כמעט 47% מתושבי ישראל לא שמעו כלל על יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל ו-42% ידעו שקיים יום כזה, אבל לא יודעים באיזה תאריך הוא מצוין. כך עלה מסקר שבדק את ההיכרות של החברה הישראלית עם הקהילה האתיופית. הסקר שהתפרסם היום (ד') נערך על ידי מינה צמח, לרגל חגיגות 20 שנות פעילות לעמותת פידל - עמותה לקידום ושילוב קהילת יוצאי אתיופיה.
עוד עלה בסקר כי 63% מהאנשים במדינת ישראל חושבים שהחברה הישראלית פועלת במידה מעטה למתן יחס שוויוני ליוצאי אתיופיה, וכי 55% מהציבור היו מעוניינים להכיר טוב יותר את המורשת וההיסטוריה של יהודי אתיופיה.
כמו כן עלה כי כמעט 55% לא נמצאים בקשר כלשהו עם ישראלים יוצאי אתיופיה וליותר מ-45% מילדי מדינת ישראל אין חברים עם ילדים ישראלים ממוצא אתיופי. עם זאת, יותר מ-60% היו מוכנים שילדיהם יתחתנו עם ישראלים יוצאי אתיופיה.
כמעט 46% היו מצביעים בבחירות למפלגה שבראשה עומד ישראלי\ת יוצא\ת אתיופיה, 48% מהאזרחים מעוניינים שילדיהם יתחנכו על ידי תמהיל מורים שכולל יוצאי אתיופיה -ו70% מוכנים לקבל תרומת דם מישראלים יוצאי אתיופיה.
יו"ר הוועד המנהל של עמותת פידל, אלוף במיל' עמוס ידלין, הגיב על ממצאי הסקר, ואמר: "התרשמנו כי הסקר מציג עמדות מורכבות, לצד מספר מגמות חיוביות מובהקות שאותן יש למנף להצלחת הקהילה. לצערנו גם ב-2018 הרוב המוחלט של הציבור הישראלי, 63.3%, חושב כי החברה הישראלית פועלת במידה מעטה בלבד למתן יחס שוויוני ליוצאי אתיופיה, כאשר בהמשך לאותה מגמה רוב הציבור 54.2% מעיד כי אינו נמצא בקשר כלשהו עם אפילו אדם אחד מהקהילה האתיופית.
"הנתונים דורשים הבנה טובה יותר של החסמים האמיתיים והמלאכותיים המייצרים את ההפרדה. שהרי ציבור שלא נחשף לקהילה ניזון לא פעם מנרטיב שאיננו מתכתב עם המציאות, ופועל כלפיה בהתאם אליו. לנתון הזה יש לתת מענה באמצעות עשייה אקטיבית למניעת הסללה במוסדות חינוך, ביטחון וכלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות".
מנכ"לית פידל, מיכל אברה סמואל, מסרה: "לשמחתנו רוב הציבור הישראלי הביע רצון להכיר טוב יותר את המורשת וההיסטוריה של יהודי אתיופיה, נתון שבהחלט יכול להעיד על רצונו של הפרט להתקרב לקהילה ולאמץ את קורותיה כחלק מהותי בסיפור הישראלי.
"יחד עם זאת רוב הציבור הישראלי השיב כי אינו מכיר את קיומו של יום הזיכרון ליוצאי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, נתון המצביע על פער משמעותי בין רצון הציבור לידע שלו בפועל, עבורו יש לתת מענה באמצעות תכניות חינוך וחברה שיסייעו להטמעת מורשת יהודי אתיופיה בלימודי ההיסטוריה והמורשת של כל עם ישראל".
השניים סיכמו כי "חשוב לציין לחיוב שרוב הציבור הישראלי מביע עמדות חיוביות כלפי סיטואציה בה ילדיו יחונכו על ידי תמהיל מורים שישלב יוצאי אתיופיה כמו גם נכונות להצביע למפלגה שבראשה יעמוד מנהיג ישראלי ממוצא אתיופי, ומכך ניתן להסיק כי יש שינוי חיובי הדרגתי בתפיסה של הציבור הכללי בכל הנוגע לשילוב יוצאי אתיופיה בעמדות השפעה בחברה הישראלית.
"נתונים אלו משתלבים היטב עם העלייה שאנו רואים במספר הצעירים הישראלים יוצאי אתיופיה אשר שוברים את תקרות הזכוכית ומגיעים להישגים מרשימים במגזר הציבורי, בעולם האקדמי ובתחומי היזמות החברתית והחינוך. יחד עם זאת, אנחנו רואים ייצוג חסר של בני הנוער הישראלים יוצאי אתיופיה בתוכניות המנהיגות והמצוינות בישראל ופועלים לצמצום הפער הזה, באמצעות פרויקטים חדשניים".