מעלעל: עלונים מתנשאים ועילאיים

המעלעל מתעצבן בטור מושחז על עלוני השבת שהסתכלו מגבוה על מחאת יוצאי אתיופיה והציעו פתרונות קסם לבעיה הקשה. סיכום עלוני השבת

אלנתן זכריה, כיפה 10/05/15 17:14 כא באייר התשעה

כיפה, צילום: כיפה
כיפה, צילום: כיפה

בתחילת השבוע שעבר כולנו שמענו, ראינו או היינו בהפגנה הגדולה של הישראלים יוצאי העדה האתיופית (מקווה שעברתי את מבחן הפוליטיקלי קורקט), והזדעזענו. למה הזדעזענו? כי אנחנו אוהבים להזדעזע. אחד הזדעזע מהאלימות כלפי יוצאי העדה האתיופית, אחת הזדעזעה מהאלימות של העדה האתיופית. העיקר שכולנו הזדעזענו בכיף שלנו. אין דבר יותר כיף לכותבים, מכל הסוגים, מאשר אירוע כזה שיכול לגרום לקורא לזעזוע, אפילו אם הוא מאולץ כמו קליק-בייט של וואינט.

כמו בכל אירוע מזעזע, גם הפעם כל העורכים (למעט אולי קול צופייך) יצאו אלינו וכתבו את דעתם, אם כי לפעמים בעילום שם, במאמר המערכת. אגב, מאמר המערכת הוא אזור נפלא וקסום בעלון השבת, בו כל אחד יכול - על ידי קריאה בלבד - להבין את עמדותיו ואג'נדותיו של העורך או העורכת (וממילא, את עמדותיו ואג'נדותיו של העלון) ולדעת האם להעביר איתו ביחד את השבת או לא - אבל זה כבר עניין לפעם אחרת.

במאמרי המערכת: נבו כץ, עורך גילוי דעת, אומר שמחאתם של יוצאי העדה האתיופית היא צודקת ושחייבים לשנות גישה ביחס אליהם. הילה וישי פרידמן, עורכת שביעי ובן זוגה, מעניקים ח"ח לבנט על כך שהגיע להפגנה, ואומרים כי אין חולק על כך שהחברה הישראלית צריכה לעשות יותר למענם, אבל אלימות היא לא דבר שמתקבל על הדעת. מוטי זפט, עורך שבתון, אומר שהאלימות פגמה באמפטיה שהורגשה כלפי יוצאי העדה האתיופית. יוסף רוסו, עורך עולם קטן, במאמר סבוך ומעט מאולץ, מסביר (אם הצלחתי ליישב באמת את כל הסתירות הפנימיות שהיו שם) שיוצאי העדה האתיופית יוצרים לעצמם חיקוי של האפרו-אמריקאים במקום שהאפרו-אמריקאים יחקו אותם. הוא משווה אותם למזרחיים ואומר שהמדינה לא צריכה לעשות להם אפליה מתקנת כי זה פוגע בהם וצריך לקבל את השוני של כל אחד ולא לאלץ אותם לשוויון. חגי הוברמן, עורך מצב הרוח, עושה לנו שיעור לא נחוץ בהיסטוריה של מבצעי העלאת יהודי אתיופיה ומצטט את עצמו מהביוגרפיה של חנן פורת ז"ל. זהו. הא, ושבתון, מצב הרוח ושביעי גםמגלים לנו שארגונים פוליטיים היו אחראים למקרי האלימות. סקופ גדול. אם אסכם את כל המאמרים למשפט אחד, זה יהיה משהו כזה: "כן, המחאה של יוצאי אתיופיה ממש צודקת, משהו צריך להשתנות, רק בלי אלימות". מעין משהו פושר שמתיימר להיות בעל ערך עיתונאי כלשהו.

מה שמשותף לכל מאמרי המערכת (אולי חוץ משל הוברמן), הוא שהם מסתכלים על הנושא הזה מלמעלה בצורה די מתנשאת ואומרים לציבור איך הוא היה צריך להתנהג אל יוצאי העדה האתיופית ואיך יוצאי העדה היו צריכים להתנהג בהפגנה, בתוספת צקצוק מתבקש. אפשר היה לחשוב מהמאמרים האלה, כאילו עלוני השבת הם הדוגמא הטובה ביותר לשוויון כלפי העדה האתיופית, בעוד שהמצב הוא כלל לא כזה. כרגע אף אחד מהכותבים בעלוני השבת הוא ממוצא אתיופי, וגם בעבר הייצוג שלהם היה מועט ביותר. גם הנושא, לפני שעלה לסדר היום השבוע, עלה אולי במספר כתבות מועט במהלך השנים. אי אפשר להטיף לציבור על נושא מסוים כשאתה עצמך עדיין באותו מצב.

כמובן שאינני מאשים אף אחד בגזענות ח"ו כלפי יוצאי העדה האתיופית, אני באמת מאמין שהמצב הוא שונה. לצערנו, כמו אצל שאר הציבור, גם אצל העלונים המאבק החשוב הזה לא ממלא את סדר היום. אך במבט על העלונים נראה שיש קודם כל לתקן את המטיפים לפני שיטיפו לאחרים על מצבם. עלוני שבת, המתיימרים לשקף ולהוביל את הציבור הדתי לאומי, צריכים להיות הראשונים שמתעסקים בנושא הזה, עוד לפני שסוגיה כזו עולה לסדר היום. עלוני השבת הם לא עיתונים, הם לא יכולים לכתוב על דבר כזה בכלליות מבלי להבין שהם מדברים ומובילים ציבור מאוד מאוד ספציפי. לכתוב עד כמה אותה הפגנה הייתה צודקת לא מועיל לשום דבר, תסמכו עלינו שאנחנו כבר יודעים את זה לבד.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר