סגור

יהודי שנשאר היום בצרפת מסכן את החיים שלו

בחודשים האחרונים אלפי יהודים צרפתיים עולים לישראל. ליאונל ברוס עזב עסק מצליח ועלה לארץ. בראיון לכיפה הוא מאשים: חלק מרבנים בצרפת מתעלמים מהאנטישמיות ומעודדים יהודים להישאר

חנן גרינווד, כיפה
כא באב התשעד
,
17 באוגוסט, 2014 10:22
Frederic Legrand / Shutterstock.com

Frederic Legrand / Shutterstock.comצילום: Frederic Legrand / Shutterstock.com

בשנות החמישים עלו מאות אלפי יהודי עדות המזרח לישראל, בשנות התשעים מיליון וחצי עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה עזבו הכל ועלו לארץ, ושנות האלפיים, מתברר, מתאפיינות בעליה מסיבית של יהודי צרפת. אומנם לא מדובר בכמויות שאליהם נחשפנו בעלית יהודי רוסיה, אך בהחלט מדובר במגמה משמעותית, שכן בניגוד ליהודי ברה"מ ואתיופיה, רבים מעולי צרפת הינם אנשים מבוססים, שעולים ממדינה אירופאית מצליחה.

אז למה אלפים עוזבים הכל ומגיעים לישראל, לעיתים תוך עזיבה של עסק מצליח והפניית עורף לעתיד נוח, לעומת מציאת עבודה פשוטה וחיים הרבה פחות נוחים? הסיבה היא אחת: האנטישמיות. ההסתדרות הציונית העולמית, מקיימת יריד לעידוד וקליטת עליה הערב (א') בנתניה ומציינים כי שינה עלייה משמעותית של 350% במספר היהודים מצרפת המבקשים להגיע לישראל. זאת, בעקבות העלייה הדרסטית במקרי האנטישמיות כלפי הקהילה היהודית, ועל אף המצב הביטחוני בזמן מבצע 'צוק איתן'. עד סוף שנת 2014 , צפוי לעמוד מספר הכולל של העולים מצרפת על כ- 5,000 איש.

"גדלתי בצרפת, בערך 50 ק"מ מפריז, וכשהייתי ילד הייתי מסתובב עם כיפה באוטובוס וזה לא הפריע לאף אחד", מספר ליאונל ברוס, שעלה ביולי לישראל, באמצע מבצע צוק איתן. “עם הזמן האנטישמיות החלה להרים ראש והתחלתי להסתובב בחוץ עם כובע. בשלוש השבועות מאז שעליתי לארץ אבא שלי מספר שהוא לא יוצא לבית הכנסת כי יש הפגנות מתחת לבית. יש חשש אמיתי לחיי היהודים בצרפת".

ברוס מספר כי כבר שנים שהוא רוצה לעלות עם אישתו וילדתו בת התשע לישראל, אך הדבר אף פעם לא יצא לפועל. עם זאת, הפיגוע בטולוז בו נרצחו שלושה יהודים - אב ושני ילדיו - היווה זרז של ממש בעליה. “הרצח בטולוז השפיע עלינו מאוד", הוא מספר. “הפיגוע הפך את הסכנה למוחשית. יש לי ילדה בת תשע, ובכל יום בשנתיים האחרונות יש משטרה מול בית הספר. אתה מביא את הילדה לבית ספר ואתה יודע שיש סיכון משמעותי לחיים שלה. השלטונות בצרפת לא יכולים לעשות כלום חוץ להציב שוטרים מול המקומות הללו. בן אדם נכנס עם רובה והרג ילדים ואף אחד לא יכול היה למנוע את זה. האופציות שנשארו היו או לחיות עם הפחד או לעזוב. מי יכול למנוע פיגוע?”.

ברוס מציין כי הסיבה לעליית האנטישמיות היא האוכלוסיה המוסלמית שגדלה. “יש לצרפתי ממוצע שני ילדים, ולמוסלמים יש שמונה. הם לא רק מתמקמים בצרפת אלא גם מתחתנים עם צרפתים ומאסלמים אותם", הוא אומר ומסביר שבעוד שהמוסלמים נחשבים כצרפתים לכל דבר, היהודים נותרו נטע זר באוכלוסייה.

"מבחינת התקשורת המוסלמים צרפתים וזהו. לעומת זאת אם יהודי עשה משהו מציינים שהוא יהודי. אם מדברים על שחקן או על מישהו שנעצר, מציינים שהוא יהודי, ולעומת זאת אם הוא מכל דת אחרת אומרים צרפתי וזהו".

"המצב נהיה גרוע מיום ליום", הוא מספר. “אי אפשר לחזור אחורה ולנקות את צרפת מאנטישמים והמצב מזכיר את אירופה בשנות השלושים של המאה ה-20. זה כמו שהיה בתחילת השלטון של הנאצים. אין מקום ליהודים בצרפת ויהודי שנשאר בצרפת מסכן את החיים שלו, את המשפחה שלו ואת השכנים שלו. אני מבין כשאנשים לא עוזבים כי ההורים זקנים וחולים, או שהילדים לומדים באוניברסיטה ורוצים לסיים את הקורס או התואר. מצד שני, אני לא מצליח איך אנשים מתנהגים כמו עיוורים. איך הם לא רואים את המצב כפי שהוא".

(צילום: פרטי)

ברוס מאשים את ראשי המוסדות היהודיים - הרבנים ואנשי הציבור החילונים - בעובדה שרבים מיהודי צרפת נשארים במדינה המסוכנת. “הם בונים מוסדות ומקימים עמותות, ובכך מצהירים שהם לא רוצים לעזוב את צרפת אלא להישאר ולהגדיל את הקהל שלהם. זה מביא להם כסף וכבוד ולכן הם אומרים ליהודים לא לעזוב וטוענים שהם אזרחי צרפת. כשרב מכיר את ההלכה, יודע שאסור להיות בחו"ל ובמקום לומר את זה מתנהג בצורה הפוכה ובונה בתי כנסת זה נותן תחושה שאפשר להישאר. יש להם שם גדול בצרפת ואם הם יעזבו את הכל הם יהיו אנשים פשוטים. הכבוד שלהם מונע מאנשים לעזוב. אדם שכנה עם עצמו חייו לומר שצריך לעזוב היום. אני בקשר עם שני רבנים שעשו עליה השנה. סגרו את בית המדרש והגיעו לארץ. אומנם הם פחות משמעותיים בישראל אבל הם הצילו חיים".

לפני שלושה שבועות הגיע ברוס עם משפחתו לישראל והתיישב בנתניה. בצרפת הוא ואביו היו מייצרים מזון כשר למפעלים. לוקחים מוצרים ומחליפים במעבדות את הרכיבים לכשרים וכך מגדילים את כמות האוכל הכשר באירופה. בישראל, מספר ברוס, הוא עדיין לא יודע מה יעשה בהתחשב בעובדה שמעולם לא השלים תואר. “אני לא מפחד לעבוד במה שאמצע ולא חושש להתחיל מחדש. זה מפחיד מאוד להתחיל מחדש אבל העדפתי לבחור בחיים. עדיף לחיות בלי כלום ובלי פחד. אני מעדיף שהילדה שלי תגדל כאן והכל יהיה בסדר. אני יודע שיהיה קשה אבל אני לא רוצה שהיא תגדל כמו שאני גדלתי. אני לא איש גיבור אבל אני מבין את המציאות".

ולא מפחיד בישראל? בכל זאת הגעת באמצע מבצע צבאי וירי של רקטות לכל חלקי הארץ

"מפחיד מאוד לחיות בצרפת בגלל האנטישמיות ולא יודעים למה לצפות. בארץ לא מפחדים. הגענו לכאן לחופשות בכל שנה, גם כשהייתה מלחמה. היינו באשדוד לפני שלוש שנים כשהיו טילים ולא פחדנו. אומנם כשיש אזעקה וצריך לרוץ עם הילדה זה מפחיד, אבל יותר מפחיד לא לעלות לארץ".

הערב (א') כאמור יתקיים אירוע ענק לעידוד עליה בכיכר העצמאות בנתניה. ראש המחלקה לפעילות בישראל ולמאבק באנטישמיות, בהסתדרות הציונית העולמית, מר יעקב חגואל מספר כי "לאור הצלחת יריד העלייה בשנה שעברה והאנטישמיות הגואה בצרפת אני קורא ליהודי צרפת לעלות לארץ, כאן זה הבית שלנו. רק לפני מספר ימים דווח על יהודייה קשישה מהעיר מרסיי בצרפת שהוכתה קשות על ידי אנטישמים שקראו לעברה: "יהודייה מלוכלכת, את לא בעזה, אני אהרוג אותך ואת המשפחה שלך". היום, כאן, יותר מתמיד, אנחנו מזכירים ליהודי צרפת וליהודי העולם שמדינת ישראל היא ביתו הלאומי של כל יהודי באשר הוא. לשונאינו אנו מזכירים - יש לנו מדינה יהודית, חזקה, כאן בארץ ישראל, ואנחנו נחיה כאן לנצח".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גיוס בצל הקורונה, בחודש מרץ צילום: פלאש 90

איך מתגייסים בקורונה? צה"ל נערך למחזור הגיוס החדש

קרא עוד