מעלעל לפרשת חקת

מכות מגזריות, עיצובים חדשים אך לא מפתיעים, והפסקת פרסומות ארוכה.

גדעון דוקוב 25/06/07 00:00 ט בתמוז התשסז

מצווה בהזנחה

דבר ידוע הוא שלא כל המצוות זוכות לאותו היחס מצד הציבור המגדיר את עצמו כ"שומר תורה ומצוות", ולצד אין-ספור חומרות והידורים הנוהגים במצוות חשובות מסוימות, במצוות אחרות אפילו שורת הדין המינימלית לא תמיד מקבלת את היחס המגיע לה.

המדור "מצווה גדולה" בעלון "קוממיות" עסק השבת באחת מאותן מצוות מוזנחות, כשיודעי דבר טוענים שדווקא אצל חובשי הכיפות, הן הסרוגות והן השחורות (כולל כובעים ומגבעות), הבעיה גדולה אף יותר.

"מצוות עשה ליתן שכר שכיר ביומו שנאמר ביומו תתן שכרו (דברים כ"ד ט"ו)". פסוק זה, כמו גם הקטע המצוטט במדור מספר המצוות הקצר, כנראה הושמטו בדרך פלא מארון הספרים של רבים מהמוסדות ובעלי העסקים הדתיים.


צקים ומשכורות שמבוששים מלהינתן בזמן הם חלק משגרת יומם של אלו המנהלים את עסקיהם עם אנשי עסקים דתיים וגם עם מוסדות תורניים. אנשים שבמצוות אחרות מחפשים תמיד את ה"מהדרין", מתגלים כחסרי מודעות בסיסית לאיסור החמור של הלנת שכר - ואני כמובן מדבר על המובן ההלכתי.

לא אתחיל למנות את שמות המקומות עליהם אני יודע באופן ברור וודאי שעוברים על מצווה זו בצורה מפורשת, אבל אני יכול לספר לכם שזה כולל מוסדות תורניים מכמה מגזרים, עד שנדמה שאולי ניתן לראות בזה ממש "מכה מגזרית".

אגב, הטענה איננה רק כלפי "אלו שם למעלה", אלא אף כלפי כל מי שאיננו משלם בזמן את דמי השכירות, התשלום לעוזרת, למטפלת ואפילו לבייביסיטר.

כנראה שלא סתם אומר המדרש שאחת השאלות שנשאל אדם כשהוא עומד בפני בית דין של מעלה היא האם "נשאת ונתת באמונה?".

אגב "קוממיות", ברכת המעלעל שלוחה לעלון על עיצובו החדש של העלון וכמות הפרסומות שהתרבתה בו. בשבת הקרובה טלו ביד אחת את "קוממיות" ובשניה את "שבת בשבתו" ונסו לשחק מצא את ההבדלים בין עיצובי העלונים. ואז שוב עם "קוממיות" ו"ראש יהודי". אל תתאמצו יותר מדי במציאת ההבדלים. אין הרבה כאלה.

מתמקד בעיקר

אין ספק שבשבת האחרונה חל שיפור ניכר בעלון "שבתון", ולא, אני לא מדבר על המאמרים שלא משתנים שם כבר זמן ארוך. הכוונה היא דווקא לפרסומות.

שבועות ארוכים ליוותה אותי תחושת כאב בכל פעם בה ראיתי עוד אחד מהעמודים שהציגו בצבעים חיים את עיירות הנופש הקסומות שמעבר לים. שוויץ, אוסטריה, הרי האלפים, אגמים צלולים, התמונות הללו פשוט הוציאו לי את העיניים מהמקום. כמו שנאמר - אלמלא מוראו של חשבון הבנק, איש עם רעהו לחו"ל נסעו.

אם עד היום התביישתי לומר את זה בקול, הרי שאחרי תשובתו של הרב עוזיאל אליהו כאן בכיפה, אני מרגיש חופשי לספר עד כמה אני רוצה לכתוב את "מעלעל בתפוצות" על עלוני השבת בפריז וגם ברומא.

למרבה המזל, חסד עשו איתי המפרסמים השונים, ובזמן האחרון הלכו והתמעטו התמונות, עד שהגיעו לגודל שמאפשר לי לקרוא קטע שלם בלי להסיט את תשומת הלב, כך שבהחלט ניתן לדבר על שיפור ניכר.

ועוד פרסומות

אם כבר בפרסומות עסקינן, קשה שלא להשתומם למראה חלק מהן. למשל הפרסומת ל"ופרצת טיולים" בה מככבת תמונתו של הרבי מלובביץ מסיבות שאינן ברורות. יסביר לי הוגה הפרסומת מדוע "צפונה" זה "צרפת, בלגיה והולנד", ו"ימה" - "צרפת בלגיה ואנגליה". שלא לדבר על "קדמה" ב"טורינו, ריביירה איטלקית" ו"נגבה" ב"אוסטריה, ברלין, וורשה וקרקוב".

תמוהה לא פחות היא הפרסומת בה מופיע צילום המילים בכתובה בה מתחייב החתן "לזון לכלכל ולפרנס" ותחתיו ההצעה המפתה: "אנחנו נעזור לך לקיים את ההתחייבות". נכון שבכל פעם בה עוד בחור ישיבה צעיר העתיד לקבל מלגה זעומה מהישיבה מתחתן עם בחורה שכבר עובדת למחייתה, צצים כמה וכמה חיוכים אירוניים בקרב אלו שטורחים להקשיב לטקסט הארמי, אבל הגיחוך שעולה למקרא ה"אנחנו נעזור לך לקיים את ההתחייבות" הוא לא פחות גדול.

ולסיום, חידה - "אז מה באמת ההבדל??? מה מייחד את תורת מרכז הרב לעומת הר המור? ישיבת רמת גן מישיבת פתח תקוה, עמונה מעצמונה, כרם ביבנה משעלבים, בית אל א מבית אל ב? אור עציון מהר עציון, עתניאל מעלי...".

את התשובה כנראה ניתן למצוא במדרשה שזו לשון הפרסומת שלה וכנראה שגם דרכה למשוך את הבנות, כשכמובן אי אפשר להתחמק מהמשפט המוקף שם בעיגול "גם שכל גם רגש".

אחרי כל הציניות, אין ספק שבהחלט חשוב שבנות המגזר הצעירות יתעסקו בשאלת ההבדלים הללו, אחרי הכל - הם צריכות לדעת איך לבחור חתן, לא?

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר