משהו חדש מתחיל גם בים: המהפכה הדתית-לאומית של חיל הים

החיל החילוני שכמעט ולא קיבל דתיים לשורותיו, מתרגל למציאות בה חיילים דתיים, בני ישיבות ההסדר, מאיישים את כלי השיט ומאבטחים את גבולותיה הימיים של ישראל. הצצה אל החזית החדשה של הדתיים בצה"ל

נטעאל בנדל, כיפה
טז בניסן התשעג
,
27 במרץ, 2013 14:15
דובר צהל

דובר צהלצילום: דובר צהל

כשבני ישראל חצו את ים סוף, משאירים מאחוריהם את צבאות מצרים טובעים, הם לא חלמו שבעוד כמה אלפי שנים, ממש באותו הים, ישרתו חיילים יהודים באחת היחידות המעניינות בצה"ל. ספינות הדבורים של חיל הים הם מכונות מלחמה משכוללת שמלבד שמירה על גבולה הימי של מדינת ישראל הם מצליחים לשמור על אחווה מיוחדת ששמורה רק להם. לוחמי ישיבות ההסדר צפופים בספינה קטנה אחת עם חיילים חילונים שכשרות ושבת זה לא בדיוק כוסית הרום שלהם - אך כשהם יוצאים לים, הם יספרו לכם, מוכרחים להתמודד עם הכל.

בסיס חיל הים באשדוד הוא בסיס קטן שטומן בחובו את מכונות המלחמה הימיות של פלגת הדבורות 916, ספינות דבורות ושלדגים תוצרת ישראל. כשאני שאול את סרן יוני נכט וסרן אבי כץ, מפקדי ספינות דבורים בוגרי קורס חובלים, מה בדיוק הם עושים שם בלב ים, הם יורים בערפול: "שומרים על גבולה הימי של מדינת ישראל". מה שהם וצה"ל בכלל מעדיפים להשאיר מחוץ לעדשות המצלמה זאת המציאות המורכבת שמתמודדים איתה לוחמי הדבורות בגבולה הימי של רצועת עזה. הברחות, חדירות ופעילות בלתי פוסקת של עזתים וחמאסניקים על סירות דייג שמנסים לבחון אותם כל לילה מחדש. ירי על סירות דייג מתבצע שם לא מעט ומבלי שתשמעו על כך בכלל, יותר מדי מצלמות שם יהפכו לסיוט של דובר צה"ל.

"הדבורות מאוד מבצעיות וטוב שלא יודעים על הכל ושהפעילות מתבצעת בענווה", אומר סרן במיל' אבי כץ וכיום מנכ"ל חברת סטרטאפ yeez.it ומתנצל "אני באמת לא יכול לפרט מעבר לכך שאומר שכידוע הגזרה הדרומית מאוד התחממה והדבורים בחוד החנית חמושים בכלים מהמשוכללים בעולם, את השאר אתה יכול לדמיין בעצמך". כשמשלבים דבורות וטכנולוגיה באותו משפט מדברים בדרך כלל על תותח הטייפון הקטלני בו הם חמושות, תותח מתוצרת ישראלית שניצב בחרטום הספינה ונשלט באמצעות ג'ויסטיק. גם בים סוער הוא יודע לקלוע לכל מטרה ב-99 אחוזי דיוק. הספינות החדישות ממונות במנועי ג'ט ועוקפות בסיבוב גם את אופנעי הים הזריזים ביותר והם בעלות יכולות תמרון מרשימות.

"לחיות בים זה אתגר פיזי ומנטלי וכמו כל אתגר זה מציב בפני הלוחם מדרגה שלאחר שהוא מצליח לטפס עליה הוא מקבל כלים אישיים מאוד ייחודים ומיוחדים", אומר החובל סרן במיל יוני נכט ששימש כמפקד סיירת הדבורות "בזק" בפלגת 916. "אנחנו נמנים עם אוכלוסייה קטנה שמבינים מה זה כלי שייט והפלגה בים. ברמה הפיזית זה שונה מכל מה שהכרת על היבשה. בחום ובקור בסערות של גשם וברד - אנחנו בים". כשהגלים מתגברים החזקים מתגלים, כך הם נוהגים לומר ולא שוכחים להזכיר שגם ה"פלאטים" מתגלים. "פלאט" הוא הכינוי החיל ימי לסובלים ממחלת הים הנפוצה שגורמת לבחילות, הקאות וחולשה איתם נאלצים הלוחמים להתמודד.

לפני כחמש שנים התעוררה בחיל הים מצוקת כוח אדם בכלי השיט. מפקד החיל דאז, אלוף אליעזר מרום (צ'ייני), פנה אל רב חיל הים סא"ל הרב בניהו ג'מוס כדי שיתגייס לסייע. השניים החליטו לשלב לראשונה את תלמידי ישיבות ההסדר בשירות ספינות הדבורות. הייתה זו נקודת התפנית לחיל הים, שלמעט לוחמים בשייטת 13 וכמה בודדים בקורס חובלים, לא ידע דתיים בין שורותיו. מטבחי הספינות היו טרפים ופקודות השילוב הראוי היו בגדר המלצה, מה שגרר אחריו לא מעט חבלי לידה בברית הנישואים המוזרה בין החיל החילוני להסדרניקים.

סמ"ר אלון רפאל הבני"ש הראשון, שכיהן כסגן מפקד ספינה, מודה כי מדובר בתהליך מורכב. "זה קשה, פתאום מגיע בני"ש צעיר לספינה ומבקש לעשות דברים שמעולם לא עשו. כמחזור הבנישים הראשון היינו צריכים להכניס את הנושא למודעות", הוא מתאר. רב חיל הים היוצא, הרב בניהו ג‘מוס, אומר כי "המשימה שלי הייתה למצוא קודם כל מכנה משותף. מבצע 'עופרת יצוקה' חיבר את הצוותים בצורה הכי אמיתית כי אז הם הבינו באמת מה מאיים עלינו, מה מחבר אותנו ועם מה אנחנו מתמודדים ובשביל זה אנחנו מתגברים על הקשיים". מלבד המכנה המשותף פנה הרב ג'מוס אל מכון ”צומת“ ואלה החלו הפיתוחים מיוחדים ייעודיים לספינות הדבורות של חיל הים כל זאת על מנת להכשיר כניסה של בני הישיבות לשירות בהן.

"את ההחלטה לשלב את הבנישים קיבל אלוף צ'ייני ועבורי כמפקד מדובר היה בתהליך מדהים", אומר סרן אבי כץ, "לקבל חבר'ה אחרי שנתיים בישיבה בגיל 21 זה יתרון משמעותי של בגרות ורצינות. כמפקד הרגשתי שיש לי שפה משותפת איתם בגלל הברות הזאת והתרשמתי שערכי אהבת המדינה ההרצון להגן עליה מאוד גבוהים. כולם יצאו מנצחים, חיל הים קיבל תוספת של לוחמים איכותיים והבנישים קיבלו שירות מיוחד ומשמעותי. בתור אדם חילוני שלא שומר כשרות היה מדהים בעיני לראות את הרמה הזאת של הכבוד ההדדי של שמירת כשרות ושבת בצוות ובכלל לראות לוחם מניח תפילין בזריחה בלב ים, אין יותר מדהים מזה".

"צוות בדבורה מונה 15 לוחמים שנמצאים בצמוד האחד לשני כל הזמן", אומר ההסדרניק סמל אליאב אורנבך, "אתה מבין שאתה צריך ללמוד להסתדר עם אנשים ולעבוד איתם ולחיות עם המצוקות שלהם ועם מה שאתה אוהב בהם ועם מה שלא. ברמה דתית אתה חייב שהצוות יתחשב בך אבל גם אתה מתחשב. אין טבח ואנחנו אלה שמבשלים לעצמנו וכמו שהחיילים החילונים יודעים שאני לא אוהב לערבב בשר וחלב, אני יודע שחבר שלי לא אוהב בטטות, ברמה החברתית אין הבדל. המתחים בנינו מתרחשים כשהחיילים החילונים מרגישים שהם נותנים לנו יותר מדי".

אליאב, בשורה תחתונה, האם מטבחי הספינות כשרים?

"צריך להבין שבדבורים הכל עובד על אמון, מפני שכשיוצאים לים חצי צוות ישן וחצי ער, כך שרמת הכשרות נמדדת על פי רמת האמון וטיב היחסים שלך עם הצוות. בפסח למשל ניקנו את הספינה והתרשמתי מאוד מרצינות של החבר'ה לשמור על הכשרות. מצד שני יש גם טעויות של חבר ששכח והביא פיתות, אז אפשר להעיר בסבלנות ובצורה יפה והכל בסדר".

לקראת השירות בחיל הים נדרשים תלמידי ישיבות ההסדר ללמוד היטב את הלכות הכשרות, לנהל מטבח בלב ים כשלא ניתן לסמס לרב אבינר זה אתגר שבחיי היומיום הם כלל אינם נתקלים בו. "אחד הבני“שים ידוע כמומחה להלכות כשרות", מספר סמל אורנבך, "כשיש בעיה ולא יודעים אז עולים בקשר ושואלים אותו וכך נוצר דיון הלכתי בקשר המבצעי. באחת ההזדמנויות הבנות בחמ"ל שמעו את הדיון ויצרו קשר עם רב הבסיס וזה היה ממש מצחיק איך כל הגזרה מתעסקת בכשרותו של סכין. אני חושב שהרגעים הכי יפים שלי בשירות זה שבת בים. כולם מתכוננים לשבת וכשהיא נכנסת עולים למעלה לעשות קבלת שבת בשקיעה בין הגלים".

הכשרות מבוססת על אמון הדדי, יצהר כהן (צילום: דובר צהל)

"עד היום אני זוכר את השיחות אל תוך הלילה שניהלתי עם החיילים הביני“שים שלי“, נזכר סרן נכט, "הייתי משוחח איתם על ערכים ומשמעות החיים. לא חזרתי בתשובה וגם הם לא בשאלה כי אין צורך להחליף עמדות אבל כל אחד פתאום לומד להכיר יותר טוב את השני ולהעריך אותו".

ובכל זאת, בתור חובל הספינה כיצד מתמודדים עם העול החדש שהביאו איתם הבני"שים?

"אשיב לך את מה שאמרתי ללוחמים שלי: בסופו של דבר זה מאוד טבעי לחשוב שהדברים שמפריעים לי מאוד ייחודים ושונים מכולם ולכן לא נעים לי שהבאתי איתי 'עול' לצוות. הסברתי שבצוות מגיעים 15 לוחמים וכל אחד מבית אחר עם מסורת ותפיסת עולם אחרת זה מאוד טבעי. הבני“שים מביאים איתם את הכשרות ודאגה למטבח כשר והלוחמים למדו לכבד באותה מידה, כמו שהם מכבדים לוחם קווקזי שיש לו בעיה אמתית של שטיפת כלים ולוחמים אחרים עם רגישיות שונות וזה לגיטימי. מעבר לכך, המדינה שלנו מושתת על מדינת העם היהודי וככזו גם ליהודי הכי חילוני, במקום מסוים, יש רצון לדעת קצת יותר וללמוד ולהעריך את המסורת היהודית. לי אישית הם נתנו הרבה ברמה האישית והערכית. נוצר מצב בו החילונים לומדים להעריך באמת את היהדות ואת החבר'ה הדתיים, ואילו הבני"שים למדו להכיר שיש גם צורות חשיבה אחרות. היופי הוא שכל זה נוצר תחת קורת גג אחת קטנה שמפליגה לעוד מבצע בים".

רק החודש קיבל יצהר כהן, לוחם במסלול ישיבות ההסדר בפלגת הדבורות של חיל הים, את פרס מצטיין מפקד חיל הים לשנת 2012. כמו שהם נוהגים להגיד - "כל הכלים בים". בחודשים הקרובים עתידים הבנישי"ם להיכנס לראשונה ולשרת גם בפלגת הדבורים 914 האחראית על הגזרה הצפונית של מדינת ישראל והממוקמת בבסיס חיפה הגדול של חיל הים. את התהליך קליטת החיילים הדתיים יתחילו להתניע שם כבר בימים הקרובים אולם גורמי הפיקוד בפלגה, כמו גם הבניש"ים עצמם, חוששים לא מעט ומבינים את כובד האחריות. בסופו של דבר, הפרויקט הזה מונח לא מעט גם על כתפיהם.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

ימינה דורשים מנתניהו: "קווים אדומים לממשלת אחדות על ידי בלוק הימין"

קרא עוד