חדשות כיפה

"טראמפ טוב ליהודים"?

?Who are you Mr President הוא לא מקשיב ליועצים שלו, הוא חושב עצמאית והוא בעיקר לא צפוי. ד"ר ליחסי ישראל-ארה"ב, יועץ הדיגיטל של הקמפיין בארץ ויו"ר שדולת ארץ ישראל מנסים לנבא: מה צפוי לישראל עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב והאם החגיגות היו מוקדמות מדי

פלאש 90. קובי גדעון

פלאש 90. קובי גדעוןצילום: פלאש 90. קובי גדעון

הבלתי יאומן קרה. מי שנחשב עד היום לכוכב ריאליטי ושמו נקשר לאינספור שערוריות, עומד להפוך בקרוב, באופן רשמי, לנשיאה הבא של ארצות הברית. העם האמריקני בחר בדונלד טראמפ כמנהיגו ה-45 ולמרות שניסיונו הפוליטי דל ביותר, הם החליטו להפקיד בידיו את ההגה ולאפשר לו להוביל אותם בדרכו הטראמפית הייחודית. כמי שנחשבים לידידים הקרובים של ארצות הברית, לנו בישראל נותר לנסות לתהות על קנקנו של האיש, שעשוי להשפיע עלינו לא מעט בארבע השנים הקרובות.

עוד במהלך מסע הבחירות הסוער שעבר על אמריקה, הרבה טראמפ לדבר על מחוייבותו לישראל. הוא דיבר רבות בגנות היחס של ממשל אובמה לנתניהו והצהיר שכשהוא יבחר לנשיאות, ישראל תפסיק לקבל יחס סוג ב'. מייד עם היוודע דבר בחירתו לנשיאות, מיהרו גורמי ימין שונים לצהול משמחה. "תם עידן שתי המדינות" אמרו בשדולת ארץ ישראל בכנסת. "מדינה פלסטינית שייכת לאשליות ההיסטוריות" אמר ל'כיפה' ח"כ יהודה גליק. "זאת הזדמנות לממשל האמריקאי להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, בירת ישראל הנצחית" ייעצה שרת המשפטים, איילת שקד, כשגם סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, אמרה דברים ברוח דומה. גם שר החינוך, נפתלי בנט, מיהר להצהיר כי "תם עידן המדינה הפלסטינית".

(צילום: צילום מסך מיוטיוב)

טראמפ מצידו לא אכזב. בשיחת הטלפון הראשונה, שקיים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא הזמין אותו לוושינגטון בהזדמנות הראשונה. בנוגע למפעל ההתיישבות, אמר אחד מיועציו הבכירים של טראמפ, ג'ייסון גרינבלט: "לא נכפה על ישראל והפלסטינים לקיים משא ומתן". גרינבלט, שעשוי להתמנות לשליח ארה"ב במזרח התיכון, הדגיש כי טראמפ "ממש לא חושב שיש לגנות בנייה בהתנחלויות. הבנייה מעבר לקו הירוק אינה מכשול לשלום. טראמפ לא מגדיר את ההתנחלויות כמכשול לשלום, והוא יביא כראיה לכך את המצב ברצועת עזה שהיישובים היהודים בה פונו, ובכל זאת השלום לא הגיע". אז לאחר שמונה שנים לא פשוטות עם הנשיא היוצא אובמה, כשגם בשנים שלפני כן, בתקופת שלטונו של ג'ורג' בוש הבן, ישראל לא תמיד ליקקה דבש, האם כעת יכולים נתניהו והימין כולו לנשום לרווחה?

ד"ר איטה ביק, היא מומחית ביחסי ישראל ארה"ב ומרצה בכירה באוניברסיטת אריאל בשומרון. שאלנו אותה האם השמחה, שלא לומר האופוריה, בקרב החוגי הימין לאור בחירתו של טראמפ, היא מוגזמת או שיש לה על מה להישען, והיא מצידה מיהרה לשפוך עליה מים קרים.

"התשובה מורכבת", אמרה ד"ר ביק בפתח דבריה והוסיפה כי "זה לא כל כך פשוט לומר שטראמפ יותר פרו ישראלי מהילרי קלינטון. אני גם לא בטוחה שזאת הנקודה החשובה". לדבריה, "הממסד האמריקני הוא מאוד פרו ישראלי מבחינת המחוייבות לביטחון של ישראל וגם לשיגשוגה". לשיטתה של ד"ר ביק, המחלוקת מתחילה להתגלות כשמגיעים לנושא פתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. "ממשל אובמה וגם קלינטון בעבר, היו מאוד מחוייבים לפתרון 'שתי מדינות לשני עמים'. וזה מכמה סיבות, גם מתפיסת עולם ליברלית שרואה את הפלסטינים כחיים תחת כיבוש ולכן יש להם סימפטיה, עמוקה אפילו, למציאת פיתרון עבורם".

סיבה נוספת שד"ר ביק מציינת היא ה-"רוח הגבית שהם מקבלים מחלק לא מבוטל של יהודים אמריקנים שחברים בג'ייסטריט ואפילו באיפא"ק, שגם אומרים שחשוב מאוד למדינת ישראל ולעתידה שיימצא פיתרון לנושא הזה". לטענתה, בישראל לא מספיק מכירים בחשיבות הסוגיה בקרב החוגים הליברלים בארה"ב. "כאן בארץ אנחנו לא מכירים לעומק עד כמה שזה נושא שהוא די מרכזי עבור השמאל או הדמוקרטים הליברלים בארה"ב. זה לא בגלל שהם בהכרח שונאי ישראל אלא מכיוון שהם סוברים שחשוב למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לפתור את הבעיה הזאת".

"לעומת זאת" מסמנת ד"ר ביק את ההבדל בין הדמוקרטים לממשלו העתידי של טראמפ, "אני חושבת שטראמפ לא מחוייב לאותה מסגרת חשיבה ליברלית. לכן נושאים כמו מציאת פיתרון לפלסטינים ועניין הזכויות שלהם פחות מהווים חלק בהשקפת העולם שלו". עם זאת, היא ממהרת לסייג ואומרת ש-"מצד שני, יתכן שמבחינת יחסי הכוחות בומזרח התיכון, יכול להיות שבסופו של דבר, כחלק מהאינטרס האמריקני,גם הוא יבחר ללכת בכיוון הזה. אבל לא מאותו רקע שהוא רקע ליברלי הומני אלא יותר מהרקע של האינטרסים של ארה"ב". אם כן, ד"ר ביק סוברת שאין להטיל ספק באהדתו של טראמפ לישראל, אך יחד עם זאת היא מדגישה שהשקפותיו עשויות להשתנות אם יחשוב שזה מסתדר עם האינטרסים של מדינתו. " בוודאי שיש לטראמפ סימפטיה לישראל אבל השאלה היא מה האינטרס האמריקני במזרח תיכון, וימים יגידו מה הכיוון שטראמפ יבחר. קשה מאוד להגיד כבר עכשיו".

(צילום: mistydawnphoto / Shutterstock.com)

ד"ר ביק ממשיכה לנסות ולחדד את ההבדל בתפיסות בין הנשיא האמריקני היוצא לזה הנכנס. לדבריה, לאמריקנים יש אינטרס למצוא פיתרון במזרח התיכון אך בעוד אצל אובמה מדובר בציפור נפשו ו-"הגישה שלו היתה שהתנחלויות הן מכשול לשלום ובלתי חוקיות מבחינת המעמד הבין לאומי. ובכלל, תת המסר היה שיש פה גזל של אדמות פלסטיניות. אני לא חושבת שזו הגישה ותפיסת העולם של טראמפ. אני לא חושבת שפיתרון לבעיה במזרח התיכון זו הנקודה המרכזית בעיני טראמפ".

עם זאת, ד"ר ביק מציינת את חוסר ניסיונו של טראמפ ככזה שיכול לעמוד בעוכריו ובעקבות כך, גם בעוכריה של ישראל. "בסה"כ אנחנו מדברים על נשיא שאין לו ניסיון. הוא מעולם לא ניהל משא ומתן מדיני. גם ליועצים שלו אין הרבה ניסיון ורקע לפחות עד עכשיו. יכול להיות שהוא יגלה עולם חדש שהוא לא הכיר. לכן את כל הסיסמאות שלו הייתי לוקחת בעירבון מוגבל". בכל אופן, מסבירה ד"ר ביק, קשה לה לראות מצב שבו טראמפ ינסה לשנות סדרי עולם מול ישראל, כבר בתחילת הקדנציה שלו. "בהתחלה לא צפוי לחץ מצד הממשל של טראמפ אלא אם יקרה משהו בלתי צפוי. שוב, יתכן מאוד שאם זה יהיה תואם לאינטרס האמריקני, אז עניינים כמו מכתב בוש מ-2004 וכל נושא גושי התיישבויות, יחזרו לעמוד בראש סדר העדיפויות, אבל כרגע זה לא המצב. יש נושאים אחרים שיעסיקו אותו יותר".

ומעבר למדיניות של טראמפ כנשיא רפובליקני, עד כמה אפשר לסמוך עליו כבן אדם? עד כמה אפשר לסמוך על הצהרות התמיכה הבומבסטיות שלו בישראל?

"טראמפ הוא מאוד בלתי צפוי. האם טראמפ ינהל מדיניות מעט שונה או עצמאית מזו הרפובליקנית? אולי. אבל אני לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב. במצע של המפלגה הרפובליקנית נושא שתי המדינות בכלל לא מופיע. שוב אני אומרת, כל מה שהוא אומר צריך לקחת בעירבון מוגבל. בקמפיין הוא כיוון חלק מהאמירות שלו על ישראל, גם לקהל הנוצרים שחלק מהם נחשב לאוהבי ישראל ושלהם יש השקפה מאוד ניצית ביחס לבטחון ישראל וארץ ישראל. בעשרים השנים האחרונות בחוגים האלה תומכים בעיקר בממשלות ימין והם מאוד תומכים בנתניהו. מצד שני היו לטראמפ כבר אמירות על צמצום הסיוע הבטחוני למדינות השונות, או האם ארה"ב צריכה לעמוד בכל ההתחייבויות של כמו למשל לנאט"ו. זה בהחלט מעורר סימני שאלה". לסיום אומרת ד"ר ביק, "נראה לי שבהתחלה לא נראה הרבה שינויים. אני לא מודאגת כי לחץ כמו שהיה אצל אובמה כנראה לא יהיה, אבל להגיד שהכל השתנה? את זה לא הייתי אומרת. אז אפשר להיות אופטימים אבל באופן זהיר".

המפלגה הרפובליקנית, מתחרתה של זו הדמוקרטית, הִיא המפלגה השמרנית, הקפיטליסטית והימנית יותר מבין השתיים. לאורך השנים נוצר הרושם כאילו הרפובליקנים ואנשי הימין בישראל רואים עין בעין, בעיקר בהיבט המדיני. עם זאת, לא פעם התקשו בחוגי המין, לזהות הבדלים מהותיים בין הממשל הדמוקרטי למקבילו הרפובליקני. למשל, בזמן ועידת מדריד, אותה ועידה שהתקיימה בשנת 1991, שמטרתה היתה קידום תהליך השלום בין ישראל לשכניה הערבים. הנשיא דאז, ג'ורג' בוש האב ומזכיר המדינה, ג'יימס בייקר, הפעילו לחץ כבד על ראש הממשלה הישראלי באותם ימים, יצחק שמיר. לבסוף, נכנע שמיר ללחץ והסכים להשתתף בועידה תוך הצבת מספר תנאים ועדיין, רבים בישראל רואים בועידת מדריד, כסנונית הראשונה שסללה את הדרך, כעבור שנתיים, להסכמי אוסלו, שהימין הישראלי כל כך מתעב.

(צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)

דוגמא נוספת ניתן לראות במפת הדרכים, תכניתו של הנשיא, ג'ורג' בוש הבן, משנת 2002 לפתרון הישראלי פלסטיני. הפתרו, שהציג הנשיא הרפובליקני בוש, כלל את הקפאת הבניה ונסיגה משטחים ביהודה ושומרון וטבע לראשונה את המונח, שגם המפלגה הדמוקרטית אמצה בחום, 'שתי מדינות לשני עמים'. מאוחר יותר נוסח, ב- 2004, מכתב בוש שנשלח לראש הממשלה דאז, אריאל שרון. מכתב שנתן את הסכמת ארצות הברית לתכנית ההתנתקות ומה שבעצם נתן לממשלת הליכוד בראשותו של שרון את החותמת הרשמית והזרז המשעותי לביצוע התכנית הכל כך שנויה במחלוקת.

אז איזה נשיא יהיה טראמפ ובאיזו מדיניות יחזיק לגבי ישראל והמזרח התיכון? האם יהיה כמו ביל קלינטון שדחף להסכמי אוסלו, או כמו ג'ורג' בוש (האב והבן) שדחפו לפתרונות די דומים לאלה של הדמוקרטים? ואולי הוא יגבש השקפת עולם קצת יותר עצמאית ויצירתית שהימין בישראל יוכל לאמץ בחום?

רוני ארזי, עיתונאי ודובר מועצת יש"ע לשעבר, ומייסד חברת 'משרוקית' העוסקת במתן פתרונות דיגיטליים לחברות ועסקים, ניהל את מערך הדיגיטל של מטה טראמפ בישראל. "בשלב הראשון המטרה של הקמפיין היתה לזהות אם קהל היעד שאנחנו הולכים לדבר איתו. מי הם אותם 350 אלף בעלי זכות הצבעה בישראל?. היינו צריכים להחליט אסטרטגית למי אנחנו פונים, כשהשיקול היה להגדיל את מספר המצביעים, כי הנחת היסוד היתה שרובם מצביעים לטראמפ". ארזי מספר אחד היעדים הגדולים לעומת הבחירות הקודמות. "אם בבחירות הקודמות 70 אלף איש מימשו את זכות ההצבעה שלהם. אז ההחלטה היתה ללכת על הצעירים, בהנחה שהמבוגרים גם ככה מצביעים באחוזים גבוהים. רצינו לשכנע את הצעירים ולהגדיל את כמות המצביעים למעל 100 אלף איש". לדבריו, המשימה הזו בפרט והקמפיין הישראלי בכלל, הוכתרו כהצלחה. "פנינו אליהם בעיקר ברשתות החברתיות ובשאר אמצעי הדיגיטל והצלחנו להגיע להרבה אנשים. היתה כאן עבודה מקצועית מאוד והיסטורית, מכיוון שאף פעם לא היה בישראל קמפיין דמוקרטי או רפובליקני בסדר גודל הזה".

(צילום: Joe Davids/FLASH90)

איך המטה הישראלי בכלל הוקם?

"הקמפיין התחיל בהחלטה של מארק צל יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל. הוא הבין את הפוטנציאל מצד אחד ואת הבעייתיות מצד שני". לטענת ארזי, טראמפ יכל בקלות להפוך לחרב פיפיות, "במועמדים בעבר מטעם הרפובליקנים היו אחוזי הצבעה יחסית יציבים ופתאום מגיע טראמפ עם הרעש שהוא מייצר סביבו, היה חשש שנתוני ההצבעה יהיו אפילו נמוכים יותר". בעקבות זיהוי המציאות החדשה עם נצחונו של טראמפ בפריימריז של הרפובליקנים, הוחלט על הקמת הצוות הישראי. "מארק פנה לצביקה ברוט, שהיה עיתונאי בידיעות אחרונות, וכבר ניהל קמפיינים בישראל. הוא הצטרף למטה ויצר סביבו קאדר של אנשי מקצוע, כמוני למערך הדיגיטל, כמו ירח טוקר לענייני חרדים, דנה מזרחי כיועצת תקשורת ועוד. כשאנחנו גרעין הקמפיין". לדבריו, צורת העבודה היתה כזאת ש-"צביקה ערך בכל יום שיחה טלפונית עם אנשי הקמפיין שם. הכללי והיהודי. למרות שמדובר בקהלים שונים, עדיין היתה איזושהי זיקה וחיבור לקמפיין היהודי לקמפיין פה בארץ. צביקה היה החיבור הזה והוא זה שהעביר את הדברים למטה בארץ".

למה יש לצפות מנשיא כמו דונלד טראמפ?

"טראמפ הוא בוודאי לא מועמד קלאסי. בתור מי שכחלק מעבודתו עקב הרבה יותר אחריו, אני יכול לומר כך, טראמפ הוא אדם בעל אופי חשיבה והתנהלות מאוד עצמאית. תחושות הבטן שלו מאוד חזקות והוא מאוד סומך עליהן. לרוב או אפילו לכל הפוליטיקאים, יש צוות שלם של יועצים שלרוב הם מקשיבים להם. דונלד טראמפ מאוד שונה בעניין הזה והשוני הזה העניק לו גם הניצחון בפריימריז וגם במירוץ לנשיאות".

"רוב היעצים שלו ייעצו לו דברים שונים ממה שבסוף הוא עשה", מגלה ארזי, "מאוד רצו שהוא יתמתן והוא לא התמתן מאוד רצו שהוא ישמור על שפה ממלכתית ובהרבה פעמים הוא לא עשה את זה. אבל בסופו של דבר ההחלטות האלה הן שגרמו לציבור להבין שיש כאן עסק עם מישהו אחר. מצד אחד ההתנהלות העצמאית שלו מייצרת הרבה רעש וכותרות אבל מצד שני זה מישהו שהוא כל כך בטוח בעצמו שאתה רוצה לתת לו את הצ'אנס להראות דרך אחרת ולנהל את ענייניה של ארה"ב בדרך שונה מהמקובל. ועכשיו יש לו הזדמנות להראות לכולם האם חשיבה העצמאית שלו וההסתמכות על תחושות הבטן זה משהו שאפשר לנהל איתם את אחת המדינות החזקות בעולם".

(צילום: באדיבות המצולם)

ארזי מצביע על ההבדל שהוא מזהה בין טראמפ לבין נשיאים קודמים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. "המסמך הרשמי האחרון וההחלטה הרשמית האחרונה שהתקבלה בין ארה"ב לישראל היא מ-2004 מה שנקראת מכתב הנשיא בוש. יש בו המון דברים שלא טובים לישראל אבל מה שאין בו זו הצהרה שההתנחלויות הן לא חוקיות ושכל בניה מעבר לקו הירוק היא לא מקובלת. אין במסמך הזה החלטות מהסוג הזה.מה שקרה זה שכשאובמה נכנס לתפקיד הוא בא בגישה, שהתקשורת כאן אימצה מאוד מהר, שהממשל בארה"ב מאז ומתמיד היה נגד מפעל ההתנחלויות ושחייבים לחזור לקווי 67 כמה שיותר מהר".

ארזי מאמין שאצל טראמפ הדברים יהיו שונים. "אני חושב ומקווה ומאמין שהממשל של טראמפ יחזור אחורה בעניין הזה. כבר שמענו את אחד היועצים הבכירים שלו שאמר בצורה מפורשת שאין שום בעיה עם מפעל ההתנחלויות ושאפשר להמשיך לבנות. ולצד זה צריך להמשיך לפעול לשלום. שלום כולם רוצים. אבל אם בממשל אובמה היה עניין שאובמה מכתיב לנתניהו מה לעשות, אני מאוד מקווה, וכך היה לאורך הקמפיין, שבין טראמפ לנתניהו תהיה יותר הקשבה וניסיון להבין מה העמדה הישראלית וכיצד הישראלים חושבים שצריך לפעול כדי להגיע לרגיעה באזור".

האמנתם במטה הישראלי שיש לטראמפ בכלל סיכוי לזכות?

"במפלגה הרפובליקנית בישראל היו בטוחים בניצחון מהיום הראשון ועד האחרון, גם כשהיו משברים", אומר ארזי ומתוודה. "אני מוכרח לומר שבתוך המטה בישראל היו כאלה שהיו בטוחים בניצחון והיו כאלה שלא כל כך. אני אישית חשבתי שטראמפ יקבל יותר קולות אבל שהוא יקבל פחות אלקטורים כשלבסוף המציאות היתה הפוכה".

ארזי יוצא להגנת הסוקרים, שכולם כל כך אוהבים להשמיץ, מאז היוודע דבר זכייתו של טראמפ. "מדברים עכשיו על יום הכיפורים של הסוקרים אני חושב שמדובר בביטוי שגוי. במלחמת יום הכיפורים הבעיה היתה לא בכלים שהיו לנו, אלא באנשים ובזיהוי המציאות. כאן בסיפור הזה הבעיה היא לא באנשים, כי מדובר באנשי מקצוע שאתה מניח בפניהם מידע הם יודעים לנתח אותו ולהיות מאוד מדוייקים. אבל הכלים שהם משתמשים בהם, כמו למשל שיחות טלפון זו כבר בעיה. היה פער בין מה שאנשים אמרו בטלפון או בסקרים לבין ההתנהלות שלהם באינרנט וברשתות החברתיות, שם היה שיח הרבה יותר חזק על טראמפ. לקראת הבחירות הבאות, בארץ ובעולם, צריך למצוא את השילוב הראוי בין ניתוח סקרים מסורתי לבין ניתוח הנתונים שניתן לקחת מהרשת וכך הסקרים יהיו יותר אמינים והתקשורת לא תצטרך לדוו על סקרים לא נכונים".

מי שיצטרך להתמודד עם מדיניותו של נשיא ארה"ב הנבחר, לטוב ולרע, הוא ראש הממשלה ושאר חברי הקואליציה. ח"כ יואב קיש מהליכוד, ומי שמכהן כיו"ר השדולה למען ארץ ישראל בכנסת, סובר שאמנם אין מקום לאופוריה אך ישבהחלט מקום לאופטימיות: "אני חושב שזה יותר מורכב. מה שבאמת נכון בעניין הזה זה שהמדיניות של אובמה של הקפאת הבניה צריכה להיפסק. אני מאמין שטראמפ לא ילך באותה דרך, אבל גם זה צריך להיבחן לאורך התקופה הקרובה".

(צילום: יוני זילברמן)

ח"כ קיש טוען שבכל מקרה ממשלת ישראל צריכה להתחיל להיות יותר אדון לעצמה: "בסופו של דבר אני שותף להרגשה שיש פה רוח של שינוי. אני חושב שהשינוי קודם כל צריך לבוא אצלנו אסור לנו להישאר נעולים בקונספט של תקופת אובמה. אנחנו חייבים להבין שאנחנו חייבים להוביל את את המהלכים ואני מניח שאם אנחנו נוביל את המהלכים של בניה והחלת ריבונות אנחנו נמצא שותף בצד האמריקני. אני עוד לא בטוח ואסור להיכנס לשאננות ולאופוריה אבל מה שאני בטוח שמבחינת מצבנו הפנימי כשאנחנו מסתכלים פנימה אנחנו חייבים לעשות את השינוי מבפנים קודם כל".

אז בהנחה שטראמפ לא יכזיב, אתה בעצם אומר שנגמרו התירוצים והגיע הזמן שממשלת ישראל בראשות נתניהו צריכה להתחיל לקחת יותר אחריות?

"אם עד עכשיו התקשנו לממש את המדיניות שלנו בגלל לחץ אמריקאי ובין לאומי אני אומר שאנחנו במציאות אחרת ואנחנו צריכים לממש מדיניות וכשאני אומר לממש מדיניות אני מדבר על בניה בהתיישבות והחלת ריבונות".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

רקטה בגבול עזה צילום: הדס פרוש פלאש 90

למרות הדיווחים על הפסקת אש: הירי מעזה נמשך

קרא עוד