מעלעל: הרב הגאון דני דנון

דני דנון בפרסומת, דני דנון בדבר תורה, דני דנון בראיון אחד על אחד. המעלעל שוקל לבחור בדני דנון בפריימריז הליכוד, מעניין למה

אלנתן זכריה, כיפה 21/12/14 18:21 כט בכסלו התשעה

כיפה, צילום: כיפה
כיפה, צילום: כיפה

כדאי שנתרגל לזה. בזמן הקרוב העלונים המרכזיים הולכים להיות רק על נושא אחד - הבחירות. מעצבן? משעמם? לא מתאים לבית כנסת? אולי, אבל אל תשכחו שאתם תמיד יכולים לקרוא עלונים יותר תורניים כמו באהבה ובאמונה. בעצם לא, גם שם כתבו השבת על הבחירות. אמנם רק כחלק מדבר התורה של הרב ביגון, אבל עדיין, זה הרבה יותר אקטואלי מבדרך כלל.

אם בדברי תורה עסקינן, אי אפשר להתעלם מדבר התורה של הרה"ג דני דנון שליט"א במצב הרוח, שהפליא בניתוח הפרשה, כמעט בלי שנשים לב שאחד העוזרים שלו כתב לו את הדבר תורה, כי למי באמת יש זמן לזה בפריימריז או את הידע. דנון היה השבוע כל כך להוט להשיג את הקולות הדתיים החשובים שהוא החליט למלא אותנו בפרסומים שלו. ככה זה, בכל בחירות חברי הליכוד מתעוררים פתאום וקולטים שהם שכחו ציבור חשוב במלחמה על הקולות - הציבור הדתי לאומי. רק שאז, הכל בא בבת אחת וכל עלוני השבת מוצפים מכל הכיוונים בג'אנק שאמור להיות פרסומת לח"כ ובראיונות ודברי תורה כי הפריימריז הם אוטוטו. יש לי רק שאלה לפרסומאים של דנון, הכוונה בסלוגן "חוזרים לליכוד האמיתי" היא לחזור לזמן של קצב או לזמן של אולמרט?

(צילום: באדיבות המצלם)

בכל אופן, אדגיש כי גם לבית היהודי לא היו חסרים פרסומים של מתמודדים, אמנם לא באותה כמות ועם מעט יותר גיוון, אבל עדיין, פרסומות הציפו את העלונים בצבעי כחול-ירוק. אם נרצה להתעמק קצת, אני חושב שניתן לראות בקטע הזה את הרצינות של המתמודדים. בבחירות האלו מספר המתמודדים בפריימריז של הבית היהודי הוא בלתי ניתן לספירה, בכל שעה אנחנו שומעים על מתמודד חדש שנכנס לפריימריז. ובדיוק פה זה מתחלק לשני סוגים: הסוג הראשון של הרצים לפריימריז הוא אנשים שבאמת מאמינים ביכולתם להיבחר ולשנות דברים במדינה, הסוג השני הוא אנשים שמחפשים פרסום. זהו.

איך תזהו את הרציניים? בבקשה - הרציניים הם אלה שמשקיעים מכספם וממרצם ושומעים עליהם בכל מקום, מה שבא לידי ביטוי, כמובן, גם במודעות בעלוני שבת. אז בדקתי - מתוך יותר מ40 מתמודדים שהצהירו על כוונתם להתמודד בבחירות לבית היהודי רק 11 (!) מתמודדים (מתוכם רק 8 מתמודדים חדשים) פרסמו מודעות בעלוני השבת שמקדמות את הבחירה בהן ואת מה שהם מאמינים בו. הבחירות הפנימיות הן עוד פחות מחודש, מי שלא התחיל לעבוד על להכניס את עצמו לרשימה הדחוקה לא באמת רציני.

גם פרסומות יש מכל מיני סוגים. יש כאלה כמו של ח"כ אורבך שיודע שמקומו בבית היהודי מובטח, אבל לא מזלזל במצביעים ועדיין מפרסם מודעה (אמנם אחת בלבד) בעמוד הראשון של עולם קטן. "אורבך. אתה יודע במי אתה בוחר" + שפם. ויש כאלה כמו של עו"ד יוסי פוקס, חבר ליכוד עד לפני כמה דקות, שהחליט לרוץ לבית היהודי. מה הוא מבקש מציבור המתפקדים? לסמן אותו "רק" במקום השלישי ברשימה שלהם לבית היהודי. הוא בטח חושב שהוא עורך דין ממולח ושרק הוא קרא את החוקה של הבית היהודי והבין שבעצם המקום הראשון, השני והשלישי מקבלים שלושתם 2 נקודות במפקד וכשהוא מבקש לסמן אותו "רק" במקום השלישי הוא בעצם גם יוצא צנוע וגם מקבל את אותן נקודות של המקום הראשון. קצת יהיר מצידו, אבל עוד יותר יהיר מצידו לחשוב שהוא יגיע אי פעם לכנסת.

הטור של דובוב

על הטור של יונתן דובוב במצב הרוח אני לא חושב שדיברתי פה אי פעם. דובוב מביא מדי שבוע שיחות ווטסאפ שלו עם אישי ציבור מהמגזר ומחוצה לו. הפעם, במיוחד לכבוד חנוכה, הוא שפך את ליבו בטור אישי מדהים על העלייה שלו לארץ וסיפור ההתאקלמות שלו כשקיבל יחס חם ואוהב דווקא מהקהילה הדתית-ציונית. בכתיבה מעולה ועם סיפור מרתק הוא הצליח להשאיר אותי פעור פה, ויותר מזה - עם טעם של עוד. דובוב, עזוב אותך מהווטסאפ, תמשיך לכתוב טורים כאלה ומובטח לך חלק בעולם הבא. או לפחות בטור הבא.

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר