טובלות ופסיקת בג"ץ בידן

נשים מגיעות למקוואות עם פסק הדין של בג"ץ ודורשות לטבול לבדן. חלקן נענות עדיין בהתנגדות הבלניות ונאלצות להתגנב ולטבול לפני שהבלנית תגיע. האם חוזר המנכ"ל שפורסם היום ישנה את תמונת המצב?

אביטל טרקיאלטאוב
ד בתשרי התשעז
,
06 באוקטובר, 2016 14:53
המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דתצילום: המשרד לשירותי דת

חוזר מנכ"ל משרד הדתות התפרסם היום ומכריז קבל עם ועדה- מקוואות המועצות הדתיות יאפשרו טבילה ללא בלנית לכל אישה המעוניינת בכך. בינתיים, מאז פסיקת בג"ץ בנושא שקבעה כי "במידה וטובלת מבקשת לטבול בלא נוכחות של בלנית אין למנוע זאת ממנה" המציאות בשטח עוד לא לגמרי השתנתה ונשים מספרות כי ויכוחים עם הבלניות במקווה בליל הטבילה הם עדיין נוהל קבוע. מצויידות בפסק הדין, באנרגיות ולעיתים במפתחות 'אפס', מתעקשות נשים לחולל את המהפך עליו הכריז בג"ץ.

אורית (שם בדוי) אחת העותרות לבג"ץ יחד עם עמותת 'עתים' ו-12 נשים נוספות בסוגיית הטבילה ללא בלנית, מספרת כי פסיקת בג"ץ טרם הגיעה לאזניהן של הבלניות ויישומה בפועל מתעכב. לאחר פסיקת בג"ץ ניסתה אורית לטבול ללא נוכחות בלנית וגילתה כי הדבר דורש עמידה על שלה ולא מעט ויכוחים.

"ניסיתי לטבול לבד, הלכתי לשני מקוואות בירושלים, המקווה הראשון היה ברחוב אנטיגונוס, שם הבלנית ממש כעסה וצעקה עלי כשביקשתי לטבול לבד. לא רציתי לריב אז הלכתי למקווה המצור, ביקשתי שוב לטבול לבד, הראתי לבלניות את פסק הדין בפלאפון והן אמרו לי שהן לא מסכימות, שהן קיבלו הנחייה מפורשת לא לתת לנשים לטבול לבד. אמרתי לאחת הבלניות שנתקשר לרב בלומנטל, שאחראי על המקוואות בירושלים וחתום על פסק הדין, ונלך לפי מה שהוא יגיד, לא באתי לריב. אם הוא יגיד שאי אפשר אז אני לא אתווכח על זה" מספרת אורית.

"התקשרנו אליו, בהתחלה הבלנית דיברה איתו והוא אמר לה שזה אסור, רק כשאני דיברתי איתו הוא ציטט את מה שכתוב בפסק הדין ואמר 'אם אישה מבקשת לטבול לבד אנחנו לא נימנע את זה ממנה'. כלומר הוא לא נותן את לכתחילה אבל כפי שמוסכם בפסק הדין בדיעבד ובלית ברירה הוא יאפשר את זה. הבלנית הייתה ממש בהלם אבל אמרה 'אם זה מה שהרב אמר אז בסדר גמור' וטבלתי לבד".

אורית מספרת כי במקווה הראשון אליו הלכה, הבלנית בכלל לא הסכימה להתקשר לרב והחלה לצעוק עליה, לכן הלכה לנסות את מזלה במקווה השני. "הם מנסים כמה שיותר למנוע טבילת נשים ללא בלנית אבל הם יודעים שבפועל אסור להם למנוע, כלומר הרב יודע את זה, הבלניות בשטח עוד לא יודעות את זה, אבל אם אישה מבקשת לדבר עם הרב- זה מה שהוא אמור להגיד".

"התגנבתי, לא ביקשתי רשות"

מיכל, ירושלמית גם היא, החלה לפני כמה שנים לטבול ללא בלנית "אני לא מהאנשים שתמיד היה נראה להם מוזר לטבול עם בלנית, קיבלתי את זה ככה. נכנסתי לעניין מתוך רצון לתמוך בחברות שלי שזה היה חשוב להן. עד שזה חילחל אלי ונהיה חשוב גם לי".

"בקיץ, כשהיה אפשר, השתדלתי ללכת לים כדי לא להיות נאלצת לבקש 'טובות' מהבלניות. ממה שחברות שלי מספרות כשאת מבקשת את בדרך כלל נענית בשלילה ואת גם עלולה לקבל איזושהי סטיגמה, כך שפעם הבאה שתבואי יזכרו אותך ותקבלי את אותו יחס שלילי".

על אף פסיקת בג"ץ בנושא, מיכל הגיעה למקווה לאחרונה וחששה לבקש מהבלניות לטבול לבד, לאור התגובות שקיבלו חברותיה שהעזו לדרוש טבילה ללא בלנית. לכן, מספרת מיכל, "התגנבתי, לא ביקשתי רשות. טבלתי במקווה שיש בו בור טבילה בתוך אחד החדרים, הבלנית מצפה שתקראי לה אבל אם לא תקראי לה מה יקרה? הבעיה היא שבאותו חדר אין מפתח לדלת" מיכל מתארת טבילה מהירה תוך חשש מתמיד של חדירה לפרטיותה וכניסה פתאומית של הבלנית לחדר.

"אין לי בעיה להתמודד עם הבלנית אחרי הטבילה במידה והיא תשאל אותי שאלות. ההתמודדות אחרי הטבילה היא ממקום של עוצמה, הקושי הוא לעמוד מול בלנית כשאת עטופה רק במגבת ולעמוד על שלך, זה מעמד מאוד לא שיוויוני, את במגבת והבלנית לבושה. הפחד שלי היה לעמוד מול המצב הזה שהוא לא צודק. אז עשיתי הכל כמה שיותר מהר בפחד גדול שהבלנית תפתח את הדלת של החדר שלי באמצע בלי לדפוק ותראה אותי בתוך המים. זאת חוויה שמאוד הייתי רוצה שתחסך ממני. המקווה פועל מכספי ציבור, הבלנית היא עובדת ציבור, אמורה לתת לי שירות ואני יכולה לבחור אם לקבל את השירות הזה".

מיכל אף ניסתה להביא מפתח אפס מביתה על מנת לנעול את דלת החדר במקווה. "זה פשוט הזוי, אין שום דרך לנעול את הדרך. הבאתי מפתח אפס אבל הוא לא התאים לדלתות שם. יש שם בחירה, וברור לי שזו בחירה, לא לשים שם מפתחות בדלת. אני מאמינה שפעם היה שם מפתח ובעקבות הסערה וההתעוררות של טבילה לבד המפתחות הוסרו מהדלתות. לדעתי זה קטע פוליטי שמטרתו לשלול ממני את תחושת הביטחון שלי במרחב הפרטי והאישי".

ייקח לחוזר המנכ"ל זמן לרדת לשטח אבל אנחנו ממש אופטימיות"

אמונה קליין בר-נוי, פעילה בתחום המקוואות ואחת העותרות לבג"ץ , אומרת כי העמותה החלה לקבל פניות מנשים על אי קיום פסיקת בג"ץ אך מדובר בתקופת הסתגלות של המערכת להנחיות. "היום יצא חוזר המנכ"ל ואנחנו מקוות שמשרד הדתות יבדוק שההנחיות החדשות אכן מגיעות לבלניות. אני רואה שבהרבה מקומות יש נסיון לצאת לאיזושהי מלחמת דת נגד הדבר הזה אבל בסופו של דבר מי שתגיע למקווה ותרצה לטבול לבד תוכל". במקווה ביד בנימין, מספרת קליין בר-נוי, נתלה שלט שנכתב על ידי רב היישוב, הרב יגאל הדאיה, בו נכתב כי הטובלת ללא בלנית "צריכה לעשות כפרה על כך שהיא מחטיאה את עצמה ואת בעלה".

"מי שנתקלת בבעיות עכשיו זה כבר ממש בניגוד לנהלים ואנחנו נורא נשמח שהיא תפנה לקו של 'עתים', אין היום שום תירוץ לאף מועצה דתית למנוע מאף אחת טבילה כמנהגה. קיבלנו התרעות על מועצות דתיות מסויימות שכן מפעילות לחץ על הטובלות. רבני קהילות מסויימים שמציגים את זה בתור משהו שהוא לא הלכתי. אני מאוד ממליצה לכל מי שמתלבטת בנושא הזה לעשות את הבירור ההלכתי בנושא. הפסיקה של הרבנות הראשית היא פסיקה של הרבנות הראשית אבל הרבה מאיתנו נוהגים אחרת מהרבנות הראשית בהרבה תחומים בחיים. כתוב בחוזר המנכ"ל במפורש שאסור לרבנית להפציר במישהו לטבול בניגוד למנהג שלה, מי שנתקלת בבעיות מעבר לזה שתפנה אלינו ונטפל בזה".

קליין בר-נוי מדגישה כי "אחרי הכל ייקח לחוזר המנכ"ל זמן לרדת לשטח ולהגיע לבלניות. אבל אנחנו ממש אופטימיות, כבר היו מקרים בירושלים שנשים הצליחו לטבול לבד, גם בלי עימותים. אנחנו נדאג שחוזר המנכ"ל ייושם, ברור שבשוליים יהיו תופעות התנגדות אבל המסמך הזה הוא תקדימי מאוד ופסק הדין הזה הוא היסטורי. נשים תוכלנה לטבול לבד".

הרבנית נועה לאו, יועצת הלכה וסגנית ראש מדרשת נשמת, אומרת כי סוגיית הטבילה ללא בלנית מתחלקת לשני רבדים. "דבר ראשון, לפי ההלכה הפשוטה לכתחילה צריך אישה נוספת שתראה שכל הגוף של הטובלת נמצא בבת אחת בתוך המים. אבל בדיעבד יש פתרונות לאיך אפשר לטבול גם בלי אישה נוספת. השאלה היא איך מגדירים את המצבים של בדיעבד ושל שעת הדחק, שהיא כמו בדיעבד, האם לחץ נפשי יכול להיחשב כנימוק מספיק בשביל ללכת בדיעבד ולטבול בלי בלנית? זאת שאלה הלכתית שאפשר להאריך בה".

"הנקודה השנייה היא שאלת האחריות. על מי האחריות לטבילה, לדעתי האחריות בסופו של דבר על הטבילה היא של האישה ולא של הבלנית ולכן יש לאפשר לכל אישה לנהוג כפי שהיא רוצה. זו לא אחריותה של הבלנית להחליט עבור האישה איך היא טובלת".

בגלל הדיון הציבורי בסוגייה יש גם נשים שבוחרות לטבול בלי בלנית על אף שבעבר הדבר לא הפריע להן, יש פגם בפרסום הדברים?
"ברור שבכל חשיפה של הנושא יש גם איזושהי משיכה של עוד נשים, לכן אני חושבת שחשוב שנשים ידעו את העמדה ההלכתית שאומרת שלכתחילה עדיף עם בלנית, אבל אחר כך הן יכולות לבחור את הבחירה האישית שלהן על פי השיקולים שלהן. מבחינת ההלכה לכתחילה צריך בלנית, בדיעבד יש פתרונות אחרים אבל זו זכותה של כל אישה לבחור את אופן טבילתה כי האחריות בסופו של דבר היא עליה".

(צילום: המשרד לשירותי דת)

(צילום: המשרד לשירותי דת)




"הבלנית תאפשר טבילה ללא דרישה או שאלות"

משרד הדתות פירסם היום את חוזר המנכ"ל במלואו ובו כתוב במפורש שמותר לנשים לטבול לבד. מבחינת יידוע הבלניות בנוגע לחוזר המנכ"ל ולנהלים החדשים אומרים במשרד הדתות "חוזר המנכ"ל קובע את הנהלים, הוא מגיע לכל ראשי המועצות הדתיות בארץ שיורידו את הנהלים לשטח, לבלניות".

בחוזר המנכ"ל נכתב כי: "על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל טבילת אישה מחייבת נוכחות של בלנית. יש לכבד את פרטיות הטובלות, האחריות על כשרות הטבילה מוטלת על הטובלות עצמן. בהתאם לכך, על פי ההלכה הנהוגה והמקובלת, וכפי שנפסק בשולחן ערוך, טבילת אישה מחייבת נוכחות של אישה אחרת על גבה, ולטבילה ללא נוכחות בלנית עשויות להיות השלכות של ממש על כשרות הטבילה. יחד עם זאת, מטעמים של צנעת הפרט וככל שטובלת מבקשת זאת, ניתן לאפשר לה לטבול על פי החלופות הבאות כמפורט להלן: טבילה במקווה כשהטובלת לובשת חלוק רפוי ואטום; טבילה בליווי חברה במקום בלנית, ובמקומות שמתאפשר הדבר - זימון הבלנית בשלב שבו הטובלת כבר שוהה במים או כיסוי המים כשרק ראשה של הטובלת מבצבץ".

"במידה וטובלת מבקשת לטבול ללא נוכחות של בלנית או חברה כלל, אין למנוע זאת ממנה, תוך הבהרה, ברגישות המתחייבת, כי האחריות לכשרות הטבילה מוטלת על הטובלת עצמה. אין לבלנית להפציר בטובלת מעבר לאמור. יש לתלות הנחיה זו בכניסה למקווה, וכן שילוט בדבר עמדת הרבנות הראשית בעניין טבילה ללא בלנית, על פי הנוסח הבא: 'על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל טבילת אישה מחייבת נוכחות של בלנית. יש לכבד את פרטיות הטובלות, האחריות על כשרות הטבילה מוטלת על הטובלות עצמן'".

בהנחיות לבלניות נכתב בחוזר כי: "במידה שהטובלת אינה מעוניינת בהכוונה או בבחינה הלכתית טרם הטבילה, אין לבלנית לעכבה ובהתאם לכך, הבלנית תאפשר טבילה ללא דרישה או שאלות הנוגעות לענייני הטבילה [...] יובהר כי יש לשים דגש על כיבוד פרטיותן של ציבור הטובלות ולאור זאת על הבלנית להימנע משאלות שעלולות לפגוע בפרטיות".

עמותת 'עתים' שהובילה את העתירה לבג"ץ התעקשה כי למרות שהצדדים הגיעו להבנות ולמרות שהעמותה הייתה שותפה בכתיבת חוזר המנכ"ל שפורסם היום, תהיה פסיקת בג"ץ סופית בנושא, זאת על מנת שבמקרה הצורך תוכל העמותה לתבוע את הרבנות הראשית או את משרד הדתות על אי עמידה בפסיקה וחוסר יישומה.

עם פרסום חוזר המנכ"ל היום, אמר הרב ד״ר שאול פרבר, יו״ר עמותת עתים ״אנו מברכים על החלטת הרבנות הראשית ומשרד הדתות להענות לרחשי הלב של אלפי נשים שמעוניינות לטבול במקווה אך רוצות לעשות זאת לפי מנהגן, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבג״ץ שהגשנו בנושא, אשר בעקבותיו מתפרסם חוזר המנכ״ל הזה. סמלי הדבר שדווקא בעשרת ימי תשובה שהם ימים של תיקון מתבצע הפרסום שיתקן את המצב במקוואות עבור נשים רבות. ההצלחה הזו מעידה כי לא אבדה התקווה לתקן את שירותי הדת כך שישקפו באופן מיטבי את הצרכים של החברה הישראלית תוך שמירה על ההלכה, ואנו נמשיך לפעול בכיוון זה״.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עודד בן עמי צילום: צילום מסך

עודד בן עמי באמירה מקוממת: ״אל תרפו מן הקרב לשינוי חוק הלאום״

קרא עוד