מעלעל

גדעון דוקוב 01/01/07 00:00 יא בטבת התשסז

מצווה להפחיד

בעלון "קוממיות" ישנו מדור חביב העוסק בכל שבוע במצווה אחרת. המדור מחולק לשניים - "מצווה לספר" בו יש סיפורים על המצווה, ו"מצווה להורות" בו מסבירים על נקודות שונות בחיובי המצווה.

אין ספק שמדובר בדרך יפה ומקורית להכניס גם סיפור אל בין דברי התורה, בעיקר עוד מהימים של התמימות ושלטון היחיד של "שיחת השבוע" המיתולוגי, ידוע שהסיפור הוא החלק הכי טוב בעלון.

התמיהה מתחילה כשמגיעים לשלב בחירת הסיפורים. כך לדוגמא, בשבת האחרונה בחרו בעלון לעסוק במצוות "פריה ורבייה", מצווה חשובה בהחלט. לצורך כך הביאו בעלון סיפור מאוד "קלאסי" - על יהודי שלא זכה לילדים ולכן הוא מגיע לרב גדול ומבקש ממנו ברכה. הסיפור נעשה קצת פחות קלאסי כשבאופן לא מוסבר מחליט אותו הרב שלא לתת את הברכה. לאחר שהיהודי חוזר ומנדנד לו, הרב אף מוציא שבועה מפיו שלאותו יהודי לעולם לא יהיו ילדים!


כבר כאן אתם חייבים להודות שזה בדיוק הסיפור שגם אתם הייתם בוחרים להביא בהקשר של פרייה ורבייה, נכון?


אז זהו, שזה עוד לא הכל - אותו יהודי לא אומר נואש ומחליט ללכת לרב ידוע אחר. כאשר הוא מגיע ורואה את הדלות בה חי הרב הוא תורם לו סכום יפה. בתמורה שואל אותו הרב מה רצונו, היהודי עונה, כמובן, שהוא רוצה ילד, והרב נשבע שתוך שנה יוולד ילד. לאחר רעש גדול בשמיים (לא ניכנס לשאלה מי בדיוק סיפר על מה שהתרחש בשמיים. קצת אמונת חכמים לא תזיק) מחליטים לקיים את ברכתו של הרב השני, והיהודי זוכה לבן זכר.

סוף טוב? אז זהו, שלא. המספר מוסיף לנו עוד פרט קטן - אחרי הכל הצדיק הראשון נשבע שלא יהיו ילדים, ולכן צאצאיו של אותו בן שנולד יצאו רשעים גדולים שמיררו את חייהם של ישראל.

מה?!


אם בשלב הראשון של הסיפור סתם תהיתי איפה בדיוק נמצא המסר שאמור לחזק אותי בחשיבותה של המצווה, הרי שבסיום הסיפור לא נותר לי אלא לבהות באוויר ולנסות לחשוב מה לכל הרוחות עבר במוחו של עורך המדור.

נקודה לזכות

מסורת ידועה היא שעיתון (ועלון) קוראים מהסוף להתחלה, אז גם ב"קוממיות" המשכתי לי לעמודים הראשונים, שם דווקא ראיתי משהו שאני בהחלט תופס בנקודת זכות.

המדובר הוא במדור שמביא שאלה מסוימת לפתחם של מספר רבנים והם עונים עליה בקצרה. השבוע השאלה עסקה בהעתקתם של תוכנות באופן או בהורדה שלהן מהאינטרנט, בצורה המוגדרת כ"לא חוקית".


עד היום אני הכרתי כמעט ורק תשובות האוסרות עותקים פיראטיים ומגדירות אותם כ"גזל" (כפי שגם ניתן לראות בשו"תים שבאתר זה). על אף שאני, אגב, מחזיק במקרה בעותק חוקי של WINDOWS, הדבר תמיד עורר בי לא מעט תהיות.


גם ב"קוממיות" היו מי שטענו שמדובר במעשה חמור, אך הובאה שם גם תשובתו של הרב דב ליאור הטוען כי הדבר מותר, אם כי, מידת חסידות היא שלא לעשות זאת (אגב, נא לא לצטט ולפסוק הלכות מהמדור שלי, מי שרוצה שיפתח את העלון ויראה את התשובה המלאה).

אני לא בקיא בדיון ההלכתי (שגם התנהל בעבר מעל גבי גליונות "צהר"), אבל אני מאוד מעריך את מי שמוכן להביא לעיני הציבור מחלוקות בפסיקה, גם בתשובות שבתוך העלון עצמו ובמיוחד בתשובה שאיננה כזו.

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר