100 שנה אחרי: כדורי רובה טורקיים נמצאו בשומרון

הממצאים, שרידים לאחד הקרבות האחרונים במלחמת העולם הראשונה, התגלו בחפירות שקיימו תלמידי בית ספר מברקן. אחד מהם הופתע לגלות שאבי סבו שירת בצבא הטורקי

חדשות כיפה חדשות כיפה 04/01/18 08:51 יז בטבת התשעח

100 שנה אחרי: כדורי רובה טורקיים נמצאו בשומרון
כדורי רובה טורקיים שנמצאו בשומרון, צילום: בי"ס בנציון נתניהו ורועי חדי

בדיוק מאה שנה לאחר אחד הקרבות האחרונים בין הבריטים לטורקים במלחמת העולם הראשונה, התרחש השבוע צירוף מקרים יוצא דופן, כשתלמידים בכיתה ד' חשפו חמישה כדורי רובה שנותרו מהלחימה.

הממצאים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות משותפות של ילדי בית הספר בנציון נתניהו בברקן שבשומרון יחד עם סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, במסגרת מיזם לו שותפים אגף החינוך במועצה האזורית שומרון וחברת "דגש ארכיאולוגיה תיירותית".

רותם טנא, תלמיד כיתה ד' שחשף את הכדורים יחד עם ליהי דרורי, סיפר על כך להוריו, ונדהם לגלות כי אבי סבו היה חייל בצבא הטורקי. "זה מאוד מרגש", אמר רותם, "אני מרגיש כאילו מצאתי חלק מההיסטוריה המשפחתית שלי כאן ליד הבית בשומרון. החלום שלי הוא להיות ארכיאולוג ולגלות עוד חלקים של היסטוריה במדינת ישראל".

הארכיאולוג המלווה את החפירות, אחיה כהן תבור, סיפר: "מצבם של הכדורים מראה שהם כבר נורו מהרובה. ההשערה היא שהכדורים בני למעלה מ-100 שנים שכן הם מתאימים לטכנולוגיה מוקדמת יותר של ירי. זו כמות יוצאת דופן של כדורים לאזור כזה ומרתק לנסות להבין למה בדיוק הם שימשו ובאיזו סיטואציה".

ההיסטוריון חגי הוברמן סיפר על הקרב: "הקרבות בין הבריטים והתורכים ביזור זה התקיימו בדיוק לפני מאה שנה – ונמשכו כשנה. בחורף תרע"ח, פברואר 1918, התייצבו הכוחות התורכים והבריטים לאורך קו חזית שנקרא "קו העוג'ות", שכן הוא חיבר בין שני נחלים שנקראים עוג'ה – הירקון במערב והעוג'ה ליד יריחו במזרח. קו זה עבר סמוך לכפרים חארס וסלפית, לא הרחק מאזור ברקן, בו נמצאו הכדורים.

"רק כעבור שנה, בספטמבר 1918, התקדמה הדיביזיה ה-10 הבריטית צפונה לעבר הכפרים איסככה  סלפית וחארס, כולם סמוך לעיר אריאל של ימינו, צפונה לכיוון שכם וג'נין. אלו היו בין הקרבות האחרונים שסיימו את מלחמת העולם הראשונה.  

תלמידים בחפירות ארכיאולוגיות ליד ברקן

תלמידים בחפירות ארכיאולוגיות ליד ברקןצילום: רועי חדי

השבוע גילו התלמידים גם ממצאים מתקופת התלמוד, בהם בין השאר מטבעות, וכמות יוצאת דופן של פסיפס, המביאות את החוקרים לחשוב שככל הנראה התנהלו במקום חיי יוקרה, וכי ייתכן כי המקום אף היווה סוג של מרכז שלטוני בתקופה זו.

ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, שיבח את התלמידים ואת בית הספר, ואמר: "השומרון עשיר בהיסטוריה וזו הוכחה נוספת לכמה עוד ניתן לחפור וללמוד על ההיסטוריה של הבית שלנו. זה שיתוף פעולה נהדר שמאפשר לתלמידים להיחשף לתחום ידע מרתק, ומאפשר להם להציץ מעבר לנוף אל ההיסטוריה של הבית שלהם ולהעריך אולי אף יותר כל רגב אדמה ולהיות מחוברים אליה. בעידן בו האייפונים והמסכים ממלאים הרבה מיומו של ילד, מדובר במיזם חשוב ומבורך שנותן לילדים אפשרות לצאת מהכיתה הסגורה אל השטח".

מנהלת בית הספר יעל איילון והמורה מלכה רוטשילד, שעומדות מאחורי המיזם, אמרו: "מטרת המיזם היא קידום החיבור אל הקרקע וקידום האהבה לארכיאולוגיה, ואנחנו שמחות שהרבה מהילדים מדברים על החלום להמשיך עם התחום כשיגדלו ומדברים על החלום להמשיך לגלות היסטוריה".