ללא מורא

אחיו של הרב מלמד נחלץ להגנת אחיו ומדגיש: אחדות הרבנים חשובה היום יותר מתמיד

הרב אברהם מלמד 15/12/09 00:00 כח בכסלו התשע

ללא מורא
ויקיפדיה, צילום: ויקיפדיה

בימים האחרונים אחי הגדול, הרב אליעזר, נעשה מוקד להתעניינות תקשורתית, וגורמי הביטחון סימנו אותו ואת ישיבתו ובעקבות כך החליטו להוציאה ממסלול ההסדר בשל דעותיו נגד שימוש בחיילי צה"ל למשימת עקירת יישובים יהודים מארץ ישראל.

רציתי להגיב כאחיו הצעיר לטענות והאשמות שנשמעו ולקרוא קריאה אמיתית לאחדות הרבנים שכה נחוצה לנו בכלל ובפרט בימים אלו.

אני מאמין כי כל רב נאמן תומך בחירותם של רבני ישראל להביע את דעתם התורנית ללא מורא. זוהי זכות בסיסית וחובה מוסרית על כל רב ומחנך בישראל להביע דעתו ואת השקפת עולמו על פי מה שהוא מבין בתורה, כמובן תוך הסתמכות על מקורותיה של תורה ועל רבני ישראל הקודמים בדור הקודם שעליהם אנו נשענים. זהו הבסיס לכל דיון בבית דין, לא תענה על ריב לנטות שתהיה דעה עצמאית ואמיתית של כל רב וחכם לפי הבנתו בתורה. אין צורך להסכים עם אחי על דעותיו כדי לתמוך בחירותו להשמיע דעתו ללא מורא.

דעתו של אחי, על אי ציות לפקודה לעקירת יישובים, אינה חדשה. זו הייתה דעתו של מו"ר מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בכרוז לא תגורו: על כל איש צבא בישראל לעכב דבר זה וכו של מסירת קרקעות ישראל לידי גויים, וכן דעתו של מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב ערב הגירוש מגוש קטיף, וכן דעת הרב שאול ישראלי ראש ישיבת מרכז הרב, הרב משה צבי נריה ראש ישיבות בני עקיבא, והרב שלמה גורן הרב הראשי לישראל והרב הצבאי הראשי הראשון שייסד את הרבנות הצבאית (הם פרסמו מודעה ביחס לתכנית לעקירת יהודים מחברון). יכולים לחלוק על דעה זו, לטעון שישנם שיקולים אחרים שדוחים יישוב ארץ ישראל, ומחייבים מילוי פקודה בכל מחיר כלכידות ואחדות העם. אך אין יכולים לשלול את הלגיטימיות של הבעת דעה זו שהובעה על ידי רבנים רבים בציונות הדתית.

גאים להיות חלק מצבא הגנה לישראל

טענה אחרת שהושמעה, שאחי הרב שייך לזרם החרדי, ואינו קשור לציונות הדתית וממילא לא אכפת לו כביכול להתנתק מהמדינה. ובכן אני יכול להעיד כבן משפחה, שכולנו שירתנו ומשרתים בצה"ל. וכל משפחתנו מוקפת אנשים שמשרתים בצבא ישראל ואנו גאים להיות חלק מצבא הגנה לישראל הפועל לביטחון מדינת ישראל, רק לדוגמה: אחי השתתף במלחמת לבנון השניה, אחיין שלי ששירת בסיירת גבעתי השתתף בעופרת יצוקה, בנו של אחי הרב, שירת ביחידה קרבית. אחי הרב בעצמו מאד רצה לשרת ביחידה קרבית אך בשל בעיה רפואית נבצר ממנו, ולבסוף הוא שירת ברבנות הצבאית.

אכן כולנו מוקפים חיילים וקצינים במעגל המשפחתי הקרוב והרחוק ואנו גאים על כך, לא בדיעבד אלא לכתחילה, כי אנו גאים להיות שייכים לדור של תקומת עם ישראל בארץ ישראל, לדור שזוכה לראות את תקומת המדינה בעת הגאולה ולהיות שותף בהגנתה וביטחונה. יחד עם זאת, איננו יכולים להסכים להיות שותפים עם דברים שנוגדים את עיקרי אמונתנו והשקפתנו כיהודים וכציונים. האם מישהו חלם לפני 40 שנה או בקום המדינה, שצבא ישראל ישמש אי פעם לפעולה של עקירת יישובים יהודים בארץ ישראל? לפיקוח על הרס בתים של יהודים? לפעולות שיטור ואכיפה כנגד אוכלוסיה יהודית? אל תערבו את הצבא בפוליטיקה, וממילא תחסכו את הדילמה הקשה של החיילים למי לציית, לאמונת ישראל הנצחית, או למפקד שקיבל הוראה פוליטית לא צבאית השנויה במחלוקת.


השלט שחולל סערה (צילום: מירים צחי, באדיבות חומש תחילה)


לא למשפט שדה

טענה נוספת שהושמעה כאילו אין לנו כבוד לנציגי הממסד, ולשרי הממשלה, ומדוע לא לבוא לפגישה כששר הביטחון מזמין לשימוע? ובכן אחי הרב נפגש עם סגן שר הביטחון מתן וילנאי בירושלים בצורה של פגישה הדדית ומכובדת. ואדרבה היה שמח להמשיך הידברות זו. אך הזמנה לשימוע פירושה כאילו יש כאן משפט שדה. האם הבעת דעה של רב על פי מצפונו, יש בה משהו שצריך להתנצל עליו? להבהיר ולהסביר כן, אך לא בצורה של שימוע, שתוצאותיו היו ידועות מראש. הרי לא יצוייר ששר הביטחון היה רוצה להבין יותר את השקפת העולם של אחי ושל רבני הציונות הדתית ולחשוב יחד עימהם איך שומרים על לכידות צה"ל ולכידות החברה הישראלית ומצד שני מבינים באמת את השקפות העולם השונות ומחפשים את הדרך הנכונה לגשר ביניהם, אין לי ספק שהוא היה הולך לפגישה. אך כשהמטרה לכפות דעה בצורה בוטה וגסה כדרכו הכוחנית של ברק, בלי להבין ולתת מקום לצד השני. ברור שאין שום טעם ללכת ולהיפגש.

אני מקווה שעת זו בה שר הביטחון מתערב בצורה כל כך בוטה בחירותם של הרבנים וישיבות ההסדר. תהיה שעה יפה של אחדות הרבנים מכל הגוונים, בין אלו הממלכתיים המתנגדים בסוגיה ספיציפית זו לדעותיו של אחי, ובין אלו התקיפים הדוגלים בקו תקיף ובלתי מתפשר בסוגיית שיתוף החיילים במשימות נגד ההתיישבות. כי אחדות הרבנים חשובה תמיד.

קשה לי עם הטוקבקיסטים

לי באופן אישי מאד חשובה אחדות הרבנים מאז ומתמיד בכל זמן ובכל מצב. ואני מאד נגד אותם אנשים המזלזלים ברבנים שאינם מתאימים להשקפת עולמם. אני סבור שהכבוד חייב להיות הדדי, שהרבנים יכבדו אחד את השני, כשם שיש לכבד את הרבנים בעלי הדעה התקיפה, כן יש לא פחות לכבד את הרבנים בעלי הדעה המתונה, שכולם מכוונים למטרה אחת, לחזק אורה של תורה במדינת ישראל, ולחזק את אחיזת עם ישראל בארצו מתוך אמונה גדולה.


מאד קשה לי עם אותם טוקבקיסטים שמגיבים באתר ערוץ 7 וכותבים נגד הרב חיים דרוקמן שליט"א ורבנים אחרים רק בגלל שאינם מתאימים בדעותיהם לאותם קיצוניים. הרב חיים דרוקמן שליט"א מחשובי רבותינו, מוסר נפשו למען עם ישראל עשרות שנים, ופועל בדרך של קירוב לבבות ודרכי נעם, למען עם ישראל תורתו וארצו. וגם אם ישנם דרכים שונות של רבנים אחרים הפועלים יותר בדרך של עוז ולוחמנות, חשובה לא פחות דרכו של הרב דרוקמן שליט"א וחובה לכבד איש את רעהו. גם מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שנשאל על היחס בין הרב דרוקמן לרב כהנא (חוברת גדול שימושה), לאחר שהדגיש שהרב דרוקמן הוא נציגו, הציג את הרב דרוקמן כפועל בדרך השלום, ואת הרב כהנא כפועל בדרך העוז, ואין שלום אלא תורה ואין עוז אלא תורה, והאמת והשלום אהבו. והעיקר לכבד ולאהוב אחד את השני. וכשנהיה כולנו מאוחדים למען המטרות הגדולות שכל כך משותפות לכולנו, בעזרת ה נוכל לעשות ולהצליח.

אקווה שתהיה התייחסות לדברים עצמם, ומעז יצא מתוק, אחדות רבני ישראל למען חירותם, והבהרת עצמאותם של ישיבות ההסדר כשותפות במדינת ישראל מתוך מוטיבציה גדולה ואהבה גדולה אך מתוך עצמאות השקפתית של נטילת חלק בעולה של מדינת ישראל, מתוך כבוד הדדי להשקפה הציונית החילונית ולא מתוך התבטלות אליה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר