ממשלות אשכול וגולדה ביקשו: לרוקן את הרצועה מפליטים - ולספח

במהלך כנס על יחסי ישראל-עזה נחשפו מסמכים פנימיים מדיוני ממשלה, שמלמדים על רצונם של מנהיגי המדינה לשעבר לפנות את תושבי הרצועה. אלוף במיל' וילנאי: "תפישת 'הכיבוש הנאור' הייתה עיוורון, עד שלא נגיע להסכם לא נשכון לבטח"

דויד ליבנה 15/03/18 13:12 כח באדר התשעח

ממשלות אשכול וגולדה ביקשו: לרוקן את הרצועה מפליטים - ולספח
חגי הוברמן חושף את המסמכים על רצועת עזה, צילום: דוברות מרכז קטיף

ממשלותיהם של לוי אשכול וגולדה מאיר ביקשו להעביר את ערביי רצועת עזה לגדה המערבית. כך עולה מתוך מסמכים שחשפו היום (ה') העיתונאי חגי הוברמן ופרופ' מרים ביליג, במסגרת הצגת מחקרם על תפיסת ממשלות ישראל את רצועת עזה מאז קום המדינה. המחקר הוצג במסגרת יום עיון משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי ומרכז קטיף
 
הוברמן הציג כמה מסמכים, ובהם אלו המתעדים דיונים פנימיים בממשלה עם תום מלחמת ששת הימים. לדבריו, ב-67' הציעו לאשכול האלוף חיים הרצוג, משה ששון, שאול בר חיים ודוד קימחי, חברי וועדה מיוחדת שמינה רה"מ אשכול, כי "ערביי רצועת עזה יועברו לממלכה הירדנית".
 
בהמשך חשף מסמכים מתוך תוכנית אלון, לפיה גם יגאל אלון תמך ב"טיפול בערביי רצועת עזה מחוץ לרצועה". עוד נחשף כי אל"מ מוטה גור אמר לפרוטוקול בדיון שהתקיים כמה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים כי "יש ליצור מצב בו יהגרו תושבי הרצועה מרצון לגדה".

מסמכי הממשלה בנוגע לרצועת עזה

מסמכי הממשלה בנוגע לרצועת עזהצילום: מתוך מחקרם של העיתונאי חגי הוברמן ופורפ מרים ביליג

מסמכי הממשלה בנוגע לרצועת עזה

מסמכי הממשלה בנוגע לרצועת עזהצילום: מתוך מחקרם של העיתונאי חגי הוברמן ופורפ מרים ביליג

האלוף במיל' מתן וילנאי, ששימש כאלוף פיקוד דרום בזמן האינתיפאדה הראשונה והסכמי אוסלו, העניק הצצה לשינויים שהתרחשו בסוף שנות השמונים ובמחצית הראשונה של שנות התשעים.
 
"התפישה הדיינית - 'אנחנו כיבוש נאור' הייתה עיוורון שלנו", פתח וילנאי והוסיף: "צריך להודות שכשנכנסתי לתפקיד ב-89' נוצרה דמות של פלסטיני צעיר חדשה מתקוממת. האתוס הזה תפס את החברה הפלסטינית מאז ועד היום".
 
בהמשך תיאר וילנאי כמה קשה הייתה ההתמודדות ההסברתית: "המצלמה הופכת כלי נשק אסטרטגי ואנחנו מוצאים את עצמנו בבעיה גדולה. אנחנו הצבא הכי חזק במזרח התיכון ואלה ניצבים לפנינו באבנים. בחודש הראשון באינתיפאדה חשבנו נפעיל כח נגמור את הסיפור... בכל זאת אנחנו היינו אנשי צבא וזה העולם שהכרנו".
 
וילנאי סיפר עוד כי שוחח לא פעם עם מי שלימים יהפכו למרים שבאויבי ישראל: "שוחחתי אז בתקופה ההיא עם שייח יאסין ועם הנייה, שיחות ארוכות ומעניינות על ישראל והפלסטינים, לאן הולכים".

מתן וילנאי בכנס מרכז קטיף והמכון למחקרי ביטחון לאומי

מתן וילנאי בכנס מרכז קטיף והמכון למחקרי ביטחון לאומיצילום: דוברות מרכז קטיף

 
בהתייחס לאנשי גוש קטיף אמר וילנאי בהתרגשות כי "הגוש הוא ארץ ישראל היפה - האנשים, החקלאות. כשסללנו את ציר כיסופים היו מי שכעסו עלינו גם מקרב המתיישבים שקראו לנתיב הזה 'ציר הארנבות כי הם ביקשו לא להראות פחד".
 
הוא הדגיש כי בזמנו "כולנו תמכנו באוסלו וחשבנו שנכון לעשות את המעשה הזה. יש לציין שרבין היה מחובר לשטח והכיר. התנגדו בזמנו להצעתי להקים גדר סביב רצועת עזה וכבר אז דיברנו על מנהרות ודיברנו על טילים. ההתנגדות הייתה בגלל העלות - 60 מיליון שקל. בסוף קיבלו את הצעתי אחרי שרבין קבע שיש להקשיב לי והוקמה גדר".

לדעתו, "כל עוד לא נפתור את הבעיה הפלסטינית - ואני בא מבית של ארץ ישראל השלמה - עד שלא נגיע להסכם לא נשכון לבטח".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר