חשיפת כיפה: ראש תחום הלכה מודה בקיומם של לחצים על הרבנות הצבאית

מכתב של בכיר ברבנות הצבאית שנכתב עוד לפני פסיקת בג"ץ, חושף מעט מהלחצים שמופעלים על הרבנות:"ציבורים גדולים מייצרים לחץ משפטי ותקשורתי, הגורם לכך שפסיקה לחומרה בנושאים אלה תפגע קשות בלכידות המחנה"

משה ויסטוך 21/11/16 15:01 כ בחשון התשעז

הרבנות הצבאית, צילום: הרבנות הצבאית
הרבנות הצבאית, צילום: הרבנות הצבאית

בעוד יומיים היה אמור הרב אייל קרים להתמנות באופן רשמי לתפקיד הרב הצבאי הראשי. בג"ץ קבע שלפי שעה יש להקפיא את המינוי, אך מכתב פנימי שהגיע לידי 'כיפה', מוכיחה שפסיקת בית המשפט מהווה את השיא ללחצים כבדים שמופעלים באופן תדיר על הרבנות הצבאית.

בתגובה למאמר שכתב הרב מלמד לפיו לרב הצבאי הראשי אין מעמד של 'מרא דאתרא' בגלל שאינו עצמאי והוא נתון למרותם של הרמטכ"ל ומערכת הביטחון ושיקולים נוספים, דוחה במכתב שנכתב טרם פסיקת בג"ץ, הופץ בין רבנים צבאיים וראשי ישיבות, ראש מדור מדיניות הלכתית, הרב אודי שוורץ את הטענות אך מודה כי חלק מפסיקות הרבנות באות כתוצאה מלחצים חיצוניים: "אכן, בעניין זה אנו מצויים בשעת הדחק. ציבורים גדולים בעם ישראל מייצרים לחץ משפטי ותקשורתי, הגורם לכך שפסיקה לחומרה בנושאים אלה תפגע קשות בלכידות המחנה".

למרות זאת מדגיש הרב כי "לכידות המחנה איננה שיקול חיצוני, אלא שיקול הלכתי מן המעלה הראשונה. הרי כולנו זוכרים את דברי חז"ל על חילות של בית אחאב, שהיו עובדי עבודה זרה, ואף על פי כן ניצחו במלחמה משום שהיו מאוחדים! אף אנו כיום נדרשים לשמור על לכידות המחנה כל עוד נשמרים הגדרים ההלכתיים, ואפילו יהיו אלה גדרי שעת הדחק".

לפני כשבועיים, פרסם הרב אליעזר מלמד ראש ישיבת הר ברכה, בטורו השבועי בעיתון 'בשבע', כי לרב הצבאי הראשי אבדה הסמכות התורנית הבלעדית בצבא. במאמרו כתב והסביר ש-"לצערנו כבר אין לרב הצבאי הראשי סמכות של "מרא דאתרא", הואיל ואין לו את העצמאות הנדרשת". בהמשך המאמר, הלין הרב מלמד על "כרסום נוסף בפקודת השילוב הראוי, ולא רק שכופים על חיילים דתיים לשמוע זמרות, אלא אף הותר למפקדים לכפות אותם לשרת ביחידות מעורבות". לטענתו, נתבעה הרבנות הצבאית, ע"י מפקדי הצבא הבכירים, להכשיר את סוגיית שירת נשים, "כדי להעביר החלטה זו, דרשו מפקדי הצבא מהרבנות הצבאית לקבוע הלכה, שמותר לחיילים לשמוע שירת נשים". עד שלבסוף, ממשיך לטעון הרב, "אנשי ענף הלכה ברבנות הצבאית, ובראשם הרב קרים, מצאו היתר לפיו החיילים הדתיים יוכלו להשפיל עיניהם ולהישאר במסדר בעת שנשים שרות".

(צילום: marko FLASH90)

כאמור, הרב אודי שוורץ המצוי בתוככי המתיחות בין הרבנות הצבאית לגורמים השונים פתח את מכתבו במילים "חכמים, היזהרו בדבריכם!" וכתב: "הרב אליעזר מלמד שליט"א תוקף בנחרצות את פקודת השירות המשותף החדשה בצה"ל, שנכנסה לתוקף בעת האחרונה, ומתוך כך מבקש לברר את מעמד הרב הראשי לצה"ל כמרא דאתרא".

בהמשך מבקש הרב שוורץ "להתייחס באופן נקודתי לפקודת השירות המשותף, ולסוגיית שירת נשים. הרב מלמד קובע כי על פי הפקודה החדשה "הותר למפקדים לכפות חיילים לשרת ביחידות מעורבות". קביעה זו אינה נכונה. בפקודה (סעיפים 31-31) נקבע בפירוש: "בכל יחידה לוחמת מעורבת יתוכנן מסלול ההכשרה והשירות באופן שתינתן לחייל שיבקש זאת - בשל אורח חייו הדתי - לשרת במסגרת מגדרית ברמת הפלוגה, החל בגיוסו לשירות חובה וכלה בשחרורו ממנו וכן בשירות המילואים ... בטרם ישובץ חייל ליחידה לוחמת מעורבת יישאל כל חייל האם יש מניעה מצידו מפאת אורח חייו הדתי לשרת במסגרת המעורבת הקיימת ביחידה". כלומר, הפקודה מחייבת לשאול כל חייל בצה"ל טרם שיבוצו האם הוא מוכן לשרת במסגרת מעורבת, ובמידה שהחייל משיב בשלילה על שאלה זו, צה"ל מחוייב לאפשר לו לשרת במסגרת מגדרית. כך היה גם בפקודה הקודמת, ודבר לא השתנה".

בנקודה זו רומז הרב שוורץ על מה שהתרחש מאחורי הקלעים של נוסח הפקודה החדשה, "אכן, גורמים שונים ביקשו לשנות הנחיה זו ביחס למפקדים, ולקבוע שקצין או נגד יחוייבו לשרת ביחידה שבה הציבה אותם המערכת הצבאית, אף אם הינה לוחמת-מעורבת". לטענתו, הרבנות הצבאית התנגדה לבקשה ובזכותה נקבע אחרת, "הרבנות הצבאית פעלה רבות כדי להסדיר עניין זה, ובנוסח שהתקבל לבסוף נקבעו לכך שני סייגים חשובים מאוד: א. קצין ששובץ במסגרת לוחמת מעורבת יוכל לבקש לשנות את השיבוץ טרם תחילת תפקידו. כידוע, לאחר שקצין החל בתפקיד, קשה מאוד לשנות את השיבוץ, ולהפסיק את התפקיד בעיצומו. על כן, מחייבת הפקודה לאפשר לקצין להגיש ערעור על השיבוץ עוד לפני תחילת התפקיד. ב. בבקשת הקצין ידון ראש אכ"א, בהתבסס על המלצת הרב הראשי לצה"ל (ההדגשה במקור מ.ו). כל המכיר את המערכת הצבאית מבין, שבמידה והרבצ"ר אכן אישר שקצין זה או אחר לא יוכל לשרת במסגרת לוחמת מעורבת, ראש אכ"א יתקשה מאוד למצוא נימוקים לדחות את ההמלצה, ועל כן ניתן לשער כמעט בוודאות שההמלצה תאושר".

(צילום: דוברות)

ראש תחום ההלכה ברבנות הצבאית, התייחס גם לטענות הרב מלמד לגבי חיוב חיילים להשתתף בטקסים בהם מתבצעת שירת נשים. "עומדת לנגד עינינו שאלת הסעיף הראשון דלעיל, דהיינו ההכרח לחייב כל חייל להשתתף בטקס ממלכתי שנשמעת בו שירת נשים. הרב מלמד קובע, כי "כמעט כל האחרונים מחמירים", אם כי גם הוא מודע היטב לכך שקיימים צדדים מסויימים להקל. מסתבר, שאותם צדדים להקל הם שהנחו את גדולי רבותינו שליט"א וזצ"ל כאשר השתתפו מידי שנה ומלכתחילה בטקסים ממלכתיים שהושמעה בהם שירת נשים: כך נהגו כל הרבנים הראשיים לישראל שהשתתפו בטקס הזיכרון הממלכתי ביד ושם, שכמעט תמיד מושמעת בו שירת נשים; כך נהגו הרבנים הראשיים לצה"ל לדורותיהם, שהשתתפו באירועים הממלכתיים ולא חיפשו תירוצים להתחמק מהם; וכך נהגו גם מספר רבנים חשובים (וביניהם הרב ישראל מאיר לאו, הרב חיים דרוקמן והרב אלי סדן), שקיבלו שלושתם בשנים האחרונות את פרס ישראל, חרף העובדה שהטקס כולל תמיד שירת נשים, ולעיתים גם קטעי ריקוד ומופעים אחרים על הבמה".

בשלב הזה מכחיש הרב שוורץ את טענותיו של הרב מלמד כאילו פסיקות הרבנות באות לרצות את דרישת המערכת הצבאית, "הרב מלמד מטיח בענף ההלכה של הרבנות הצבאית, וברב קרים שעמד בראשו, האשמה חמורה, שלפיה הפסיקה ההלכתית לא צמחה מעיון אובייקטיבי בסוגיה, אלא מכוח "דרישה של מפקדי הצבא" ומכוח "לחץ להקל בכפייה חילונית". טענה זו אינה נכונה". לדבריו מי שיזמה את הסדרת עניין 'שירת נשים' היא הרבנות הצבאית בעצמה, "למיטב ידיעתי, הפיקוד הבכיר של צה"ל מעולם לא בא אל הרבנות הצבאית בתביעה לפסוק פסק זה או אחר. הרבנות הצבאית היא זו שנדרשה מיוזמתה לסוגיה עוד לפני האירוע שהזכיר הרב מלמד בבה"ד 3, ופסקה להקל בטקסים ממלכתיים מתוך רצון לשמור על לכידות המחנה".

(צילום: פלאש 90)

הרב שוורץ מסביר בתגובתו לרב מלמד, כי אין לרבנות הצבאית ברירה אלא להתחשב ברחשים הבאים מן השטח, "כיצד אנו מצפים שיתנהל מפקד גדוד, כאשר כמעט מחצית מחייליו שומרי מצוות, אלא שלצידם משרתים חיילים ומפקדים אחרים, המתנגדים להדרת זמרות, ואשר עלולים לעורר סערה רבתי אם בגדוד תהיה הדרה כזאת?" הרב ממשיך מייד במכתבו ופורש את השקפת הרבנות הצבאית תוך שהוא מציין שוב שהיא מצויה במצב לא אידאלי בלשון המעטה, "להשקפתנו, בסיטואציה כזאת צריכה לעמוד לנגד עיניו של המפקד משימה משולשת: לכידות המחנה, שמירה על כבודם של כלל המשרתים, ועמידה בגדרי ההלכה אף אם יהיו אלה גדרים שיש בהם התבססות על דעות יחידאיות, שניתן לסמוך עליהן בשעת הדחק". לטענתו, המציאות היא זו שכופת על הרבנות לפסוק כפי שהיא פוסקת, "אם יש בכוחו של הרב מלמד לשנות את האווירה במדינת ישראל - תבוא עליו ברכה. אך כאשר האווירה כפי שהיא, הרי שהמציאות במהותה הינה מציאות של שעת הדחק, המחייבת לסמוך על אותן דעות מקלות, שכאמור גם הרב מלמד אינו מכחיש את קיומן".

הרב מלמד התייחס במאמרו גם על הליך מינויו של הרב קרים. על זה עונה לו הרב שוורץ: "הרב מלמד בסיום דבריו חולק שבחים ברמה האישית לרב איל קרים, ואולם מפקפק הרבה בהליך מינויו לתפקיד הרבצ"ר, ובסערה שהתפתחה סביב המינוי. הרב קרים אכן כתב באיגרת לכלל חיילי צה"ל כי כולנו כפופים לפקודות צה"ל. זו נקודה קריטית, שכל המשרת בצה"ל לא יוכל שלא להסכים לה. במידה ולא נסכים לה, צה"ל יחדל מלהתקיים. זאת ועוד, הרב קרים סבור שצה"ל אינו יוכל להתקיים ללא שירותן של החיילות, הן מצד מחסור אוביקטיבי בכוח אדם, והן מצד תפקידים ייחודיים (דוגמת תצפיתניות בגזרות הלחימה) המתבצעים טוב יותר על ידי חיילות. אמירות בדבר "חובה" לגיוס נשים לא נאמרו ולא נבחנו בשיחותיו עם בכירי צה"ל. ככלל, מפליאה עד מאוד העובדה שהרב מלמד, אדם רציני ותלמיד חכם חשוב, "מצטט" דברים שנאמרו בפגישה בין הרב קרים ובין הרמטכ"ל, על פי פרסומים בכלי התקשורת. האם טרח הרב מלמד להתעניין מה באמת נאמר בפגישה? האם, למשל, הוא מודע לכך שנידונו בה בין היתר מחוייבות צה"ל לשמירה על הכשרות ולמניעת חילול שבת שלא לצורך מבצעי? אתמהה".

"לגבי הליך המינוי מצד עצמו, הרב מלמד מפקפק ב"אינטרסים" של מפקדים חילוניים, וזאת, לדעתו, בניגוד לבחירת "מרא דאתרא" על ידי "אנשים יראי שמיים". בתוך עמנו אנו יושבים, ומי יתן ואכן כלל מינויי הרבנות בכל הרמות במדינת ישראל ובתפוצות יתבצעו אך ורק על ידי "אנשים יראי שמיים", ורק מתוך "אינטרסים" טהורים וזכים. עד שנגיע לכך, דומה שהשיקולים הענייניים של הרמטכ"ל ושר הביטחון בהחלטתם למנות את הרב קרים, החלטה שקיבלה גיבוי מלא משני הרבנים הראשיים לישראל ומרבנים ידועים נוספים שתמכו במינוי בשיחותיהם עם ראש אכ"א והרמטכ"ל, היא החלטה ראויה וטובה, ואנו תפילה שיצליח בתפקידו, ויזכה לקדש שם שמיים ולקרב לבבות".

היום כאמור, הקפיא בג"ץ את מינויו של הרב אייל קרים. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור והשופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל, קבעו כי על הרב קרים להגיש תצהיר המפרט את עמדותיו בנושאים שצויינו בעתירת מר"צ. כך שעל סמך המאמר שכתב הרב מלמד, על סמך חלק מהדברים שעלו מתגובתו של הרב אודי שוורץ וכמובן על סמך התערבות בג"ץ במינוי, נראה שבמידה ומינויו של הרב קרים ייכנס בסופו של דבר לתוקף, הרי צפויה לו כהונה קשה ומלאת לחצים, שעלולים להמשיך ולהשפיע על פסיקותיו השונות.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר