מעלעל

מה בין מסודרים למקורי, מה משותף לעולם קטן ולתאיר נרי, ואיזה עלונים "עשו את העבודה".

יונתן אוריך 02/08/09 00:00 יב באב התשסט

מהדורות מיוחדות

כיצד מגדירים את תחילת הקיץ בעלונינו? שמא זה חופש הגדול, עליית הטמפרטורות או בכלל סוף זמן קיץ בישיבות הגבוהות? עכ"פ - השבוע ציינו עלונינו את תחילת הקיץ.


Love is in the air

ב"שבת בשבתו" יצאו לראשונה במהדורה מהודקת (יקרה יותר מהסטייל המתקפל השגרתי שלהם), הנושאת בתחתית כל עמוד את הברכה ל"קיץ בריא ומהנה". כשהעיצוב מדבר על קיץ, התכנים זוכרים את ט"ו באב, ומציעים זוגיות: הרב רוזן קורא לצאת עם גרים, אביעד ברטוב מציע פתרון לרווקות המאוחרת בדמות מפגשים "טבעיים" בין גברים לנשים במסגרת שיעורי תורה ופינת הראיונות של פנינה גפן הוקדשה לטובת מיזם "פנים בפנים" (מרכז לזוגיות יהודית שהוקם ע"י אילן והילה יפרח).


עלון לטיוליסטים

שלא בפעם הראשונה, גם ב"מעט מן האור" חגגו את הקיץ במוסף טיולים מיוחד. הצעות למסלולים נשזרו בין דפי העלון, שלא שכח לציין השבת 4 שנים ליישום תוכנית ההתנתקות. בכל זאת, קצת מוזר לגלות כי מרבית המסלולים הזמינו את הקוראים אל מרחב השומרון וירושלים - בחוסר פרופורציה משווע לעומת הדרום והצפון. מוזר, שכן אם מדובר בכוונת מכוון היה ראוי ליידע את הקוראים; אם לאו, מדוע נבחרו דווקא האזורים הללו ולמה נגרע?


מצדיק את קיומו

שמחתי לגלות השבוע ש"עולם קטן" מצא את ייעודו. בשבועות האחרונים הוא קצת הלך לאיבוד, בין כתבות צבע הראויות לעיתונות ארצית ולא לעיתונות בתי כנסת. הכיפה נשכחה והנוער נזנח. הפעם, הצדיקו העורכים את קיומו, כשהכתבה המרכזית הוקדשה לשיחה פתוחה עם נוער המפונים מגוש קטיף. למה הם מתגעגעים, את מה הם זוכרים, אילו טענות יש להם כלפי החברה הישראלית, ובעיקר - איך זה מרגיש. אנשי העלון הצליחו להעביר את התחושות מבעד למילה הכתובה - והתייצבותם לצד הנוער הדתי לאומי הוכיחה את עבודתם בקודש.


מה משותף ל"תאיר נרי" ול"עולם קטן"?

הרב יניב חניא, העומד בראש "שורש" והמעורב ב"ראש יהודי", שומר על יחסים קרובים מאוד אל אנשי "עולם קטן" ואף מגיח מדי פעם לכתיבה בעמוד הפותח לעלון. למרות כל האמור לעיל, הרב חניא מצא את עצמו השבת ב"תאיר נרי", עלונו החדש של הרב ניר בן ארצי. אתם צודקים, החוט המקשר הוא החוט החסידי המשותף לשני הגורמים, אך שיתוף הפעולה מעט ביזארי בעיניי. במילים אחרות: מה לו ולהם? ובעצם, אם הרב חניא מסוגל לרקוד בשתי החתונות, מה זה אומר על המשותף ביניהן?


יהדות, אחרת?

פרק הסיום של "מסודרים" לעג לפוליטיקאים - וזה כבר ממש באופנה. תומר לוי, שבחר לערוק מן העולם העסקי לזה הפוליטי, הציג שוב ושוב את חזונו המופשט: "לעשות את הדברים אחרת". מה ואיך - הוא לא הוסיף. גם לא היה שום צורך. כך לעגו היוצרים לעולם הפוליטי, בסאטירה שיש בה הרבה מן האמת.

כל זה הזכיר לי את המעורבות החדשה של "נאמני תורה ועבודה" עם עלונם "עת לדרוש" בתוך עלון "מקורי" של "מקור ראשון". התחושה הצורמת היא שיש להם מה להגיד, אך לעולם הוא יסתיים ב"לעשות את הדברים אחרת". כך נחתם, גם הפעם, אחד משני מאמרי העלון: "הגיעה העת לדרוש יהודי אחר, חדש ומתחדש. הגיעה העת לדרוש יהדות אחרת". נו באמת - אם יש לכם מה להציע, כולנו אוזן. אם לאו, אל תקשקשו. אתם לא פוליטיקאים.


משהו קטן וטוב: פולמוס מרתק ב"קוממיות"

שוב אני מוצא עצמי מפרגן לאנשי "קוממיות" על ביצוע מוצלח של פולמוס תורני. הפעם עלתה לדיון השאלה "איך ייראה אתר האינטרנט של בית המקדש?". הדיון התגלגל מהרה אל נושא עבודת הקורבנות העתידית והחיים הטכנולוגיים במקדש, כשהרב נריה גוטל הזדרז להציע מצלמות רשת ושו"ת SMS לכהן הגדול. היה מעניין.


מזל"ט

לשמעון הד (עורך מדור היצירה "טיפות אור" ב"מעט מן האור") ולרעייתו מורן, להולדת הבת.


לדיווחים והדלפות: mealel@kipa.co.il

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר