ביריה - שבת זכור

בביריה למדנו וראינו כי חזון ומסרים מתפרטים למעשים קטנים, למדנו שחלומות מתגשמים הלכה למעשה, אם רק רוצים. מתיישבי ביריה, מהווים לנו, דור ההמשך, סמל ומופת, דוגמא אישית והוכחה לכך כי "כשרוצים – השמים הם הגבול!".

צביקה צפדיה 09/03/06 00:00 ט באדר התשסו

"זכור את אשר עשה לך עמלק", כך נקרא השבת בהפטרה. על קריאה זו זכתה השבת לכינויה "שבת זכור". הזיכרון, הוא יסוד מוצק בעולמו של היהודי. היהודי הוא אדם זוכר. הוא זוכר את מעשי אבותיו. הוא זוכר את ירידתו ועלייתו ממצרים, את נדודיו במדבר, את נחלת אבותיו, את אישיו ודמויותיו הבולטים. הזיכרון היהודי איננו רק ידיעת הפרטים מן העבר. זיכרונו משליך על עתידו. מקיים הוא, היהודי, בהלך דרכיו את המאמר המפורסם: "עם שאינו זוכר את עברו, עתידו לוט בערפל".

אנו מצווים על מצות הזיכרון. זיכרונם של אירועים מכוננים, עקרוניים, מהעבר הרחוק (כמו אותן ששת הזכירות, שבתורה) והקרוב (כמו קדושי עליון קרבנות שואת אירופה, חללי מערכות ישראל ושאר הרוגי מלכות שאי אפשר לעמוד במחיצתן) - מהווים לנו לדגל, לדגם. למען נוכל אנחנו, ללמוד את דרכם ולהמשיך את דרכם.

זיכרונו של היהודי, איננו בבחינת ידיעת העבר, בלבד. הוא בבחינת חזון וחיזוי. ידיעת העתיד. "כי גדול הוא עברנו, ויותר ממנו, גדול הוא עתידנו" (הראי"ה קוק"). גדולת העבר, היא בבחינת סיבה ותוצאה של גדלות פוטנציאלית הטמונה בעתיד.

בשבת זו, יא' באדר, לפני 60 שנה, התקבצו כמה חברים בני מצוה (ואולי קצת יותר...) והחליטו לתקן את העולם. "פה נקים את מפעלנו", הם שרו. שרו, אבל גם עשו. הקימו את ביריה. פעם ראשונה ושניה, כשלו. פעם שלישית, צלחו. התבססו, עברו הלאה – להקים את עין צורים. להקים, לבנות, לטעת. מים רבים זרמו בנחלי הגליל מאז אותו יא' באדר תש"ו ועד לימינו אנו, אך המסרים המרכזיים מביריה לא יבשו.

בביריה למדנו התיישבות. למדנו מסירות. למדנו התמדה. למדנו שותפות.

בביריה התגשמו להם עקרונות היסוד של תנועת הציונות הדתית, "תנועת בני עקיבא". התחברו להם תורה עם עבודה. הוכח כי "גדולים החולמים חלומות גדולים, הופכים החלומות למציאות. וגדולים העוסקים במעשים קטנים, הופכים המעשים לגדולים" (הרב מ.צ. נריה)

בביריה למדנו וראינו כי חזון ומסרים מתפרטים למעשים קטנים, למדנו שחלומות מתגשמים הלכה למעשה, אם רק רוצים. מתיישבי ביריה, מהווים לנו, דור ההמשך, סמל ומופת, דוגמא אישית והוכחה לכך כי "כשרוצים – השמים הם הגבול!".

"לכאורה, היה צריך כל יהודי בישוב לבוא ולהציץ רגע לביריה והיה שואב עידוד לעשר שנים. ...למעשה, היה שם כל הישוב כולו, כל הישוב היה עם המעפילים לביריה". כך אמר אחד ממתיישבי ביריה. השבוע, הצצנו וראינו, כי, אכן, כל הישוב היה שם. כשלושת אלפים חניכנו, נער ונערה, מכל קצות הארץ.

תפקידנו, להביט אל העבר, לזכור ולא לשכוח את אשר אירע לנו בביריה. ללמוד ולפעול בהווה ובעתיד, בדרכה של רוח ביריה. ערכים של מסורת והתיישבות, של תורה ועבודה, ספרא וסייפא המשמשים בערבוביה.

לקראת מערכת בחירות, שמבליטה בדרך כלל את השונה, את המפלג(ה). נבליט אנו, חברי בני עקיבא, בוגרינו והורי חניכנו, את היחד שהתאפיין לפני 60 שנה, במצודת ביריה, עת חברו יחדיו יהודים להלחם בעוז ובגבורה על ארצם: "שכם בשכם צעדו, טפסו, בלילה ההוא 'הפועל המזרחי' ותפילין תחת בית שחיו, ליד איש 'השומר הצעיר' ", כל אלו שילבו זרועות יחדיו והצהירו "יהודים אנחנו – רק יהודים!".

נמשיך לשאת בגאון את המסרים שהתאפיינו בפסגת הר הנועזים במצודת ביריה, אז וגם היום וגם בשישים השנים הבאות (לפחות...), ובכך נחבר עבר אל הווה, והווה אל העתיד.

בעודנו מציינים השנה גם עֹז לתנועתנו נזכור ונזכיר את מאמרו של מחבר ה"שולחן ערוך", ר' יוסף קארו, בפתיחת חיבורו, שחלק ממנו ("אורח חיים") נחתם בביריה באלול החשב"ה (1555): "הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אבינו שבשמים".

נעשה טוב ואז גם יהיה טוב. ובעזרת ה' נעשה ונצליח.

בברכת חברים לתורה ועבודה

צ ב י ק ה צ פ ד י ה
ר א ש מ ח ל ק ת מ פ ע ל י ם
תנועת בני עקיבא בישראל

ארגון עד כאן יוצא בקמפיין גיוס המונים למעקב אחרי העברות הכספים של רע"מ - בואו להיות שותפים

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר