גפני על חוק בתי הדין: "לא דואגים רק לחרדים"

חוק בתי הדין שמסמיך את בתי הדין לדון כבוררים בסכסוכים בהסכמת שני הצדדים, הובא לדיון בוועדת חוקה ועורר שוב מתחים בין החרדים לאנשי יש עתיד. מבוי סתום: "חוק מיותר שייצור עומס נוסף על בתי הדין"

חדשות כיפה חדשות כיפה 11/07/17 12:58 יז בתמוז התשעז

גפני על חוק בתי הדין: "לא דואגים רק לחרדים"
מקלב וגפני, צילום: Miriam Alster/FLASH90

בועדת החוקה בכנסת התקיים דיון בהצעת חוק של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני בעניין שיפוט בתי דין (בוררות) המיועדת לאפשר קיום הליכי בוררות בבתי דין דתיים.  על פי ההצעה, בתי הדין הרבניים, השרעיים או הדתיים-דרוזים יוכלו לדון כבוררים בנושאים אזרחיים, בתנאי שכל הצדדים לסכסוך נתנו לכך את הסכמתם ושאחד הצדדים לפחות הוא בן דתו של בית הדין. לפי ההצעה, יוכלו דיינים לשמש בוררים בכל מחלוקת: יחסי שותפות ושכנות, ענייני קניין ובעלות וכדומה.

ח"כ אורי מקלב נימק את החוק בפתח הדיון ואמר "הצעת חוק זאת מבקשת לחזור ולאפשר לבתי הדין הדתיים לדון בהליכי בוררות".

‏‎‎‎שמעון יעקובי, מנכ"ל בתי הדין הרבניים אמר: מדובר היום ביום מאוד חגיגי, 15 שנים מאז שבתי הדין נפסלו מלדון בבוררות, וועדת חוקה דנה בהחזרת עטרה ‏‎‎‎ליושנה. בתי הדין הרבניים במשך כל שנות קיומם מאז ימי המנדט הבריטי הרבנות עסקה בוררות.

ח"כ משה ‏‎‎‎גפני אמר: "אני מבקש להיכנס לפרופורציות, ח"כ מקלב ואני הגשנו את הצעת החוק הזאת, הבית היהודי היה שותף. החוק הזה התחיל משתי נשים שהיה ביניהן סכסוך ‏‎‎‎הן רוצות ללכת לבית דין ממלכתי, לא דתי, חינכו אותן שצריך לדון כשיש סכסוך ממוני בדין תורה בבית דין ממלכתי. מבקשות שתי הנשים הללו לדון בבית דין. ‏‎‎‎אם אתם רוצים להכניס את מקלב ואותי לתוך הקונכייה, ושנדאג לציבור החרדי רק בבקשה, אנחנו בעידן אחר".

אני ומקלב כיו"ר וועדת מדע, שכבר לא דואגים ‏‎‎‎רק לציבור החרדי, אלא לכל הציבור. אנחנו בעידן אחר, ‏‎‎‎כל הליברליזם האלים הזה לא נותן לנו לחיות. אנחנו מתעקשים על הסטטוס-קוו, כי אנחנו רוצים שהילדים והנכדים שלכם יישארו יהודים, ואתם מתנגדים כי ‏‎‎‎אתם יודעים את זה, שאחרת מדינת ישראל תראה עוד עשרות שנים כמו צרפת".

בתגובה לחבר הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד שהתפרץ לדבריו של גפני, השיב גפני בתגובה "אם הייתי הולך עם יש עתיד לקואליציה הכל היינו מקבלים, ואותך היו זורקים".

רחל עזריה

רחל עזריה                                                                                        צילום: Hadas Parush/Flash 90

ח"כ רחל עזריה שחברה בקואליציה סיפרה כי התנגדה לחוק והסכימה להעביר אותו רק אם יוחרגו ענייני גירושין ונישואין כבוררות ויחסי עובד מעביד. עזריה הביעה חשש שכמו בגרושין, כשבני הזוג מנסים לתפוס עמדות טובות יותר מבחינה משפטית, אותו תהליך יקרה גם כאן: "בכל סכסוך ירוצו לתפוס סמכות ולתפוס את ההזדמנות כדי  להגיע לדיון במקום טוב יותר. אני דורשת שזה לא יהיה קשור לעובד-מעביד, המעביד חזק יותר מהעובד ותמיד יש לו יותר כוח, הוא יפנה את זה לבתי הדין הרבניים ונראה עובד שמסרב, זו לא סיטואציה שיכולה לקרות. דבר שני זה נושא של נשים, ודבר שלישי כל מה שקשור לנישואין וגירושין - כל אלו חייבים להיות מוחרגים מהחוק.

על כל זה הסכמנו ולכן החוק עבר וועדת שרים וקריאה טרומית. ח"כ גפני אמר את זה במליאה, על הדוכן, אלה היו ההסכמות. לא יכול להיות שההסכמות האלה מופרות. לא יכול להיות שאנחנו נפגע פה בנשים ובעובדים."

עו"ד בתיה כהנא דרור המנהלת מאבקים רבים כנגד בתי הדין הרבניים מטעם ארגון 'מבוי סתום' ממש לא רוצה לראות את הבתי הדין הופכים לערכאה נוספת במדינה. בנייר עמדה שהוגש לוועדה נכתב כי "מכיוון שבתי הדין הרבניים הינם מונופול בענייני נישואים וגירושין של יהודיים, ורבים מבאי בית הדין לא בחרו בערכאה זו מרצונם החופשי, הרי שהפיכת ערכאה מחייבת לערכאה העוסקת בבוררות, גם אם בהסכמת הצדדים, הינה לא ראויה. כמו כן אישור הצעת החוק עלול ליצור לחצים קשים ביחס להסכמות להתדיינות, וכן בלבול בין הסמכות הנתונה לבית הדין מכוח החוק לבין הסמכות שתינתן להם מכוח הסכמת הצדדים".

עוד נטען בנייר העמדה כי העומס על בתי הדין גדול גם כך והפיכתו לערכאה גם בנושאי בוררות גם תעמיס עליו יותר וגם אינה מתוקצבת בהצעת החוק.

"חקיקת חוק זה מיותרת' סיכמו בארגון וכתבו כי "כיוון שתכליתו כבר מושגת באמצעים אחרים המעוגנים בחוק. מערכת המשפט הישראלית מאפשרת לצדדים מתדיינים להעביר את הדיון בעניינם למסלול של בוררות, ולמעוניינים להתדיין על פי דין תורה קיימות מסגרות העונות לצורך זה".