כפרה עליכם: מחאה ברשת נגד מנהג כפרות באמצעות תרנגולות

המחאה נגד קיום מנהג כפרות באמצעות תרנגולות צוברת תאוצה לקראת יום הכיפורים - כולל הפגנה וקבוצה פעילה בפייסבוק. וגם הרבנים לא נשארים מאחור

אורי פולק, כיפה 03/09/12 11:09 טז באלול התשעב

כפרה עליכם: מחאה ברשת נגד מנהג כפרות באמצעות תרנגולות
law_keven cc-by-sa, צילום: law_keven cc-by-sa

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, מחבר קיצור שולחן ערוך מקור חיים, ביקר את מנהג הכפרות באמצעות תרגנול וכתב: "ולמה אנו צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים, ללא כל צורך ולטבוח בהם ללא רחמים בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים". אבל שאפילו הוא לא דמיין את גודל המשמעות שייחסו לאמירה זו כאן עכשיו בשנות האלפיים.

לקראת יום כיפור ומועד ביצוע מנהג הכפרות, עולות קריאות כנגד עשיית המנהג באמצעות תרנגול. המתנגדים למנהג התרנגולת טוענים כי מדובר בהתעללות ללא כל צורך וכי יש לאוסרה ולהורות לנהוג המנהג באמצעות מטבעות כסף.

קבוצת פייסבוק חדשה שנפתחה לא מכבר בשם "כפרה לחיים ולא למוות" קוראת למשתמשי הפייסבוק שלא לנהוג את מנהג הכפרות עם תרנגול. "מנהג הכפרות משמעותו גרימת סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות", אומרים מארגני הקבוצה, "טקס ה'כפרות' עצמו כולל טלטול העופות סביב הראש ושחיטתם. אך סבלם לא מתמצה בזאת. ראשית, הסבל קשור בתנאי גידולם: מרבית העופות מגיעים מלולים תעשייתיים, שם נשללים מהם מרבית צורכיהם ומערכות שונות בגופם נפגעות כתוצאה מן הצפיפות הרבה ומן ההפרשות בהן הם מתבוססים. סבל נוסף עובר על העופות עם הובלתם לשווקים. בסופו של התהליך, מרבית העופות מוחזקים במשך שעות ואפילו ימים בכלובים דחוסים, כשהם ממתינים ללא כל מים או מזון להוצאתם מהכלובים שמיד לאחריה יישחטו".

(צילום: b3nscott-cc-by)

מלבד מחאת הפייסבוק כנגד מנהג הכפרות, מתנגדי המנהג בהם חילוניים ודתיים מתכוננים להפגין בשבוע בו יחל יום כיפור בערים הגדולות בארץ ביניהן ירושלים ותל אביב. מי שאחראיות להפגנות ברחבי הארץ הן קסם קאופמן מחולון ויסמין רון מתל אביב, זוג טבעוניות שדוגלות באמרה: "למה אדם מצפה שתפילתו לרחמים תענה מלמעלה כאשר הוא מגלה שום רחמים כלפי אלו שלמטה".

חשוב לציין כי מאז ומעולם מנהג הכפרות נתון למחלוקת הלכתית ובשנים האחרונות קרא הרב אבינר שלא לקיים את המנהג ואף כינה אותו "אמונה טפלה". כך יצא הרב אבינר כנגד המנהג ואמר כי "שגם אנחנו נהיה יותר טובים ונעשה תשובה, ובהקשר הזה - מנהג הכפרות זה מנהג ישן, כבר כמה מאות שנים. אמנם יש ברבותינו שלא שבעו נחת מזה, כגון 'שולחן ערוך' עצמו שאומר שזה 'דרכי האמורי', במלים פשוטות - אמנות טפלות".

הרב יובל שרלו ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה נקט עמדה דומה ואמר "אני מסכים כי לא נכון להתאכזר לבעלי חיים, ואני מאוד מזדהה עם דברי רבי חיים דוד הלוי זצ"ל. אני איני עושה כפרות בדרך זו". בסרטון שהפיקה האגודה לצער בעלי חיים אמר הרב פרומן, רב היישוב תקוע, כי אף הוא נוהג שלא לאכול בשר כלל ונמנע ממנהג הכפרות באמצעות תרנגול כי אם באמצעות כסף אותו נותן לצדקה. על דברים אלה הוסיף הרב פרומן ואמר כי "מנהג כפרות באמצעות כסף מהווה מעין יחידת עילית, יחידה שמתקדמת לקראת העתיד שנחזור לתקופה הקדומה של יחס של שלום בין האדם לבין בעלי החיים", כפי חזונו של הרב קוק, לטענתו.

(צילום: naamanus-cc-by-nd )

כאמור, מנהג הכפרות היה נתון למחלוקות במשך כל שנות ההיסטוריה אולם שלא מטעמי צער בעלי חיים, טעמים שצפו רק בעשורים האחרונים. בין הפוסקים הגדולים שהתנגדו למנהג הכפרות ניתן לציין את הרשב"א, הרמב"ן ורבי יוסף קארו אולם כנגד אלה היו פוסקים גדולים אחרים שדווקא צודדו בהמשך קיום המנהג ובהם ניתן לציין את הרמ"א שכינה זאת "מנהג שטות", הרא"ש, האר"י והאדמו"ר הזקן. הטעם להתנגדות הפוסקים הוא כי מנהג זה נדמה היה להם כמנהג הגויים ובשל הידמותו להקרבת קורבן דבר האסור מחוץ לבית המקדש. לטענת המצדדים, מנהג תרנגול הכפרות הוא מנהג יהודי עתיק בעל משמעויות רוחניות המוזכרות בקבלה. כהמשך לדברים אלה נציין נתון מעניין כי מלבד שהרמב"ם אינו מזכיר מנהג עתיק זה כלל למעשה גם בתלמוד הירושלמי לא הוזכר המנהג כי אם בתלמוד הבבלי בלבד.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר