הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה את הצעת חוק הלאום. תשעה ח"כים תמכו בהצעת החוק ושבעה התנגדו.
הצעת החוק מעגנת בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות.
כמו כן, מעגנת ההצעה את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק יסוד.
נציג היועץ המשפטי לממשלה עו"ד איל זנדברג הבהיר כי היועמ"ש מתנגד לסעיף ההתיישבות הנפרדת, ואמר כי "הסעיף קובע שניתן לפגוע באדם רק בשל השתייכותו הלאומית או הדתית. זו הפלייה בוטה בין בני אדם שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי ישראל כיהודית ודמוקרטית".
היו"ר אוחנה הדגיש כי להצעת החוק התווסף כי המדינה תשקוד לא רק על שלומם של בני העם היהודי אלא של כל אזרחיה הנתונים בצרה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף העליונות שקבע שהאמור בחוק יסוד זה יגבר על כל דבר חקיקה, וכך גם סעיף המשפט העברי שקבע כי המשפט העברי ישמש כמקור השראה לבית המשפט במקום שיש לקונה בחוק.
כמו כן הוסר הסעיף שהתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. כך גם הוסרה הזכות האישית לשבות ובמקומה נוסח סעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות לפיו המדינה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.
בעקבות אישור חוק הלאום לקריאה ראשונה, נמסר מהפורום המשפטי למען ישראל: "אנו מברכים על אישור החוק לקריאה ראשונה, אך החוק כחוק יסוד אמור היה להיות מחוקק כבר לפני 70 שנה. ערכיה העליונים של מדינת ישראל צריכים היו להיות חלק מהחוקה לצד חקיקת חוקי יסוד אחרים מנהליים כמו חוק יסוד הכנסת והממשלה ומאוחר יותר גם לצד חוקי היסוד הנוגעים לזכויות אדם כמו כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק".
סמנכ"לית הפורום, עינת קורמן, אמרה כי "החוק אינו מושלם אבל יש לזכור - החוק הוא פרק אחד בחוקה שנכתבת כמעט 70 שנה, לצדו יש חוקי יסוד נוספים במעמד פרשני שווה וביניהם חוקי היסוד הנוגעים לזכויות אדם. לכן הטענות כאילו החוק אינו שוויוני ואינו דמוקרטי אין להן בסיס מעשי, לא בחקיקה ולא בפסיקה. לחוק הלאום שעבר היום בוועדה יש בראש ובראשונה מעמד הצהרתי חשוב: כנסת ישראל מעגנת בחוק יסוד את היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי".