-12 ל-8 מנדטים, ועמד בראש הרשימה בלי תחרות, מבין את אורלב הרבה יותר טוב. היום בנט רואה מכאן את מה שאורלב בניסיונו ראה משם, כבר עשרות שנים קודם. היום בנט מבין: שכשהאחריות היא על הכתפיים שלך, זה אחרת מאשר להשיא עצות מבחוץ.

בנט אולי לא ישלם מחיר בתודעה הציבורית כמו אורלב, אבל בשביל הלקח לעתיד, בשביל הצדק, בשביל השיעור בענווה שהוא קיבל עם מראות ההרס בעמונה, שר החינוך נפתלי בנט צריך ללכת לזבולון אורלב ולבקש סליחה.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
נתניהו וליברמן | יפגשו בראשון צילום: פלאש 90, הדס פרוש

הפלונטר הפוליטי: ליברמן זומן לפגישה עם ראש הממשלה ביום ראשון

קרא עוד