כארבעה חודשים לאחר הדיון הקודם בנושא, נערך הבוקר (א') הדיון השני בבג"ץ בעניין מתווה הכותל. בדיון הקודם ביקש בית המשפט מהמדינה לבטל את ההקפאה על המתווה, אך מאחר שהמדינה סירבה לעשות כן, כונס הבוקר דיון נוסף בהרכב מורחב בראשות הנשיאה אסתר חיות. במהלך הדיון אמר השופט יצחק עמית כי "כל מה שקורה כאן היום הוא מאבק על הכרה ועוצמה של נשות הכותל".
בפתח הדיון ציין עו"ד ד"ר יובל רויטמן מטעם המדינה כ"גישת המדינה היא שעל אף שהמתווה מהווה ניסיון ראוי, שהיועץ המשפטי לממשלה סבר שיהווה פתרון על דעת כל הצדדים לסיום העניין, אנחנו לא נמצאים שם, ועל כן המדינה עומדת על כך שהמתווה בטל".
עוד הוסיף רויטמן כי "על אף שיש עתירות בבית המשפט ולמרות שבקשתן לצו הביניים נדחתה, נשות הכותל ודומיהן פועלות בכוח פיזי כל הזמן כדי להכניס ספרי תורה לרחבה העליונה, וזה יוצר אי סדרים ובעיות".
במהלך הדיון הוקרנו על ידי שני הצדדים סרטונים אשר מציגים את המצב הקשה בכותל לפי ראות עיניהם. הסרטונים משני הצדדים הציגו תמונות קשות של אלימות, צעקות שריקות וחילול הקודש. על דברים אלו אמר עו"ד הראל ארנון אשר מייצג את ארגון נשים למען הכותל: "אני מבקש לקרוע את המסכות של נשות הכותל שמבקשות לנהל מאבק פוליטי מובהק ולכסות אותו בכסות משפטית, ואין זה המקום. בית המשפט מנוע מלעשות כן ולא ראוי שהכותל המערבי יהיה המקום בו ינסו לקדם אג'נדה כלשהי".
עוד הוסיף ארנון כי "המראות הקשים שהוצגו בסרטונים הם תוצאה ישירה של כך שהחברה הישראלית מנהלת מאבק, אבל המאבק הזה לא יכול להיות מוכרע כאן בבית המשפט, ולא יכול להתקיים בכותל".
עורך הדין רנאטו יאראק מטעם עמותת ליב"ה יהודית, העלה בטיעוניו את נושא סמכותו של בית המשפט להכריע ולהתערב במקומות הקדושים: "אני מציע לבית המשפט לא לשלוח ידו להחליט מהו מקום קדוש. יבוא מי שיבוא וינצל זאת על דעת עצמו. מקום קדוש נקבע על פי בני דת מסוימת שהמקום קדוש לה. במקרה של הכותל, מדובר ברבנות, וכפי שלא נשאל את בית המשפט בשאלות לגבי מקום קדוש מוסלמי גם כאן לבית המשפט אין מקום".
הדיון עסק בתפקידו של הכותל המערבי בחייהם של כלל העם היהודי, והזכויות של ציבורים שונים לעשות בו לפי ראות עיניהם, גם אם הדבר פוגע ברגשות אחרים. "הכותל המערבי מנסה למצוא את המכנה המשותף של כלל העם היהודי, כל אחד מדבר עם אלוהיו, מסתכל בסידור שלו ומתפלל, הזכות הזאת לא נפגעת, והרבנות תעמוד על המשמר שלא תפגע. כולם יכולים להתפלל ובלבד שיכבדו את כללי המקום", סיכם עו"ד דורון טאובמן מטעם הרבנות הראשית.
בסיום הדיון גורלו של הכותל עדיין עומד בשאלה, האם הסטטוס קוו במקום הקדוש ביותר ליהודים יישמר, או שמא יתקבל תקדים יוצא דופן שיפתח פתח להתערבות בית המשפט בנעשה במקומות קדושים. הרכב השופטים יתכנס שוב בהמשך כדי לדון בדברים שעלו בדיון היום.
בתנועת נאמני תורה ועבודה התייחסו לדיון בבג"ץ, ואמרו: "נושא הסדרי התפילה בכותל לא צריך להגיע לבג"ץ. זו אותה שיטה חסרת אחריות של התנערות מקבלת החלטה ברמת הממשלה והקואליציה לגבי היכולת להכיל את כלל העם היהודי, ולאפשר חופש פולחן במקום הקדוש לעם היהודי.
"כך היה בנושא השבת, כאשר גרירת רגליים של השר דרעי הובילה לפסיקת בג"ץ בנושא המרכולים, וכך כאן הממשלה מקפיאה מתווה שהיא בעצמה קיבלה, רק כדי לקבל את הפשרת ההקפאה באופן כפוי על ידי בג"ץ.
"השיטה הזו ראויה לגינוי, והיא מולידה את ביזוי הכותל, בנוסף להצתת מלחמת אחים נוספת בין יהדות התפוצות והעם היושב בציון. צריך לקבל החלטה לסיים את הסאגה הזו, לחזור להידברות עם הזרמים ולחשוב מחדש על כל נושא מתווה הניהול של רחבת הכותל שכרגע מופקד בידי גורמים חרדיים שלא מייצגים את כלל העם היהודי".
מנכ"ל התנועה המסורתית, ד"ר יזהר הס, אמר: "במקום להתבונן בחרטום הנעל ולמלמל בבושה, הרהיבה המדינה עוז לטעון כי המתווה בעצם, לפחות בהיבטיו הפיזיים, מיושם הלכה למעשה. זה לא רק רחוק מהאמת, זו זוהי גניבת דעת ממש. ישראבלוף נשאר בלוף גם אם הוא מנוסח בשפה של טיעון משפטי. זהו ניסיון נואל לטעון כי הזכות המהותית לתפילה נענית, וכל היתר, הדברים שהם-הם עיקר המתווה, הסיבות שבגללן נעתרנו לו למרות כל חסרונותיו, רק קצף על פני המים.
"קשה היה לפספס את הלך הרוח בין שופטי בג"ץ נוכח הטיעונים הכה מתחכמים שהשמיעו באי כוח המדינה. פסיקה אמנם לא ניתנה היום, אבל אני מקווה שבתום הזמן שהקציבו השופטים יעניק לנו בית המשפט את הסעד הכה מתבקש".
בתוך כך, בשבוע שעבר פורסם בוואלה כי כמאה רבנים, בהם בכירים בציונות הדתית, פנו בשבוע שעבר לשופטי בג"ץ בדרישה שלא יתערבו בנעשה במקומות הקדושים.
"מקום תפילה אינו מקום של מחלוקת ומימוש אג'נדות ומגמות שונות, ודאי לא שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי, מקום התכנסותם של ישראל מדורי דורות לשפוך שיחם לפני השם", כתבו הרבנים.
לדבריהם, "חרדת הקודש העצומה שחשים היהודים בכל הדורות כלפי שריד בית מקדשנו בוודאי מחייבת אותנו להמשיך ולנהוג במורא ובקדושה בכותל המערבי לכל ארכו, ועל פי פסיקת הרבנות הראשית לדורותיה. אין לאפשר התנהגות של חולין, קל וחומר בזיון וקלות ראש חס וחלילה, והתנהגות שאינה הולמת את ההלכה ואת מסורת ישראל בכותל, ממנו לא זזה שכינה מעולם".