אל''מ אילן רמון ז''ל – יהדות, ישראליות ואנושיות במקום אחד

הרב ישראל וייס, הרב הראשי של צה"ל , על אילן רמון ז"ל.

הרב ישראל וייס, תת אלוף, הרב הראשי לצה''ל 14/02/03 00:00 יב באדר א'




אילן יקירי,


עם שהלכת מאתנו, נשארת. נכון, ניטל אומנם גופך, אך הואר זוהרך והועמק חותמך "כצדיקים שאף במיתתם קרויים חיים".


אילן, גם לא השמיים היוו בעבורך את הגבול, שכן חצית אותו, זכית להיות מטווה הדרך, חורש התלמים, מציב היעדים, מקרין המאורות ומעמיק השורשים, הותרת במותך את צוואתך, צוואה ישראלית, צוואה יהודית, צוואה אנושית.


הגדרת עצמך כ"לא דתי" וכמי "שאינו שומר תורה ומצוות", ועם זאת "טרחת" לקחת איתך אל החלל החיצון את המהות הפנימית של יהדותך, את תורת ישראל ואת כשרות מזונה, ואת סמליה ואת מסורותיה, את שורשיך היהודיים, כמו ביקשת לומר לכולנו – עם שאני פרטי, אני כללי, אינני עוד אילן של רונה והילדים בלבד, כי אם אילן של היהודים כולם, אני כשליח ציבור רואה עצמי מחויב לסמלים ולמסורות ולשורשים ול...מאיין באתי.


דומה אילן שבצוואתך זו, אתה מורה לנו לרדת מן הסולם, שראשו מגיע השמיימה שם אתה ניצב, במלוא רום אישיותך, אל הרגליים המוצבות ארצה, שם אנו ניצבים, כאן למטה בעולם החומר. אתה מצווה לרדת ולהפנים, לרדת ולתרגם, לרדת ולהוציא אל הפועל, את צוואתך היהודית, האנושית, הישראלית כל כך. יורשה לי אילן, ליטול את מורשתך זו, ולקרוא לכל הגוונים האנושיים במדינה ובעיקר לאוחזי דגל ההנהגה הציבורית, לכבד את מקורות היניקה היהודיים – גם אם לא לקיימם הלכה למעשה – אבל לשמר מקומם וכבודם. לא לבטלם, לא לחרפם, לא לגדפם, לא לביישם ובוודאי לא לעשותם לאסקופה הנדרסת, הביטו אחי במאור הגדול, ההולך לפני המחנה, אחזו בצמרות האילן המלא כרימון, ראו את כור מחצבתו / מחצבתכם, חזו בדברי הקודש שנטל אילן עמו וזכרו, שמתחת לכל לב יהודי מצויה נשמה, מצוי הניצוץ היהודי וגם אם מכוסה הוא בשכבות של הדחקה, הוא מצוי וקיים, ניצב ובוער.


ומה נטל עמו אילן – את העולמות העליונים.


ספר תורה נטל – סמלה של אחדות ישראל בחינת "ויחן ישראל כנגד ההר" כאיש אחד בלבד אחד, נטל את סמלה של שרשרת הנצח, של העם לדורותיו.


אוכל כשר נטל, שיש ולעיתים אנו בזים לו, בשעה שממש עליו, הקריבו יהודים רבים את חייהם במהלך הדורות.


נטל עמו את תפילת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ואמרה מעל פסגתה של ירושלים בירתנו.


מה נטל עמו היהודי ה"חילוני" הזה? נטל את יהדותו, את מהותו, את יחודו, את שורשיו. שכן אילן הבין שחומת הביטחון האנושית / היהודית, לא תבנה מהריסת המקורות ומייבוש המעיינות, כי אם מחיבורם אל עתידנו.


אני רואה בעיני רוחי את אילן, יפה המראה והתואר, אני רואה אותו תוכו כברו, מלגו ומלבר חד הם, אני רואה אותו כמי שפיו וליבו שווים, אני רואה את שלמותו של האילן, את חוליותיו הנובעות זו מזו, אני מבחר את המכלול, את הפרי לענפים, את הענפים לגזע, ואת הגזע לשורשים.


אני רואה את מקורות היניקה היהודיים של אילן ז"ל, מה שאינני רואה ומה שאינני מבין באורגניות הזו של האילן, הוא את תפקידם והימצאותם של התאים המתים שבליבתו ושבטבורו, של כל עץ ועץ, לשם מה הם שם התאים המתים? התשובה הבוטנית לשאלה זו, מצויה בעובדת זקיפות קומתו של העץ, המותנית בתאים המתים.


אילן יקירי, במותך זקפת קומתו של עם ועולם. "יהי זכרך ברוך לעד", אמן ואמן.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר