מעלעל לפרשת נשא

הדיונים סביב הצעות החוק של זבולון בנושא השבת הגיעו לעלוני השבת. עלוני הנשים מתרבים - דרושה "מעלעלת"?

גדעון דוקוב 29/05/07 00:00 יב בסיון התשסז

חיים בקצב הדוס

כמעלעל, אין ספק שהחסרונות של העלונים ככלי תקשורתי בהחלט מורגשים. אחד מחסרונות אלו הוא ה"דִילֵיי" - אותה שהות שעוברת בין זמן כתיבת המאמרים בעלונים ועד לפרסומם.

קחו לדוגמא את עלוני פרשת נשא - בשבוע שלפני שבת זו חל חג השבועות ביום רביעי, יום שלישי היה ערב חג שמסתבר שגם בו לא עבדו, מה שאומר שאת עבודות הגרפיקה והדפוס עשו כבר ביום שני, אז המאמרים בודאי הוגשו עד יום ראשון לכל המאוחר - שהות בהחלט מכובדת (צריך לזכור שגם בשבוע רגיל ביום חמישי העלונים כבר מוכנים לחלוקה - ואף מחולקים לעיתים).

למזלם של עלוני השבת, גם הציבור לו הם מיועדים חי ב"דיליי" מסוים - נזכר ליישב את הארץ כמה שנים אחרי החלוצים, גילה את הקצונה בצבא קצת באיחור, וגם אימץ שלל אופנות (כמו בנים מגודלי שיער) בפיגור קל של עשור או שניים.

לכן התפיסה הרווחת בין עורכי העלונים היא ש"מוטב מאוחר", ובהחלט יש מקום גם לתגובות על דיונים מלפני שבועיים - ולכן מצא לו מקום הטור של זבולון אורלב ב"שבת בשבתו" בנושא הצעת החוק לגבי השבת.

שבת היא מלזעוק?

השטחיות בה עסקה רוב התקשורת, הן החרדית והן החילונית, בהצעת החוק אותה העלה לאחרונה חה"כ זבולון אורלב היתה פשוט מזעזעת. ההתעלמות הברוטאלית מכך שמדובר ברעיון ישן יחסית שעלה בעקבות אמנתם של הרב יעקב מדן ופרופ רות גביזון ("אמנת גביזון-מדן), כמו גם מהעובדה שנחום לנגנטל, הח"כ לשער, כבר העלה אותה, ההתעלמות הזו היתה מגמתית ומזעזעת.

כבר היה מי ששאל מדוע העובדה של"ידיעות" (העיתון שפרסם את הידיעה לראשונה) היה חסר מקום באחד העמודים צרכיה להעלות את הנושא הנ"ל שוב לדיון, אך מכיוון שהדבר כבר נעשה ניתן להוציא מעז מתוק. אני כולי תקווה וציפייה שאחד מנושאי הדגל בקרב רבני הציבור יאזור כוח ויפרסם מאמר התומך באופן עקרוני בכיוון ההצעה, אולי תוך הצעת כמה שינויים טכניים.

הגיע הזמן להפסיק את עצימת העיניים לגבי המתרחש בשבת ברחבי הארץ. ציבור של מפלגה אחרת אולי מכנות לקנות את ה"לוקשים" ששר התמ"ת אכן מסוגל לכפות את קיומו של החוק משנת 1951 בעזרת פקחים דרוזיים, מי שעיניו בראשו כבר הבין שלא כך הם פני הדברים.

אורלב מבין כי על מנת לשמר את הזהות היהודית של מדינת ישראל יש לעשות מספר מעשים, ובהקדם האפשרי. ברור לו שלא נוכל לקבל את הכל, אבל הטענה היא שהגיע הזמן להפסיק להסתגר במקומותינו ולנקוט בגישת ה"שב ואל תעשה".

אל מול שלל התוקפים שהתייצבו מולו, הבה נקווה שתיווצר גם קואליציה המוכנה להישיר מבט אל המציאות, ולעשות גם כמה מעשים קשים.

דרושה מעלעלת

הניסיון המר מראה כי כל גבר שעשה מעשה פזיז וניסה לעסוק בעולמן של הנשים, זכה בתמורה לשלל תגובות נזעמות מכל כיוון נשי אפשרי. גם בקרב אלו שאינן תופסות את עצמן כפמיניסטיות, כל ניסיון גברי להגדיר משהו בעולם הנשיות נתפס כפטרונות מתנשאת (כמובן שלנשים מותר לדבר על גבריות. איזו שאלה). שוויוניות, פמיניזם, פוסט-פמיניזם (ואולי כבר פוסט-פוסט-פמיניזם?) משמשים בערבוביה, ודואגים שבכל עמדה בה תבחר אף אחת לא תהיה מרוצה.

אחת ההשלכות לעולם התוהו בו אנו חיים, ניתן לראות בעשרות הבחורות שמחפשות את הבחור המבוגר מהן, גבוה מהן וגם יותר חכם מהן, אבל רק חסר לו שהוא יעז לומר ואפילו להרגיש שהוא יותר מהן באיזשהו מובן.

תמרור האזהרה הזה (שבטח גם יעורר כמה מבטים נרגזים) עוצר אותי בכל פעם בה אני מעוניין לכתוב על אחד מעלוני הנשים או מאמריהם. אז למרות שכל אחד מהטורים האחרונים זכה בצורה עקבית (ותמוהה) לטוקבק חינני על כך ש"ארגמן הוא עלון מאוד נחמד", אני אמשיך לחשוב פעמיים לפני שאכתוב מילה או שתיים עליו ועל הרוח הנושבת בדפיו הוורדרדים.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר