נחשף יומנו האישי של גיל-עד שער הי"ד: "סוף־סוף אני מרגיש שמצאתי בי משהו חזק. כוח החיים"

עשרה חודשים לאחר שנחטף על ידי מחבלים ונרצח עם איל יפרח ונפתלי פרנקל, התגלגל יומנו האישי של גיל-עד שער לבית משפחתו. "זה נס. שעות אחרי שחוקרי המשטרה הלכו לא הפסקתי לרעוד", מספרת אמו בת גלים ומוסיפה כי למרות גילו הצעיר "אני חושבת שהוא חי חיים מלאים"

חדשות כיפה משה ויסטוך 12/09/17 08:51 כא באלול התשעז

נחשף יומנו האישי של גיל-עד שער הי"ד: "סוף־סוף אני מרגיש שמצאתי בי משהו חזק. כוח החיים"
קיבלו את היומן לאחר שבנם נרצח. בני הזוג שער, צילום: פלאש 90. גרשון אלינסטון

לפני מעט יותר משלוש שנים נחטפו ונרצחו גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח. היום (שלישי) נחשף כי מספר חודשים לאחר האירוע שהסעיר את המדינה והיווה את הפתח למבצע צוק איתן, קיבלה משפחת שער יומן מרופט של בנם ובו הם קראו לראשונה מעט על עולמו הפנימי והרוחני.

היומן, שנכתב על ידי גיל-עד במחברת אדומה ופשוטה, נמצא בשלד המכונית השרופה שאליה חטפו המחבלים את שלושת הנערים ומאוחר יותר רצחו אותם. עשרה חודשים מאוחר יותר, כפי שפורסם לראשונה ב'ידיעות אחרונות',הוא הובא לבית משפחת שער.

בין הדפים המעט קרועים, חרוכים ומוכתמים בדם נכתב בין היתר: "בדיוק בשני שעבר עליתי חזן בישיבה בשחרית ומנחה. שחרית הייתה אחת התפילות החזקות ביותר שלי. התכוננתי לפני התפילה לשמש כשליח שהתפילות יעברו מהציבור אל הקב"ה דרכי. זאת הייתה חוויה מעצימה ומיוחדת. ממש התרגשתי בתפילה. השתדלתי לכוון ולטהר את התפילה שלי והרגשתי מדהים. עכשיו אני מתפלל שעוד הרבה תפילות שלי יהיו כאלה. כי ממש אחרי התפילות שלי אני בירידה. אני מאחר לתפילות ולפעמים גם מפספס. אבל היום החלטתי שאני מפסיק ליפול. ליפול בעב(ירות), ליפול לייאוש. אני לא נותן לזה להשתלט עליי. אני מקווה להצליח. בעזרת הקב"ה".

"זה קטע על התפילה שלו", אמרה בת גלים על הקטע שהכי ריגש אותה ביומנו של בנה, "בטלמון הוא לא הסכים להתחזן, ופתאום הוא מדבר על איזו אחריות זו להיות חזן, וכמה זה נתן לו תחושה מרוממת. יש בבית כנסת שלנו ספר תורה על שמו של גיל־עד. כשמוציאים אותו אני נזכרת בשורות ויכולה להתפרק מזה".

דבריו של גיל-עד, בן 16 וחצי בהירצחו, יראו אור במסגרת ספר חדש שכתבה אמו שסיפרה: "כשהאוטו נשרף הגיעו למקום גם שוטרים יהודים וגם שוטרים של המשטרה הפלשתינאית, וכל אחד אסף מה שמצא באזור. זה נס עצום. היומן הזה יכול היה להיזרק לפח. שעות אחרי שחוקרי המשטרה הלכו לא הפסקתי לרעוד".

בקטע מצמרר במיוחד כתב גיל-עד על הגילויים הפנימיים החדשים שמצא בעצמו: "יש בי משהו מיוחד! סוף־סוף אני מרגיש שמצאתי בי משהו חזק. כוח החיים. ככה אני קורא לו. אני מרגיש שיש בי כוח עצום של חיות. זה מתבטא בשמחה גדולה שאני משתדל להיות בה (גיל־עד... לא סתם נקראתי בשם היפה הזה), זה מתבטא באהבה חזקה שאני אוהב. למשפחה, לחברים. יש בי כוח אהבה אינסופי שרוצה בטובת האהובים שלי והקרובים אליי, שרוצה בקרבתם. זה עושה אותי מאושר".

"מה הוא הספיק הילד הזה?", שאלה בכאב בת גלים, "הוא יותר לא הספיק מאשר הספיק. אלו מחשבות שמאוד מחלישות אותי, אז אני חושבת על מה שהוא כן עשה בשש עשרה וחצי השנים שלו, אני חושבת שהוא חי חיים מלאים".