מעלעל

השבוע במעלעל ספיישל פרסומות, וגם על ההליך הדמוקרטי שהציל את המדור מכליה.

גדעון דוקוב 04/08/08 00:00 ג באב התשסח

הסוף לקומבינה

בואו ושמעו סיפור קצר הממחיש את מקומם של העלונים בקרב הציבור:

למי שלא זוכר, בבית הכנסת בו אני בדרך כלל מתפלל, התקבלה לפני מספר חודשים החלטה להוציא את העלונים מבית הכנסת, ולחלקם רק לאחר התפילה. כפועל יוצא מכך נוצר מצב בו מי שמקדים לצאת מבית הכנסת זוכה ליותר עלונים, שהגיעו בעיקר לידיהן של נשים שיצאו לגיחות בזמן השיחה של הרב.

לאור המצב הקשה הזה, המתפלל שהיה אחראי על חלוקת העלונים נהג להשאיר אצלו כמות נכבדה מתוך אותם עלונים (בדגש על המבוקשים), ואותם הוא היה מחלק למי שכונו "המקורבים".

את הכינוי "מקורבים" העניקו, כמובן, אותם אלו שלא זכו להיכלל באותה קבוצה, ושכבודם העצמי לא הניח להם לגשת ולפשוט יד כלפי אותו יהודי חביב בסך הכל, שלמעשה חילק לכל מי שהיה מוכן לבקש.

כך או כך, בכל ערב שבת לאחר התפילה ניתן היה לשמוע את אותם קולות ממורמרים שהסתובבו בעיקר סביב מתקני העלונים השוממים שהכילו כמויות בלתי נתפסות מעלוני "ארץ ישראל שלנו".

כל זה, עד לערב שבת האחרון, אז הכריז הגבאי את הדברים הבאים: "מועצת בית הכנסת החליטה בישיבתה האחרונה לשנות את אופן חלוקת העלונים בערב שבת כך שמהיום והלאה יושמו העלונים בתאי חלוקה מחוץ לבית הכנסת בימי ששי לפני תפילת המנחה. כמו כן יופסקו כל החלוקות הפרטיות".

ההחלטה, אם תהיתם, התקבלה במסגרת הישיבה השנתית, בנוכחותם של עשרות מחברי הקהילה.

יש לי תחושה שזה לא סוף הסיפור, אבל תראו מה שחבילת דפי כרומו יכולה לעשות.

אור בשחור

אם להאמין לעמוד האחורי של "בראש יהודי", זה עניין של שנה-שנתיים עד שכבר לא יהיו חילונים בתל אביב. ה"אור" הצפון לצדיקים הולך ומתפשט, ומגיע לכל ניצוץ יהודי בעולם.

ואחרי שסיימנו להחזיר בתשובה את כל החילונים, החליטו ב"בראש יהודי" לעבור למטרה הבאה, ובעלון האחרון פורסם סיפור "חזרתו בתשובה" של נער חרדי שלמד ב"חברון", אבל גילה את האור האמיתי במרכז תל אביב.

טוב, לפחות יש קצת גיוון.

(אם) ירצה ה

לאט לאט, עם ששמנו לב, הלכו והתרבו בעלוני השבת פרסומות הקוראות לתת צדקה לארגון כזה או אחר.

בלי לזלזל בארגונים ובעשייתם החשובה, פורסם השבוע בעלון "השבת" של "צהר" מאמר שתוהה בקול על כל אותן פרסומות המבטיחות "ישועות" אם רק נתרום ל...

המאמר שמומלץ ביותר לקריאה לא נמצא כרגע מול עיני, הודות לבלאגן המאורגן שמשליט בבית בני הבכור, כמו גם לקצב האיטי בו מתעדכן אתר האינטרנט של העלון, אך אם לסכם - הטענה היא שהפיכתו של הקב"ה לשותף עסקי של קופה כזו או אחרת, איננה ממש רוח היהדות.

ואם יורשה לי להוסיף - המצב בו ישנן עוד ועוד פרסומות המכילות הבטחות מופרכות לנס כזה או אחר שיתרחש רק אם נתרום למטרה הספציפית המופיעה בפרסומת, הינה זלזול באינטליגנציה של הציבור. מה שמפחיד הוא, שהפרסומות הללו הולכות ומתרבות, דבר שמצביע על כך שאולי באמת יש סיבה לזלזל.

למעשה, כשאני רואה בעלון שבת מכובד את אותה פרסומת למכשיר אורות וצבעים המשפיע על המוח כשלצידו "הסבר מדעי מדוייק", אני לא יכול להתאפק מלשאול את עצמי האם אמנם צדק המשורר בטענתו כי "הציבור מטומטם".

מעלעל זוטא

* איכה? - כבר כמה שבועות שב"מעייני הישועה" לא מופיע שם של עורך, ומספרים שאת הפונקציה הזו ממלא אביחי בוארון, מנכ"ל "מעייני הישועה". מצד שני, הטענה היא שגם לפני כן, כל ההחלטות היו מסורות בידיו.

ומצד שלישי עדיין תוכלו למצוא שם את כתבותיו של יאיר קראוס - האיש, אגדת הטלוויזיה מהערוץ הראשון ומנחה המושב בכנס "כיפה".

* דרישת שלום חמה וברכת הצלחה שלוחה מהמדור למיכאל לויכטר (שהיה מוכר בזמנו גם כ"אוכטר"), שראיון איתו מופיע השבוע ב"עולם קטן" בעקבות פסטיבל המוזיקה היהודי "אחרית הימים" אותו הוא "מגלגל".

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר