לקראת החגים: כמה יעלה לכם שופר משלכם?

רגע לפני ראש השנה יצאנו לבדוק מה קורה במפעלי השופרות, ולבדוק כמה זה יעלה לכם. היצרנים טוענים: שמעתם תקיעות בשופר שיצרנו לא ידוע? יש סיכוי טוב שהוא לא כשר ואתם לא יצאתם ידי חובה

חנן גרינווד, כיפה
יט באלול התשעה
,
03 בספטמבר, 2015 17:23

צילום:

כ-100 תקיעות בחודש אלול, 200 תקיעות בראש השנה, ארבע תקיעות נוספות ביום כיפור, ובכך מסתכם הרומן שלנו עם השופר בבית הכנסת במהלך השנה. לכן, בניגוד לתשמישי קדושה אחרים, המשמשים אותנו ביום יום, לרוב אנו לא עוצרים לחשוב כמה עולה לנו השופר. אך אם חושבים על כך, בפועל מדובר באחד מתשמישי הקדושה בהם נתקל כל דתי באשר הוא, וכמו כל תשמישי הקדושה והיודאיקה בהם נתקלנו, גם כאן רב הנסתר על הגלוי, ותופעות בעייתיות, ספק חוקיות וספק הלכתיות יש למכביר.

לכתבות נוספות בסדרה:

- כמה זה עולה לנו: חתונה

- כמה זה עולה לנו: תעודת כשרות

- הסודות האפלים מאחורי שוק התפילין

התקיעה בשופר היא חלק בלתי נפרד מאווירת הימים הנוראיים וימי הסליחות. מצוות שמיעת קול שופר היא מצווה מן התורה והיא זו המאפיינת את ראש השנה יותר מכל. בניגוד לימי קדם, אז היו לתקיעות השופר שימושים רבים, ביניהם ככרוז וככלי נגינה במקדש, מאז שחרב בית המקדש ובוטלה הסנהדרין, איבד השופר את משמעותו הציבורית ככרוז המודיע על אירועים שונים, ותפקידו נשמר לקיום המצווה בראש השנה וביום כיפורים. בקהילות שונות נוהגים לתקוע בשופר גם בימי חודש אלול בבתי הכנסת.

במקביל, מאז קום המדינה קיבל השופר מקום של כבוד בטקסים ובאירועים שונים בעלי צביון לאומי יהודי, בין היתר בטקס השבעת נשיא המדינה משמעת תקיעת שופרות, יש שנוהגים לתקוע במימונה, וכן יש הנוהגים לתקוע בשופרות בחתונות ובאירועי בר מצווה.

תהליך ייצור השופר הינו תהליך ארוך, בו כל קרן עוברת שלבים רבים עד הרגע בו היא מגיעה לבעל התוקע. בשופר כשרה אסור שיהיה סדק או נקב ואסור לתקן סדקים או נקבים, השופר צריך להיות יחידה אחת שלמה ללא תוספות וללא מגרעות וגם ציפוי השופר בכסף או בחומר אחר פוסל את השופר מלהוציא ידי חובה.

בתחילה ממיינים את הקרניים, על מנת לקבוע אם קרן מסוימת מתאימה להכנת שופר ולאיזה סגנון וצליל של שופר. רוב השופרות עשויים קרן של איל, כשבמפעלים השונים מייצרים שופרות גם מקרני 'קודו' - אנטילופה החיה באפריקה, קרני עז, יעל ועוד. במפעלים מחטאים אותן בפיקוח ווטרינרי צמוד וכן הן מועברות לחיטוי על מנת להוציא את הריח הלא נעים שיש בקרן.

לאחר מכן, מיישרים במפעל את השופר על מנת לאפשר את הקידוח ובונים את הפיה על מנת שתתאים לפיו וריאותיו של בעל התוקע, מכיוון שלכל בעל תוקע יש העדפות ויכולות שונות. לאחר בניית הפיחה קודחים את השופר ובסוף העבודה מלטשים ומבריקים אותו על מנת לקבוע את מראהו החיצוני.

(צילום: Dror Garti, פלאש 90)

קרני איל מארצות ערב, קרני אנטילופה מאפריקה

אלפי שופרות נמכרים בישראל. בחנויות, בדוכנים ואצל מוכרים פרטיים תוכלו למצוא שופרות מכל הסוגים - שופרות קטנים, גדולים, שופרות מקרן של איל ושופרות מקרן של אנטילופה, אשר אתם מכירים יותר בשם 'שופר תימני'. באופן מפתיע למדי, יש רק שלושה יצרנים גדולים של שופרות בארץ, המייצרים את רוב השופרות אותם אתם רואים בבתי הכנסת הקרובים לבתיכם, ואת הקרניים רוכשים היצרנים בחוץ לארץ.

"אנחנו מייבאים את קרני האיל מארצות ערב ואת קרני האנטילופה מאפריקה", מספר שמעון קינן, בעלי מפעל השופרות 'קול שופר' ברמת הגולן. "בארץ אין קרניים למכירה, וצריך לייבא את הקרניים מחו"ל. אנחנו נוסעים בעצמנו לחוץ לארץ על מנת לבדוק שהקרניים תקינות, ובוחרים אותם אחד אחד".

מכיוון שהבאת הקרניים לארץ, תוך פיקוח ווטרינרי והלכתי צמוד, היא מלאכה לוגיסטית יקרה ולא פשוטה, וכן תהליך הייצור לוקח זמן, המחירים יקרים בהתאם. אומנם, אם אתם מעוניינים לרכוש שופר בזול, ניתן לרכוש שופר החל מ-50 ש"ח, אך כשמדובר בשופר מקצועי אשר יוכל לשמש את בעל התוקע במהלך התקיעות הארוכות בראש השנה, המחירים מאמירים ומגיעים עד סכומים סביב ה-800 ש"ח. אם בשופר תימני חשקה נפשכם, תוכלו לרכוש אותו בסכומים שמתחילים בכ-200 ש"ח, והמגיעים לכ-800 ש"ח.

"בניגוד לתשמישי קדושה אחרים, השופר לרוב לא מתומחר על ידי ההידורים השונים, אלא בעיקר מדובר בשאלה של גודל השופר וסוג הקרן", מסביר אלי קינן, מבעלי מפעל השופרות 'בר-ששת ריבק'. "שופר טוב יעלה לבעל תוקע כ-400 ש"ח, ויחזיק מעמד עשרות שנים". בנוסף לתמחור השופר על פי הגודל המפעלים הישראלים מחזיקים בהשגחות שונות, החל מהשגחה של הרבנות הראשית, וכלה בהשגחות של בד"צים. למחיר גם יש להכניס את כמות השופרות שנפסלים בעת תהליך הייצור, אשר נאמדת בכ-15-20% מכלל השופרות, אחוז בלאי גדול יחסית, אשר משפיע כמובן על המחירים.

"ככל שהקרן גדולה יותר כך קשה יותר להשיג אותה", מסביר קינן. "לכן המחיר של קרן גדולה עולה יותר. קרן גדולה זה כבש בן 9 או 10, וזה נדיר יותר. יש המון קרניים של כבשים בגיל שנתיים או שלוש, אבל בגיל מבוגר יותר קשה להשיג. לכך גם צריך לצרף את מחיר הבד"צ. הם שולחים משגיחים למפעלים וזה עולה כסף".

"שופר הוא דבר מאוד אינדיווידואלי", אומר ריבק. לכל אחד יש את השופר שלו, ומאוד יכול להיות שיהיה אדם שיהיה לו שופר נוח וקל, ואדם אחר שינסה לתקוע בו לא יצליח ויהיה לו קשה מאוד. אנחנו מיצרים פיות עגולות, אליפסות, פיות קטנות וגדולות".

(צילום: shutterstock)

הרוכשים: בעלי תוקע, תיירים ונוצרים אדוקים

בניגוד לשוק הכיפות או התפילין, לא מדובר בהכרח בתשמיש קדושה אשר ייחודי ליהודים בלבד, ובמקביל למכירת השופרות לבעלי התוקעים בחודש אלול, ביתר חודשי השנה, מיצרים המפעלים שופרות לתיירים מחו"ל ולאוונגליסטים אשר רוכשים את תשמיש הקדושה במדינות שונות בעולם.

התיירים המגיעים לישראל נתקלים בשופרות למכירה בכל חנויות המזכרות, ומדובר במזכרת מבוקשת. בעיר העתיקה, במדרחוב בן יהודה, בחנויות ובדוכנים ניתן לזהות את השופרות התימנים הגדולים והשופרות הקטנים והמעוצבים, ולא מעט תיירים חוזרים ובאמתחתם שופר מסולסל אותו הם תולים כקישוט בסלון ביתם.

"המכירות לבתי הכנסת הן רק שליש מהכמות של השופרות שאנחנו מייצרים בשנה", אומר קינן. "יש אנשים שרוכשים את השופר כמוצר יודאיקה, ויש אוונגליסטים שרוכשים מזכרת מארץ הקודש. אנחנו מוכרים בכל העולם - באינדונזיה, בסינגפור, בטאיוואן, בתאילנד ובמקומות נוספים. מדובר במוצר מבוקש".

"אנחנו מוכרים אלפי שופרות בשנה", מסביר ריבק. "אנחנו עובדים כל השנה בשוק המזכרות, ומספקים לחנויות וסוחרים שופרות, אבל לקראת ראש השנה אנחנו משנים את כל פס היצור לטובת שופרות לבעלי תקיעה, שהם שופרות יותר איכותיים ויותר נוחים לתקיעה".

"יש סיכוי לא רע שהשופר שרכשתם לא כשר"

בשנים האחרונות תופעה בה אלפי שופרות, המיוצרים בסין ובמרוקו, מיובאים לישראל. הבעיה, אומרים היצרנים, היא שרבים מהשופרות הללו מגיעים כשהם מודבקים וצבועים, שני פרמטרים אשר גורמים לפסילה של השופר מבחינה הלכתית.

בהודעה שפרסם 'ועד הפיקוח ההלכתי' של בד"צ העדה החרדית רק לפני שבועיים, הוזהר הציבור מפני השופרות הפסולים שמוחדרים לשוק. "בעקבות בעיות שונות שיש בענף השופרות, כמו סדקים הפוסלים את כשרות השופר, הדבקרות של חורים, וכן שופרות שמגיעים ממקומות שונים בעולם שאין בירור מאיזה בעלי חיים הקרניים, נעשה קו ייצור מיוחד של שופרות בפיקוח מטעמנו גם על מקור הקרניים וכן על כל תהליך הייצור", כתבו.

ריבק מדגיש כי מדובר במכה קשה ביותר, וכי אם לא ידוע היכן יוצר השופר, יש סיכוי סביר ביותר שאינו כשר לתקיעה. "אם אצלנו יש כ-20% שופרות שנפסלים, בסין ובמרוקו 40% מהסחורה נפסלת. שם מייצרים את השופרות לנוי ולא לבתי כנסת ולא מעניין אותם אם אסור להדביק או לצבוע".

(צילום: אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה. Gershon Elinson, פלאש 90)

"הגעתי לסין וגיליתי ילדים קטנים שמייצרים שופרות, יד אחת עם צבע ויד אחת עם דבק. כמעט כל יום מגיע אלי אדם לבדוק שופר ומגלה שהשופר מודבק ופסול. אנשים מספרים לי שהם תקעו בשופר חמש שנים ולא ידעו שהוא פסול. אם לא יודעים מאיפה השופר מגיע, יש סיכוי לא רע שהשופר לא כשר בכלל, ושכל התקיעות לא שוות כלום", אומר ריבק.

לדברי קינן, "הם מוליכים את הציבור שולל ויש רבנים שנותנים להם אישורים. זו תופעה רחבה מאוד. במדרחוב בן יהודה ובמקומות שונים כל השופרות הם סינים. הסוחרים מפירים את האיזון הכלכלי וההלכתי. הם מביאים שופרות באיכות לא טובה, ומציפים את השוק. עד לפני כמה שנים צה"ל ייבא שופרות, ואמר שהרבנים הצבאיים בודקים אותם. מה הרבנים הצבאיים מבינים בכלל בייצור ובדיקת שופרות? זה גם לא משתלם, הם קנו כמה מאות שופרות, זה גרושים בשביל הצבא אבל למרות זאת הם רכשו אותם במרוקו במקום בישראל, תוך ויתור על הקפדה על ההלכה".

באופן אירוני למדי, אומרים היצרנים, המחיר של השופרות המיובאים אינו זול מאשר השופרות המיוצרים בישראל, ובמקרים שונים אף יקר יותר. "יש תופעת ייבוא מזוודות. יהודים מגיעים למרוקו, ומציעים לו לרכוש שופרות. הם חוזרים לישראל עם עשרות שופרות ורוצות להרוויח, ובסוף המחיר אפילו יקר יותר כי המוכר רוצה להחזיר לעצמו את העלויות של הטיסה והמלונות. כל אחד מגיע ממרוקו עם שופרות מלאות תולעים וחיידקים, שיוצרו בידי ילדים. זו בדיחה", אומר ריבק.

"אנשים תוקעים בשביל הציבור, לא בשביל עצמם, ומכשילים את הציבור", מוסיף ריבק, שמספר שבמשרדו הוא מחזיק אלבום תמונות מלא שופרות פסולים בהם נתקל במהלך השנים. "זה הזוי. אנשים בודקים מי כתב את התפילין שהם מניחים, אבל לא מקפידים בשופר בו הם משתמשים בראש השנה וביום כיפור. אני תמיד מופתע מחדש. מצאנו שופרות מפוליאסטר, שופרות מודבקים. אנשים לא מבינים ונכשלים".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: דוברות משטרת ישראל

תקרית חמורה בשומרון: נערים השליכו בקבוקי תבערה על רכבי מג"ב

קרא עוד