מעלעל

אחרי שבוע של מנוחה חוזר המעלעל וסוקר את הכותבים השונים, על הטוב הרע והמכוער שבעלונים, וגם למי מגיעים באמת תגמולים על מקימי.

גדעון דוקוב 18/12/07 00:00 ט בטבת התשסח

בשיא פריחתי

אחד הדברים היותר מציקים שישנם בעולמנו הם עקיצות היתוש (למעשה זו היתושה, אבל תמיד הגבר אשם). מבין כל אברי הגוף, אין ספק שהדבר הכי מעצבן זו עקיצה בכף היד או הרגל, ושיא-השיאים זו עקיצה בתפר שבין האצבעות.

עכשיו, קחו את התחושה המציקה הזו, ותחשבו שיש לכם לא עקיצה אחת כזו, אלא חמש, ולא חמש מפוזרות בין כל האצבעות, אלא חמש על כל אצבע, פלוס עוד כמה עשרות על כף היד, הרגל ובעוד מספר לא מבוטל של חלקי גוף.

התחלתם להתגרד? אז זהו, שהאלרגיה הלא ברורה שתקפה אותי בשבוע שעבר, הכניסה אותי למצב המצער בו הייתי ברוב שעות היום - נע בין ההבנה שזה לא יעזור לגרד כל אחת מאלפי הנקודות האדומות שצצו לפתע פתאום, לבין הצורך הבלתי נשלט לעשות את זה למרות זאת.

אז מאחר והתקיים בי הפסוק "הנה לא ינום ולא ישן מעלעל ישראל" בצורתו הכי פשוטה (נראה אתכם נרדמים אחרי ביקור של עדת יתושים), ומכיוון שאצבעותי עסקו בעיקר בגירוד הדדי, תקבלו הפעם טור דו-שבועי.

נוכחות מתמדת

יש עלונים שבאים והולכים, ויש כאלו ששורדים לאורך שנים. אחד מאלו שמגלה עמידות מרשימה הוא "ענג שבת" שיוצא לאור ע"י "העמותה להשרשת ערכים יהודיים לאומיים" (שקשורה או היתה קשורה באופן כזה או אחר לתנועת הליכוד), ויו"ר העמותה המשמש גם כעורך העלון הוא עו"ד שמואל כהן.

אם אתם מחובבי דפי הכרומו ומגוון הפרסומות דלגו לעלון הבא, אבל אם דף פשוט לא מרתיע אתכם תגלו שסגן העורך הוא לא אחר מאורי דסברג המוכר גם מטוריו הקבועים ב"שבת בשבתו", ובין הכותבים ניתן למנות את הרב זאב וייטמן, יו"ר ועדת השמיטה של הרבנות הראשית ורבה של חברת תנובה, הכותב טור בשם "שנת השבע", כשלצידו בחור מוכשר בשם חנן אריאל עם מדור לשוני מעניין (גילוי נאות - הנ"ל למד איתי בחברותא בישיבה).

צל"ש וטר"ש

אחד העלונים היותר מגוונים שקיימים כיום הוא "עולם קטן", ולו רק מעצם העובדה שמנעד האיכות שלו רחב עד כדי זעזוע. הדבר מתחיל כבר בצורת ההגשה שלו שיש בה משהו שונה ומעניין מצד אחד, דבר שמתגלה כמעצבן להחריד כשמנסים להסתכל בצד השני ומגיעים להתמודדות שמזכירה את המאבק בדפי הכותרות בעיתונים השונים, שמסרבים להתקפל בצורה נוחה לקריאה.

גם התוכן עצמו כולל מאמרים מעוררי חשיבה (מישהו אמר הרב חיים נבון?) סיפורים איכותיים (תגגלו על "אדם צחי"), לצד קטעים בנאליים להחריד (וכאן נמנע מלהזכיר שמות). תופעה דומה מתגלה בעמודים הפנימיים בהם לעיתים יש כתבות בעלות פוטנציאל, ובמקרים אחרים התחושה שעולה היא של בלבול בין "עלון" ל"עיתון", או לחילופין שהיה צריך משהו שימלא את המקום.

כך למשל, בשבת פרשת מקץ נעשה צעד בהחלט יוצא דופן, כשלצד שלל הפרשנויות של מחקר מעניין שפורסם בכלי התקשורת (של דוקטורנט במכון גוטמן הטוען שהציבור החילוני הוא רק 20% מהמדינה), הובאה גם טור של לא אחר מאשר יאיר לפיד. אפשר לתת לא מעט ביקורת על נתינת הבמה לאיש והחולצה השחורה, אך אין ספק שמדובר בצעד מעניין ולא שגרתי. מי שמחפש כדוגמא הפוכה, יכול היה לפגוש אותה בשיעמומון שהיה ב"ויגש" בנושא מדיניות חוץ ויחסי ישראל ארה"ב.

ועוד משהו - עם פתיחת המדור יצרתי מייל מיוחד בכדי לקבל את גיליונות "עולם קטן" גם בדוא"ל. אלא, שלמרבה תדהמתי, מעבר לכך שהעלון הפסיק להגיע לאחרונה, גיליתי שאני מקבל לאותו מייל, שלמיטב זכרוני הועבר רק ל"עולם קטן", לא מעט פרסומותדואר זבל שנראים כמיועדים במיוחד לציבור הדתי לאומי...

מדי חודש בחודשו

לצד ההבטחה של "ארגמן" לצאת פעם בחודש (שעדיין מחכה למימושה), צעד שנעשה בין השאר ע"י נשות קולך ועלון "כיפה אחת" של המפד"ל, הגיע לשולחן מערכת ה"מעלעל" העלון "פלפול" שהחל לצאת לפני כשנה, ועכשיו אף הוא הוא מבטיח ליצור תדירות קבועה של העלון - לקראת כל שבת "מברכין".

מאחורי העלון עומד "נקודת חיבור", בית מדרש צעיר מיוסדה של ישיבת הר עציון שבגוש עציון, שמייד את העלון לבני נוער, מתוך כוונה ליצור מאמרים ברמה גבוהה סביב נושא אחד ובכך לעורר שיח איכותי באותו נושא.

הכוונה בהחלט נשמעת חיובית, אבל הגיליון שראיתי קלע להגדרתו של אביעד, הטוקבקיסט מלפני שבועיים, שטען שהעלון קצת אפור מדי - במראה החיצוני וגם קצת בתוכן. את נושא המראה יותר קל לפתור (המלצת המדור - ותרו על "עמוד שער" - זה קונספט שלא מתאים לעלון וגם צעד לא כלכלי). הבעיה היותר קשה היא היכולת ליצור מאמרים שיצליחו לשלב איכות ורמה עם עניין וצבעוניות, וכל זה ב-400 עד 500 מילה (אם לא פחות מכך).

מדובר במשימה קשה ומורכבת. שיהיה בהצלחה.

ואם כבר "נקודת חיבור", אז בעמוד הראשי של "שבת בשבתו" מתבקש הציבור לתת פידבק על המדור הצעיר של העלון, שמופק אף הוא ע"י אותו הגורם (אם כי מדובר בצוות עורכים אחר כפי הנראה). נכון לעכשיו, על אף מעקב די צמוד, ה"מעלעל" עוד לא מצא שם משהו שממש משך את תשומת ליבו (אם כי, נדמה לי שאולי לראשונה הבנתי את ה"קריצת פ"ש").

אז תרגישו חופשי לפדבק, שם, שם או כאן.

מעלעל זוטא

ספר לי סיפור - ב"ה שיש את עלוני פרשת השבוע כדי שיגלו לנו על הספר החדש "שלם יותר מלב שבור" של אבי רט והודיה בונן. הפרסומים הללו מצטרפים לפרסומים על ספרו החדש של הרב סבתו "בואי הרוח" (פרטים על שניהם תוכלו למצוא גם כאן בפרסומים בכיפה). מזמן לא זכור לי שפע כזה של ספרים בטווח כל כך קצר.

מבט לשבועון - זה אמנם לא עלון, אבל הרעש שניסו לעשות מסיפור התמונות המטושטשות של הנערות ב"מעייני הישועה" מופרך לחלוטין. אני אמנם לא בטוח שזה מה שהייתי בוחר לעשות במידה והייתי עורך השבועון, אבל ה"עליהום" התקשורתי שניסו לעשות הוא מצג נוסף של האבסורד, שכל כך נפוץ היום, בו כופים על אנשים להיות "פלורליסטים".

מבט שני לשבועון - אחרי שהיה נדמה ש"מקימי" כבר ירד מהכותרות, בא הרב אבינר ונתן לו עוד קצת במה, כשבתשובה לשאלה פסק שאין לקרוא את הספר. אני במקום נועה ירון והוצאת ידיעות אחרונות הייתי מעביר לו אחוז מהתמלוגים על המכירות בשבועות הקרובים, או לפחות מכתב תודה.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר