לא רק בבית המדרש

בערב ההוקרה לרב דרוקמן, הופיע אהרן רזאל עם שירו "קבעתי את מושבי". אלישיב רייכנר חושב שהשיר הזה עומד בניגוד מוחלט לדרכו של הרב - והציונות הדתית

אלישיב רייכנר 13/03/13 08:58 ב בניסן התשעג

אני מאוד אוהב את השירים של אהרון רזאל ובאופן ספציפי גם את השיר החדש שלו 'קבעתי את מושבי', שיר הנושא של אלבומו האחרון. ובכל זאת, עם כל הכבוד, הבחירה לשיר דווקא את השיר הזה השבוע בערב המרגש שהתקיים לכבוד הרב דרוקמן, לא הייתה נכונה.

רזאל מספר בשיר איך הוא מסרב לצאת מבית המדרש כדי להקים בית לקירוב רחוקים או כדי להגיע לקהלים חדשים. בהמשך השיר הוא מסרב לצאת מבית המדרש גם למרחביה של ארץ ישראל, ובפזמון החוזר הוא אפילו רומז שהוא גם לא ממהר לצאת לשירות צבאי, כשהוא שר "בצבא חזק צריכים את כל סוגי החיילים, אבל אני קבעתי את מושבי בבית המדרש הישן".

הרב דרוקמן לעומת זאת, מסמל בחייו מודל הפוך. הוא אמנם מעולם לא התנתק מבית המדרש ובמשך עשרות שנים הוא ממשיך מידי יום להרביץ תורה במאות תלמידיו, אבל הוא ודאי לא קבע את מושבו רק בבית המדרש. כל מי שנכח השבוע בערב שהתקיים לרגל הגיעו של הרב לגבורות, לא יכול היה שלא להתפעם מגודל והיקף עשייתו של הרב. אין תחום עשייה של הציונות הדתית שלא ניכרות בו טביעות אצבעותיו. בתחום הגיור הוא עמד בראש מערך הגיור וצירף לעם ישראל רבבות מתגיירים, בתחום ההתיישבות הוא היה דומיננטי בחידוש ההתיישבות ביש"ע, בתחום החינוך הוא עומד בראש מרכז ישיבות בני עקיבא ותנועות בני עקיבא הארצית והעולמית. בתחום הפוליטי הוא כיהן כחבר כנסת וגם היום הוא נחשב כסמכות רוחנית במפלגה הדתית לאומית, בתחום השירות הצבאי הוא עומד בראש ישיבת הסדר ופנימייה צבאית ובנוסף, נדמה שבכל מפגש או עימות בין הציונות הדתית לצה"ל, אפשר למצוא אותו עומד בתווך ומבקש להרגיע את הרוחות ולשמור על האחדות. מגוון העיסוקים והתארים עדיין לא מספקים את כל הסיבות לסדר יומו הצפוף ולהתנהלותו הבלתי נלאית. אי אפשר לדבר על הרב דרוקמן מבלי להזכיר את מסירות הנפש שלו, שמתבטאת הן בזמינות שלו לסייע לכל אדם כמעט בכל שעות היממה, והן במעשי החסד הרבים שהוא ואשתו עשו ועושים לאורך השנים.

ויש עוד משפט אחד בשיר המדובר של רזאל שמסמל בדיוק את האנטיתזה לאישיותו של הרב דרוקמן. רזאל עונה בשיר לאלו שמזמינים אותו לצאת מבית המדרש במילים: "הרבה שליחים למקום, בטוחני שתמצאו את האיש הנכון". הרב דרוקמן לעומת זאת, הוא איש ה'הנני'. בראיון שקיימתי אתו לפני שנתיים הוא אמר לי: "ודאי שיותר קל ויותר טוב מבחינה מסוימת לעזוב חלק מהדברים ולהתמקד בדברים מסוימים, אבל זה לא יהיה אחראי. דברים הוטלו עלי. ההשגחה הטילה עלי. אני לא יכול להתחמק ולומר אני לא". מתוך תחושת שליחות, הרב דרוקמן לא קבע את מושבו רק בבית המדרש. הוא אינו מסתפק רק בלימוד התורה אלא חי באותה אינטנסיביות גם את העם והארץ. אם אהרון רזאל היה מתייעץ איתי איזה שיר לשיר לכבוד הרב דרוקמן באירוע, הייתי ממליץ לו דווקא על השיר השני באותו אלבום - "את אחיי אנוכי מבקש".

המאמר המלא יתפרסם בעיתון 'מצב הרוח' בשבת הקרובה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר