נחשף מכתב חמיו של הרב קוק הדוחק בו לעלות ארצה

במכתב שנחשף נראית החשיבות הרבה שייחסה הקהילה היהודית ביפו לעליית הראי"ה לארץ ישראל ולכהונתו כרב העיר

חנן גרינווד, כיפה 24/06/15 21:17 ז בתמוז התשעה

נחשף מכתב חמיו של הרב קוק הדוחק בו לעלות ארצה
בית המכירות הפומביות קדם, צילום: בית המכירות הפומביות קדם

סדרה של מכתבים לא ידועים הממוענים אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק בכתב ידו וחתימתו של חותנו האדר"ת, נחשפו לאחרונה. המכתבים מכילים תוכן היסטורי חשוב ומעניין, מהם נלמד על החשיבות הרבה שייחסה הקהילה היהודית ביפו לעליית הראי"ה ולכהונתו כרבה. המכתבים יועמדו למכירה בבית המכירות הפומביות "קדם" שבירושלים.

סדרת המכתבים מ-1903, שנכתבו על ידי חותנו של הרב קוק, אליהו דוד רבינוביץ תאומים הידוע בכינוי האדר"ת, חושפים את מאמציו לשדל את חתנו, שכיהן כאב בית דין בויסק בזמנו כמעט 20 שנה, להזדרז ולעלות ארצה בכדי לשבת על כס רבנות יפו. האדר"ת מתאר לו את הלך הרוחות בקהילת יפו האשכנזית, ובתוך כך מספר על רבי שניאור סלונים הרב של אנשי חב"ד, ששימש כרב לא רשמי של העיר, ולא היה מקובל על שאר החסידים בעיר. זאת בשל מחלוקת שפרצה בגינו של עניין קטן - מנהג אמירת "ושמרו" בליל שבת. הוא מוסיף לכתוב לו בשם רבי בצלאל לאפין שתושבי יפו מצפים מאד לבואו, דבר המלמד על ההשפעה החזקה והחשובה שיוחסה לרק קוק עוד טרם עלייתו ארצה, בכדי שיישב את המחלוקת ויאחד את הקהילה תחת הנהגתו הרוחנית.

(צילום: בית המכירות הפומביות קדם)

האדר"ת היה חותנו של הרב קוק בזיווגו הראשון, כאשר נשא בשנת תרמ"ו את בתו אלטא בת שבע לאשה. היא נפטרה בדמי ימיה בשנת תרמ"ט בהותירה בת בשם פריידא חנה. האהבה והקשרים בין האדר"ת לחתנו הראי"ה נותרו כבעבר, גם לאחר עלייתו של האדר"ת ארצה עת כיהן כרבה של ירושלים תחת הרב שמואל סלנט. מאוחר יותר נשא הראי"ה את בתו של רבי צבי יהודה רבינוביץ-תאומים - אחיו התאום של האדר"ת, שהתייתמה בילדותה מאביה וגדלה בבית דודה האדר"ת. ממנה נולד לו בנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.

על הקשר החם שבין הראי"ה לאדר"ת ניתן ללמוד מהתארים בהם עושה האדר"ת שימוש כאשר הוא פונה אליו בתואר האהבה "צור לבבי" ובברכות רבות, וכן כאשר מכנה את נכדתו "שמחת לבבנו". עלייתו של האדר"ת לכהן ברבנות בירושלים, הביאה בעקבותיה את היוזמה להביא אף את חתנו האהוב הראי"ה לכהן ברבנות ביפו, ואודות כך נסוב המכתב שלפנינו. לימים תקופת יפו הייתה התקופה הפורייה ביותר בכתיבת של הרב קוק, ובה נכתב החומר לכמה מהיצירות המוכרות והחשובות ביותר שלו, דוגמת "אורות", "אורות הקודש", "עולת הראי"ה" ואחרים.

מרון ארן מבית המכירות הפומביות "קדם" מסכם כי "מדובר במכתבים לא ידועים שמעולם לא הודפסו. המכתב חושף את הלך הרוחות בקרב קהילת יפו האשכנזית וההשפעה הגדולה שייחסה קהילה זו לראי"ה, שהביאו בסופו של דבר לעלייתו המזורזת ארצה, חרף מאמציהם של אנשי בויסק העשירים להשאירו במקום על ידי הצעה להגדיל את משכורתו ולשלם חובותיו. עוד טרם עלייתו של הרב קוק ארצה שמו הלך לפניו, ומכתב זה מבשר את ראשית השפעתו וגודל אישיותו של הראי"ה ביפו, השפעה שהתרחבה מאוחר יותר לכל א"י והעולם היהודי כולו, ולא רק בשעתו אלא גם לימים עד ימינו אנו".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר